משחק פורום - מרוצללים

[major mouse]

משחק פורום - מרוצללים

מרים את הכפפה. הדמות שלי:

שלטי הפרסומות מאירים את הרחוב באורות כחול ואדום, חיישני שטחי הפרסום האינטראקטיביים מתאימים את עצמם להולכי הרגל בקרבתם. הפרסומת הצעקנית לשמפו, שהחליפה פרסומת צעקנית לא פחות למכונית הספורט החדשה של מאשיטה תעשיות, מסתיימת ותמונת האקדח החדש של ארס - הארס פראדטור המוכר ממלאת את קיר הבניין הקרוב.

"אקדחים לא הורגים אנשים" כיתוב באותיות ענקיות ממלא את שטח הפרסום "אנשים הורגים אנשים". הכיתוב נעלם ותמונת האקדח מופיעה שוב . האקדח פולט כדור שמרסק את התצוגה שקורסת רק כדי לבנות משפט נוסף "אבל הארס פראדטור החדש, עושה את העבודה קלה יותר".

כניסה לסמטה חשוכה, כמה מטרים מתחת לשלט הפרסום. אדם לבוש מעיל צבאי ישן, מכנסי גינס משופשפים ונעלי צבא משופשפים עוד יותר נכנס לסמטה. שיער פרוע ומבט אטום משתקפים בשלוליות העכורות, צבעי האדום והכחול משלט הפרסום הענק מבליחים מפעם לפעם וחושפים את קירות הלבנים המלוכלכים, את פחי הזבל המלאים עד גדותיהם ואת החיוך הלבן בפנים החיוורות של אותו אדם. סיגריה נשלפת מכיס פנימי. להבה כחולה מרקדת בחושך. עשן כחלחל, כמעט בלתי נראה באפלת הסמטה. עיניים נעצמות לרגע ארוך וכאשר הן נפקחות המבט האטום מתחלף במבט חודר שפונה לשום מקום.

תמונת שלט הפרסום מתחלפת בתמונה מסתובבת תלת ממדית של אדם קצוץ שיער בעל זקן תיש ומבט לא אנושי שרק עיניים קיברנטיות יכולות לייצר. כיתוב מתחת לתמונה מציע פרס נדיב למי שיסגיר את האדם שבתמונה.

השניות עוברות וטריליוני טרנזקציות עוברות ברחבי הרשת. תזוזה חשודה בפינה המזרחית של הכיכר. שיגרת זיהוי מצביעה על סבירות של 87 אחוזים שהחשוד נמצא בתזוזה ונמצא ורץ לכיוון צפון מזרח.

הדמות במעיל הצבאי יוצאת מהטראנס בו היא נמצאה, היא מעבירה יד ומוחה אגלי זיעה ממצח רטוב. שאיפה מהסיגריה. אקדח, ארס פראדטור מהדגם הקודם נשלף, נבדק במהירות וחוזר לנרתיק מוסתר. תווית שם ישנה במעיל "בייקר, צ." מתגלה לאורות המבליחים.

צ'ארלי בייקר רץ לאורך הסמטה. "אסור לך לאבד אותו. לא הפעם" קפיצה מעל ספק קבצן, ספק ערימת זבל "אתה צריך את הכסף. מישהו צריך להאכיל את החתול המחורבן ושכר הדירה לא משלם את עצמו"

 

[Sabre Runner]

הודעה אחרת

הקשר של בייקר צפצף קצרות פעם אחת בדיוק כשדילג מעל שיח שהיה כמעט גבוה מדי. תקציר ההודעה הבהב לשנייה "עוד לא סיימת?" לפני שנעלם, משאיר מאחוריו רק סמלון קטן של הודעה נכנסת, בוהק על רקע הלילה.

כשפתח את ההודעה גילה שדר מהסוכן שלו, סת' ניקרבאקר: "עוד לא סיימת? היית אמור להניח אותו על מפתן הדלת של אושימה אתמול. בכל מקרה, צלצל אליי כשאתה מסיים. יש דיבורים על עבודה חדשה ורצינית. לא מסובך מדי, הרבה יותר מדי כסף. אולי אוכל להכניס אותך לאקשן. סת'."

קצר ולעניין, כמו שסת' תמיד כותב. לפעמים, צ'ארלי תהה כמה סת' באמת נהנה ממקצועו הנבחר אבל זה לא היה רלוונטי כרגע. מה שהיה רלוונטי זה לסיים את המשימה הזאת ולמה בדיוק הוא התכוון כשהוא אמר "הרבה יותר מדי כסף".

