====== משימת היום ==========

כן....יש בי את הקנאה....

אני מקנאה במרי-לו על הגוף הפיצוץ שלה... אני מקנאה בנשית על הקסם האישי.... אני מקנאה בפקטיבית על האינטלגנציה.... אני מקנאה בעינת ההיא על השקט, השלווה והסבלנות... אני מקנאה באורית36 על חוכמת החיים, על היכולת לחתוך דברים... אני מקנאה ב-Cגל על חוש ההומור המדהים שלה... אני מקנאה בפשוט אישה על היכולת להביע בכתב מה שבלב... אני מקנאה בפנטום על כמויות החברים שיש לו.... אני מקנאה בך מייקי על האהבה לספורט... אני מקנאה בסער על האופטימיות והכישרון להפוך כל אויב לחבר... כן יש בי מהקנאה.......אבל אני משתדלת לתעל אותה לטובתי... להקיף את עצמי באותם אנשים כדי לגרום לעצמי להיות טובה יותר בכל תחום אפשרי.....
 

גיוRא

New member
ת´אמת...את לא יודעת..ואולי גם לא

אני... נכון ..היא לא אומרת.. אולי גם לא כל כך מראה.. משדרת.."לא איכפת לי..הכל בסדר אני מכירה את הסחורה שלי" ששששש..להגיד לך משו בסוד ליהי..? בתוך תוכי אני בטוח שזה לא בדיוק כך.. בעיקר בנושא..היציאות והבילויים..במסגרת..שבה גם היכרת אותה.. נראה לי שעמוק עמוק בלב.. יש שאלות יש תהיות..וזו בפרוש קינאה..{גם אם לא נראת} מכיר את זה גם מעצמי...
 

גיוRא

New member
אג"ב...קינאה ל.....היא למעשה..

מחמאה... החשוב הוא מה עושים איתה..וביגללה..
 

giulietta

New member
המגרעות של הקנאה

ידועות. היא יכולה להיות כוח הרסני ("המפלצת ירוקת העין") שמכלה אנרגיות ומזרימה דם רע ביחסים בין בני אדם. אבל היא יכולה להיות גם הכוח שמניע את העולם. קנאה כמעוררת תחרות, כמעודדת שאיפה להישגים ולשבירת שיאים. ללא "קנאת הסופרים" הזאת העולם לא היה מתקדם. (למרות שהיום כבר לא ברור אם העולם באמת מתקדם או הולך אחורה
). ברמה האישית, גם אני, כמו נשית, זוכרת חוויות של קנאה בעוצמה חזקה יותר בשנות נעוריי מאשר מהיותי אדם בוגר. בשורה התחתונה, כדאי לאדם להשתמש ברגש הקנאה האנושי כמנוף להגשמת חלומותיו. ג´ול
(נ.ב. סצנות קנאה בסגנון "חיזור גורלי" רחוקות ממני...)
 

ס י ל ה

New member
קנאה

אף פעם בחיי לא קינאתי למישהו או למשהו. לדעתי זה רגש שפל שגורם לאנשים להוציא את כל הרע שבהם. אנשים שמקנאים לא יוכלו לעולם להיות שלמים עם עצמם ועם מה שיש להם,כלומר לעולם לא יוכלו להיות מאושרים באמת. מאחר ותמיד יהיה מישהו שיהיה לו יותר: אהבה, רכוש, וכו´
 

sahr12

New member
אפרופו ריחות...

וסיפור קצר ברוח הדברים האלו: באחד מימי ראשון אחר הצהריים, נסע איזה סבא זקן לבקר את נכדיו. לאחר שהשתעשע עמם קמעה, עייף מאד, ונשכב על הספה לישון.הילדים, שהיו שובבים נורא, החליטו לחמוד לצון. לקחו מהמקרר את גביע הגבינה הצרפתית המסריחה שאמם קנתה כפינוק לאבא שלהם. כן, זו הגבינה עם העובש שמריחה כמו גרביים מסריחות. לקחו הילדים כפית גדושה, ומרחו את הגבינה בנדיבות על שפמו של הסב הישן, שלא חש בכלום. כשהתעורר הסב משנתי רחרח כה וכה ואמר "אלוהים אדירים, כמה שהחדר הזה מסריח ! " הלך לחדר הסמוך, וגם שם היה אותו ריח. עבר מחדר לחדר בבית, וכל החדרים היו מסריחים. מיואש מהריח החליט לצאת החוצה לגינה, וראה איזה פלא - גם שם היה אותו סירחון. "איזה עולם מסריח" קרא בהשלמה עם הריח "כל העולם הזה מסריח!"... זה בדיוק מה שקורה כשאנחנו ממלאים את מוחנו במחשבות שליליות. כל דבר שאנחנו חווים, כל מי שאיתו אנחנו נפגשים, מקבל את "הטעם והריח" שאנחנו נושאים עמנו במוח. בדיוק כמו הגבינה המסריחה שנמרחה מתחת לנחיריים של הסבא. ומי שאוהב גבינה מסריחה - שיהיה לו לבריאות.... אז תחשבו על דברים חיוביים,עם ריח נעים...קרם גוף למשל...חחחחחחח
 

sahr12

New member
חלילה, כתבתי מפורשות...

קרם גוףףףףףףףף.....חחחחחחחח גם לך קליאו בוהריים טובים...
 

מיכל31

New member
חחחחחח נו מה?

חסר לו שלא ילך עם טובה ממני כי אז זו באמת העלבה. מה שלומך גיורוש?
 
למעלה