 

[major mouse]

מול המראה

חצי שעה לאחר מכן. הדמות של צ'ארלי בוהה בו בחזרה דרך המראה המלוכלכת בתחנת הרכבת התחתית. חתיכת נייר זול מציצה מנחיר מוכתם בדם, שריטות על פרקי כף היד ומאזן קצת יותר טוב בחשבון הבנק הם כל מה שנשאר מהעבודה האחרונה.

"עוד עבודה שנגמרה. עוד ערימת זבל שניקית בשביל איזה מישהו בחליפה"

המתח שנבנה במהלך המרדף, העימות הקצר שלאחריו ומעמד העברת הכסף מנציג התאגיד התחיל להתפוגג. הוא עדיין לא מאמין שמישהו שילם בעבור לכידת הלוזר הזה. מישהו צריך לספר לחברי הכנופיות האלה שזה לא משנה בכמה כרום תעטוף את עצמך. זבל נשאר זבל.

לפחות הפעם, הניצוד הצליח להשחיל אגרוף נבזי אחד לפני שהוא קרס לרצפה כמו ערימת סמרטוטים בעקבות סדרה של התקפות מדוייקות – מכת פטיש שעלוב הנפש הצליח לחסום באופן חלקי, אגרוף חד לצלעות ומכת מגל שהפילה אותו באופן סופי לרצפה כשעל פניו המבט המוכר שכאילו שואל "למה אני על הרצפה ולמה הכל נראה כל כך מטושטש?"

יד נשלחת לכיס פנימי במעיל הצבאי. קופסה לבנה חסרת ייחוד מנוערת, נפתחת ומגלה מספר כדורים בצבעי סגול-כחול. הקופסה חוזרת לכיס פחות כדור אחד וצ'ארלי מסתכל על הדמות שמסתכלת עליו במבט קצת שיפוטי מדי לטעמו. הוא מפטיר קללה עסיסית ופותח את דלת המתכת של תא השירותים הציבוריים.

"תודה שהשתמשת בשירותינו. מקווים שיהיה לך המשך יום נעים" קול נשי, נעים באופן מלאכותי בוקע בסראונד מנאנו רמקולים מוסתרים.

צפצוף קטן מיחידת הקשר הקטנה מזכיר לצ'ארלי שמולי ביקשה שהוא יעבור דרך החנות ויקנה כמה מצרכים. הוא מסמן לקשר להעביר את התזכורת לעוד שעה, בדיוק כפי שהוא עשה שעה לפני כן ומתקשר לסת'

"הרבה יותר מדי כסף... זה כבר נשמע מעניין" הוא אומר לאחר ה- הלו המשועמם שבוקע מהצד השני של הרשת.

 

[Sabre Runner]

"כמובן שזה מעניין!" הלעיז סת' בקשר.

"במיוחד כשאני מקבל אחוזים." פרצופו של סת' בחלון הוידאו הקרין חיוך רחב מלא בשיניים לבנות. כרגיל. "רק תגיע לממלכה של דבון מחר בערב ותציג את עצמך. זאת צריכה להיות עבודה חטיפת מידע סטנדרטית. פנימה והחוצה באותו הלילה. לא משהו מורכב. אז תהיה שם?"

 

[major mouse]

לילה, יום ועוד לילה

"יש לי ברירה?" צ'ארלי מלמל חצי לסת' חצי לעצמו.

"מה זה היה?" החיוך הבוהק של סת' ממלא את המסך "תפסיק למלמל לעצמך ותדבר ברור"

"אני אגיע..." מבט חטוף לכיוון הרכבת שהגיעה לתחנה

"תקשיב סת" הוא הוסיף בקול שקט יותר "אני צריך שתארגן לי עוד כמה מהחברים הסגולים שלנו. הם מתחילים להיעלם ונהיה לי משעמם בלעדיהם"

השיחה נבלעת בשעון הקהל שנכנס ויוצא מקרונות הרכבת התחתית. צ'ארלי מסיים את השיחה ומוצא את עצמו יושב במושב צדדי בזמן שהתודעה שלו נכנסת ויוצאת מהרשת שסביבו. איש העסקים המכובד למראה במושב משמאל עובר על מדורי הרכילות ומוסיף עוד טוקבק מעצבן על ידיעה חסרת חשיבות. שתי נערות אורקיות משחקות במשחק רשת בקצה הקרון וקולות השמחה שלהן כאשר הן הצליחו לעבור עוד שלב מצליח לעלות צל של חיוך בפנים העייפות של ציארלי.

הרכבת הגיעה לתחנה והשמיים החשוכים, שמים ללא כוכבים, מקבלים את פני היוצאים מתחת לפני האדמה.

עומד מתחת לבניין הדירות. נשען על קיר הלבנים המפוחמים מעשרות השנים של אוויר הרחוב. דורך על הבדל המעשן, נאנח לעצמו בסיפוק על עוד יום שנגמר ומתכונן לעלות הביתה כשהקשר מצפצף ומזכיר לו לקנות את המצרכים.

שעה מאוחר יותר, דלת הדירה נפתחת והיום הארוך והקשה מאחוריו. הפנים המחייכות של מולי נצמדות אליו בהבטחה שקטה והחיכוך של גיבסון שמזכיר לו שצלחת האוכל שלו רק חצי מלאה.

שעת בוקר מאוחרת. מולי כבר בעבודה וקנקן הקפה כבר מוכן. עוד כדור סגול מוצא את עצמו מחוץ לקופסה.

שעה של אימון כושר מפרך ולאחריו שעה נוספת של תרגול אומנויות לחימה. מה שלא מגיע מהכרום מגיע מעבודה קשה.

היום עובר לו. מולי חוזרת הביתה. ארוחת ערב מוקדמת וקצת זמן "איכות" מול הטרי-ויד ועוד תוכנית מטופשת שהיא כל כך אוהבת.

הוא מבטיח לחזור לפני שהשמש זורחת והדלת שנסגרת מאחוריו מחזירה אותו לעולם האמיתי. עולם שבו הוא מחזיק אקדח גדול מתחת למעיל הממוגן שלו. עולם שבו הוא צעד לא נכון והקרקע מסוגלת להישמט מתחת לכפות הרגליים ואתה עלול להעלם לחלל שבין הסמטאות.

 

[DDN]

סיפור אחר על איש אחר

"זה החלק הכי קשה של המשימה", חשב צל לעצמו, "למצוא את השמוק המסכן שיהיה הפנים שלי להיום". הוא עבר במבטו על האנשים במועדון הרועש. לא יהיה קשה להעלים מפה מישהו לכמה שעות בלי שאף אחד יחשוד. הנה, אמר לעצמו, ליד הבאר, יושבת לה נערה צעירה, לבד. צריך להמתין מעט לראות שהיא באמת לבד, ולראות שיש לה את הדעת-תקע המתאים. שרק תסתובב רגע. אני שונא לעבוד בהיפנוזה.
מאז שסיירקס נתן לי את השבבים הרוסיים האלה. .. . זה נהדר. אחד בראש שלי, אחד בראש שלה, ואני מפעיל אותה לשעה-שעתיים כמו בובה על חוט. התחפושת המושלמת. רק לראות שיש לה את השקע המתאים בראש. . .. בינגו! זה המתאים.
צל קם משולחנו ויצא להתחיל בעבודה. מר ג'ונסון יגיעו עוד מספר דקות, וצל צריך להספיק ליצור את ה"מסיכה" שלו.

 

[Sabre Runner]

Hack & Slash was taken

"תן לי לנחש, מר ג'ונסון?"
בלטימור לא הייתה בירת התאגידים או המסחר או הפשע או החיים הטובים. היא הייתה איפה שהוא באמצע בין כל אלו. שזה היה מושלם בשביל דבון. אחרי קריירה שרידה לחלוטין בצללים, היא החליטה להיכנס לעסקים עצמאיים ופתחה את The Kingdom of Devon. זה היה לפני יותר מעשר שנים. כיום, הבאר/מסעדה/מועדון/מקום היפגשות אקראי שלה היה מרכז כלכלי בפני עצמו ואי של ביטחון בים של חוסר ודאות. בגלל בעיקר שדבון שכרה את האנשים הנכונים כדי לנהל את המקום והשליטה מדיניות ברורה של אין הזדמנויות שניות. פישלת פעם אחת ועפת. בתקווה, עם כל אבריך עדיין מחוברים אליך.
"לפחות להערב," אמר האיש בחליפה. הוא היה צעיר יחסית לתפקידו ובהחלט צעיר מדבון. למרות שאף אחד לא יעז אף פעם לציין זאת. הוא לבש חליפה פשוטה אך שישבה עליו יפה. דבון ציינה לעצמה שלפחות הוא בחר צבעים עדינים ולא שחור המעמקים והלבן הבוהק שהטיפשים הרגילים בדרך כלל לובשים. "רק רציתי לבוא בעצמי ולהבטיח לך שהעסקים שיש לי הערב יהיו קצרים ושקטים ושאין לך סיבה לחשוש. אני יודע שאני חדש באזור ולכן, אות של כבוד." הוא סימן באצבעו והבחורה הנמוכה שמאחוריו, מנסה גם היא אך ללא יותר מדי הצלחה להיכנס לחליפת מכנסיים סבירה, צעד קדימה והושיטה לדבון בקבוק גדול וחום.
"אם יש לי סיבה לחשוש, אדון ג'ונסון," אמרה, "אז תחת של מישהו פוגש אספלט. אבל גלן מק'קנה 30 בהחלט יכול לעזור לתהליך לעבור בצורה חלקה יותר. אתה יכול לקבל את התא הפינתי הרחוק. רק תדאג שכל הקישוטים שלי נשארים במקום?"
"כמובן," אמר הג'ונסון וחייך בקידה קלה. הוא פנה ללכת ורק הביט במשהו שהסתיר בתוך כיס מעילו לפני שעזב את התא הפרטי.

 

[major mouse]

בממלכה

משתחל בין שאר לקוחות המקום. מעיל מתחכך במחשוף מתחכך בגוף מכוסה קעקועי סייבר מתחכך בטי-שירט מונפשת. צ'ארלי מוצא את עצמו יושב על אחד מהשרפרפים, מסתכל על הברמן. בחור שחור עם עיניי זוחל – אישונים שחורים מחורצים שוחים בנוזל זהוב ענברי וחיוך מוזהב תואם. הברמן מדבר אבל צ'ארלי מוצא את עצמו מחפש את מר ג'ונסון. הברמן מנופף בידו אל פניו.

"כן. כן. אני איתך. מה אמרת?"

"שאלתי מה תרצה לשתות"

מעבר היד מעל הדלפק מעלה תפריט מציאות רבודה (AR), דפדוף קצר

"אני אקח שוט בושמילס וג'ונסון אחד"

הברמן מחייך. מוזג כוסית שוט מבקבוק הוויסקי. מניח אותה על המשטח המבריק ומצביע לכיוון התא הפינתי. צ'ארלי מוריד את שוט הוויסקי בבת אחת ומניח את הכוסית הפוכה על הבאר. תנועה חטופה נוספת ולחיצה על התפריט מאשרת את הרכישה ואת הטיפ הנדיב לברמן.

בצעדים איטיים אך מלאי בטחון, צ'ארלי הולך לכיוון התא הפינתי ולדמויות שמאכלסות אותו.

 

[Sabre Runner]

וככה זה מתחיל...

כבר מרחוק, צ'ארלי שם לב לג'ונסון היושב בפינה הרחוקה של הספסל המרופד בקטיפה אדומה. הוא לגם מכוס גבוהה מלא בנוזל זהוב ומבעבע. וכשצ'ארלי התקרב מספיק, האישה הנמוכה עם תווי הפנים החדים קמה ממקומה ועמדה לפניו לפני שהספיק להגיע אל השולחן.
"אי אפשר להיות בטוחים מדי," אמר הג'ונסון. "אתה מבין."
והאישה טפחה על כל אזור בגופו, אפילו באזור חלציו, ודאגה לחלץ כל דבר בולט שדמיין שהוא כלי נשק ולהניח אותו במרכז השולחן. לאחר מכן, פנתה את דרכו והחוותה לו להתיישב.
"דרבו," אמר הג'ונסון אל האישה. "תעשי מחווה של רצון טוב, בבקשה."
תווי פניה החדים החמיצו אך גם היא ידעה שכשמשלמים לך, עושים מה שהבוס רוצה. היא הסירה משהו שנראה כמו אלה משונה מצידה הימני ומתקן אמה מתכתי משמאל. את שניהם היא הניחה על השולחן ליד הטורף של צ'ארלי.
הג'ונסון חייך והפנה את כל תשומת ליבו אל צ'ארלי. "מר בייקר, אני מניח. מה אמרו לך על המיזם בו אתה עומד לקחת חלק? וגם אשמח לדעת אילו כישורים, בדיוק, אתה מביא לשולחן."

 

[major mouse]

מסביב לשולחן

צ'ארלי מתיישב בקצה אחד של הספסל. נשען לאחור ומסתכל על מר ג'ונסון ועל שומרת הראש חמורת הסבר כמה רגעים ארוכים בזמן שעיני הסייבר שלו מצלמות את השומרת הראש מכמה זוויות. הוא עוצם את העיניים, מתחבר לנקודה הקרובה ביותר ומתחיל בהרצת שגרת חיפוש מהירה. על השם "דרבו" בשילוב צילום תווי הפנים שלה. כשהתוצאות יגיעו, הן יישלחו לקשר שלו.

בינתיים, העיניים נפקחות וחיוך שחצני עולה על פניו של צ'ארלי. החיוך הזה הוא כמו מסכה, אלו הם פני הפוקר שלו ובמשחק הזה צ'ארלי מהמר על החיים שלו בכל פעם שנפתח סיבוב חדש. בדומה לאישה הנמוכה, גם הוא ידע שבעל המאה הוא בעל הדעה, לפחות בשלב הזה של הערב , ולכן הוא צריך להוכיח שיש לו מה "להביא לשולחן" כפי שמר ג'ונסון ציין.

"מיסטר ג'יי" צ'ארלי נשען קדימה "בקשר לעבודה – סה"כ חטיפת מידע סטנדרטית. פנימה והחוצה. זה לפחות מה שאני הבנתי. עבודה של לילה אחד. בלי סיבוכים מיותרים. ובקשר אליי – אני יודע לשמור על עצמי ועל מי ששומר לי על הגב. שומר על קור רוח ויודע מתי לשלוף אקדח ומתי לחכות. בנוסף יש לי גם סט של יכולות מיוחדות." צ'ארלי עוצר לרגע ומחפש איך לתאר את מה שהוא יודע לעשות. מה שהוא בעצמו עוד לא התרגל לאליו. גם אחרי כל השנים. "יכולות שמאפשרות לי להתחבר למטריקס בלי כל ה..." הוא מחווה בידו על המחשבים שעוטפים אותם בעולם המודרני "...תיווך המיותר של האלקטרוניקה המסורבלת."

הוא נשען שוב פעם לאחור, מרים רגל על רגל. המבט עובר לשומרת הראש ובחזרה למר ג'ונסון "אני בפנים או מה? עשה טובה, תמזוג לי קצת מהמשקה המעניין הזה ונדבר על החלק שלך בעסקה"

 

[Sabre Runner]

Like a True Otaku

"אה-הא," אמר הג'ונסון והנהן. "אתה אחד מאלו." הוא ידע על האוטאקו, כמובן. הוא ידע שהם נדירים ובדרך כלל לא מראים את ראשם בפומבי יותר מדי. והוא גם ידע שהמילה 'אוטאקו', כמו המילה 'ניגר' מאה שנה קודם, היא משהו שהם אמרו בינם לבין עצמם ולא אהבו שזרים מעלים אותה בשיחה מתורבתת. "כישורים מסוג שלך יש יכולים להיות מאוד שימושיים בעסק הזה. כמו שאתה בטוח יודע." הוא מזג מעט מהנוזל הזהוב אל כוס נוספת ודחף אותה חצי הדרך במורד השולחן. דרבו עזרה לה להגיע עד אל צ'ארלי.

דרבו, אמרו לו סוכניו החכמים כשהמידע חזר, היא לעתים שומרת ראש, לעתים מפצפצת ראשים. תלוי כמה משלמים, כמובן. היא לא קיימת במקלעת המתורבתת, כצפוי לרץ צללים, ולא מופיעה הרבה ברשת האפלה של בולטימור. פה רק מספר חודשים, לא הרבו עליה בדעות אך בנוסף עם המידע שהצטבר בניו ג'רזי, דרבו נאמנה למי שמשלם לה ומקפידה על החוזים שלה עד האות האחרונה. היא קשוחה, לא אוהבת שטויות ומקצועית לרמה מטרידה. אנשים שזלזלו בה לעתים ננטשו מאחור ולעתים ראו את הצד העסקי של הלהב או השוט שלה. אלו שבגדו בה חזרו ביותר חתיכות מכמה שיצאו.

"בקצרה," אמר הג'ונסון לאחר שצ'ארלי הספיק לטעום את השמפנייה, "מדובר בגניבת מידע. מחר בלילה תצא מכונית בדרום העיר במטרה להגיע אל הנמל. הם יחזיקו חתיכת מידע שהבוס שלי רוצה. היא כן תהיה שמורה אבל הם בונים בעיקר על סודיות. כל מה שצריך הוא לעצור אותם, לשחרר את החבילה מהם ולהביא אותה אליי. פשוט ולעניין. האם אתה מעוניין?"

 

[major mouse]

דיבורים על כוס שמפנייה

מבט איטי וארוך דרך הנוזל הזהוב והמבעבע. שינוי של הפרספקטיבה וזמן כדי לקחת אוויר ולהירגע.

"אתה יכול לקחת את הרגליים ולעוף מפה מתי שבא לך" צ'ארלי חושב לעצמו בעודו מסובב את כוס המשקה. משחק בה וגורם לדמותו של מר הג'ונסון להתעוות כמו דרך מראה ביריד ישן מהסרטים השטוחים בגווני האפור שהוא כל כך אוהב. "אולי עדיף להקשיב לחרא הקטן ולראות מה הוא מוכן להציע לפני שאתה מחליט".

לגימה קצרה נוספת מהמשקה המתקתק. צ'ארלי אהב להחשיב את עצמו למקצוען. אם מישהו מחליט להעליב אותו כמו איזה קוסוגאקי (Kusogaki) קטן ולצאת מזה בלי מזכרת, הוא צריך לחשוב פעם נוספת. זהו חצר המשחקים שלו והג'ונסון הצעיר הזה היה אורח. אורח שלא יודע את מקומו וצריך ללמד אותו לקח בענווה. אולי לא היום וכנראה שגם לא מחר. אבל בקרוב, בקרוב מאוד...

"אני מציע לך לשקול את המילים שלך בזהירות מר ג'ונסון. רובנו לא אוהבים לשמוע את המילה הזאת, בייחוד לא מגייג'ין לבוש בחליפה מגוחכת"

מקצבי הבס הכמעט פרימיביים של מוזיקת הנאו-מטאל-דאב חודרים את השקט המתוח מסביב לשולחן. דרבו מסתכלת על צ'ארלי שמסתכל מר הג'ונסון שמסתכל עליו בחזרה.

"אבל אני דווקא מחבב אותך. אותך ואת החליפה שלך" לגימה נוספת מהמשקה, לגימה שמרוקנת את הכוס מלבד כמה טיפות ענבריות שזולגות לאיטן לתחתית הכוס "אבל הטעם שלך באלכוהול טעון שיפור. אני אחליק את זה הפעם אבל אתה צריך ללמוד, וכדאי שמוקדם מאשר מאוחר שהזדמנויות שניות הן דבר מאוד נדיר כאן למטה"

הכוס הריקה מונחת על השולחן בנקישה שנבלעת ברעשי המקום "כעקרון. אני מעוניין. השאלה שנשאלת היא כמה שווה לך חתיכת המידע הזאת?"

 

[Sabre Runner]

Last Chances

"איזו מילה?" הג'ונסון אינפף. "'אלו'? 'נמל'? 'סודיות'?" הוא רוקן את כוסו שלו לפני שהמשיך. "אין לי מה לעשות עם החיבה או הטעם שלך בבגדים. אין לי דרך להמיר את זה לכסף או כוח. מה שכן שימושי לי הוא כישורים מסוימים אותם באתי במיוחד לפה על מנת לנכס. אם אתה לא רוצה להצטרף, אני בטוח שאני יכול למצוא עוד עשרה שישמחו לקפוץ על ההזדמנות לעבודה. אבל אני מעדיף להימנע מהטרחה המיותרת, היות ואתה כבר כאן. התקציב שלי הוא אלף מטבעות אבל אם המשימה תושלם לשביעות רצוני, המשך העסקה בסדרי גודל גדולים יותר פחות או יותר מובטח. רוצה או רוצה ללכת?"

 

[major mouse]

סוגרים עסקה?

"אוקיי... אתה יכול להמשיך במשחק הקטן שלך אם זה מה שעושה לך את זה" צ'ארלי מתרומם מהספסל. מסדר את דש הג'קט הצבאי ומוסיף בקול יבש "אני אקח את הכסף ואשיג לך את המידע. אבל יש כמה דברים שאתה צריך לדעת עליי לפני שאנחנו סוגרים את העסקה".

הג'ונסון משחק עם הכוס הריקה שבידו, מרים גבה ומסמן בידו הפנויה לצ'ארלי שימשיך.

"דבר ראשון, אני לא רוצח שכיר. אני אעצור את מי שינסה לעצור אותי אבל כאן זה נגמר. דבר שני, המילה שלי היא הכבוד שלי. אני לא מצפה ממישהו ממך להבין את זה אבל ברגע שלחצנו ידיים וסגרנו על העסקה אני מצפה ששנינו נכבד אותה. דבר שלישי ואחרון, אני מקבל חמישים אחוז מהשכר מראש ואת השאר במועד המסירה. אם זה מקובל עלייך, אנחנו יכולים לעבוד ביחד. אם לא בהצלחה עם עשרת הלוזרים הבאים ברשימה"

 

[Serpent Axis]

<<בוצ'ר נכנס לסצנה>>

בליין מאובזר ומגונדר שנסחף לתוך הריקודים דילג משותפה אחת לשנייה על גבי רחבת הריקודים התחתונה תוך שהוא מפזז ומפגין את התיאום המושלם בין רגליו לידיו, ובין רגליו לרצפה ולפעמים, לאוויר. תנועותיו זלגו כמו מים ומשקפיו האימתניים גרמו לשותפיו המשתקפים בהם להרגיש כאילו הרקדן מולם אפילו לא סופר אותם. הוא פשוט נתן בהם מבט אדיש ופיזז הלאה מבלי להזיע. וכשאלפית לחוצת-מראה אחת הפגינה את חוסר ההתלהבות שלה מאיך שנכנס הרקדן בינה לבין השותף שלה לריקודים - וכמה קרוב נצמד לשותף שלה, שהאט את קצבו והביט לכל עבר בחוסר נוחות בוהק - זלג סביבה בקלילות והפיל אותה הצידה לתוך מושב פנוי מבלי לעורר מבט אחד מצד הסובבים והמאבטחים. כל כך קליל ומעודן שכל תנועה מלאכית שלו פשוט זרמה עם במת הריקודים - גם כשדחק את הבחור מולו לאותו המושב. הוא עזב את הזוג לבסוף, חיוך שחצני על שפתיו. זו הרחבה שלו. הוא אולי עוד עבד-תאגידים בכל ימות השבוע - אבל בלילות, על הרחבה הזו, עם שתלי הרפלקסים הנסתרים שלו ומשקפי המציאות המוגברת שאפשרו לו שליטה מלאה בריקודים - הוא אלוהים...

...אלוהים פגש בגבו את הרצפה ומשקפיו זלגו הלאה על הרחבה והבליין צפה בהם פוגשים את גורלם תחת נעלי עקב חדות. החזה שלו כאב ממפגש בלתי צפוי עם מרפק מגודל. "היי! מי אתה חושב שאתה!" הוא צעק מעל לרעם המוזיקה תוך שהוא קם כדי למחות ולהפעיל את צעדיו על הכופר שהעז למרוד במרותו על במת הריקודים "המשקפ--!" - אבל כשעיניו נפגשו עם האורק המחוספס וזרועותיו המאיימות, בהה במבט קצת מעורער ונראה הרבה פחות יציב ממקודם. במיוחד כשהאורק תקע בו מבט בחזרה וצעד לקראתו. השניים עמדו כמו שני איים בתוך ים הרוקדים. צילו של האורק כיסה את הבליין לחלוטין.
"יש בעיה, ספיינס?" האורק שאל, מסתכל למטה על האיש הקטן, קולו החלוד קרע דרך המוזיקה ולתוך אוזניו של הבליין, שהניד בראשו וזלג מהאורק עד שנבלע בים הרוקדים.

בוצ'ר פנה מהסצנה, עבר דרך רחבת הריקודים כמו כריש ועבר בין הרוקדים מבלי להיתקל באדם נוסף והלך הישר אל עבר הברמן. הוא אפילו לא טרח להזמין משקה - הוא פשוט ניגש אל הבר ונשען אל עבר הברמן. אחרי דקה קצרה של החלפת מילים חד-הברתיות, בוצ'ר שם פעמיו אל עבר התא הצדדי.

----------------------------

((נראה לי שרכשתי לי Enemy קטן...))

 

[Sabre Runner]

Everything is falling into place.

הג'ונסון הביט בבלייר לרגע ואז חייך. הוא הוציא מקל מזומנים מכיס מעילו והביט בו לרגע. צ'ארלי הבחין בקלות בפעולות מבזיקות באורות בהירים על גבי רשתותיו. בין אם אלו היו עדשות חכמות או שתלי קרנית כבר היה קשר יותר להבחין. הג'ונסון זרק את המקל על השולחן לצידו של צ'ארלי ואז הוציא מכיס אחר כרטיס זיכרון בגודל ציפורן, מתקן עמיד מעט פחות מאשר מקל מזומנים, והעביר אותו לדרבו שהניחה אותו ליד המקל.

"יש עוד כמה שעות עד שהכל צריך להתחיל אז אם תרצה להמתין ולהכיר את מי שהולך להצטרף למשימה, אני חושב שאני רואה אחד עכשיו," אמר הג'ונסון והרים את עיניו אל האורק שהתקרב אל השולחן. "בוצ'ר, אני מניח," אמר. "בבקשה, שב."

 

[major mouse]

כסף ומידע מחליפים ידיים

צ'ארלי מביט בשני הכרטיסים המונחים על השולחן. תמצית הטוב והרע במבט אחד. המכוער בדרך כלל מצטרף בהמשך הדרך בין אם בצורת עופרת חמה, פריצה למאגרי מידע מאובטחים או כל פעולה לא חוקית אחרת. מקל הזיכרון נכנס ליחידת הקשר וקוד מורכב נשלח לכיוון המכשיר ומאפשר את העברת הכסף. כמו בכל עבודה, צ'ארלי מעביר את התשלום הראשון לחשבון סודי. תעודת הביטוח שהוא סידר למולי כשהוא נכנס לעולם הכאוטי של ריצה בין הצללים. מיד לאחר שחמש מאות ה"מטבעות" נחות בבטחה בכספת הווירטואלית מקל הזיכרון מונח בחזרה במקומו על השולחן.

הכרטיס השני נח על קצה האצבע, הבזקי האור מהתאורה התלת ממדית בתקרת המועדון משתקפים בכיסוי הפלסטיק הקשיח. כמה רגעים קצרים לאחר מכן הכרטיס חוזר גם הוא לשולחן. צ'ארלי מניד בראשו לעבר האורק המחוספס למראה ומתיישב בחזרה במקומו. המידע זורם לתצוגת הסייבר וצ'ארלי מתחיל לעבור עליו בעודו מאזין בחצי אוזן למרחש מסביב לשולחן.

OOC1: מי זה או מה זה בלייר?
OOC2: באחת ההודעות הקודמות כתבת שהעבודה תתרחש למחרת וכרגע ציינת שזה קורה באותו הלילה. מה מהם הוא הנכון?

 

[Serpent Axis]

בתא הצדדי

עיניו של בוצ'ר עוברות על הבחור במעיל הצבאי ועיני הכסף שלו ואז על השולחן והנשקים הנאספים עליו. הוא הרגיש כמעט עירום ללא האלה שלו הלילה, אבל היו לו צעצועים אחרים בארסנל האכזריות שהיה עטוי בו.
כאשר דרבו קמה על רגליה כדי להעניק לאורק את אותה סריקה דקדקנית שהעבירה את צ'ארלי ולפרוק אותו מנשקיו, עיניו נפגשות עם שלה ומחליפות מבט בוחן. צלילי המוזיקה גוועים באזוניהם בזמן שהרגע קופא, כמו שני טורפים שעומדים לזנק ולפעור את לסתותיהם. כאילו הוא קורא תיגר על כוונותיה להעיז לגעת בכלי הנשק שלו - והיא מודיעה לו שהיא יכולה לפרק עשר כמוהו בלי להזיע.

ידו מושטת מטה לאט ושולפת את האקדח החדש בחגורתו, הקולט אמריקה. עיניים בוהות בו באזהרה, ללא ספק דרבו מתכוננת לשתול להב-גיבוי כלשהו בגרונו אם האצבע שלו תיגע בהדק - אבל אז, הוא טומן את האקדח בידיה של דרבו.
"את תמצאי סכין במגף השמאלי שלי..." הוא אומר בקול שקט, ספק-כנה ספק-מתגרה. עיניו ננעצות בה ולא עוזבות את דרבו. ממתינות לראות מה תעשה.

 

[DDN]

<הגעתו/תה של הצל>

נערה צעירה, נראית כבליינית רגילה במקום מנסה כוחה גם להגיע אל התא הצדדי, ונתקלת בדרבו.

"אתם יכולים לקרוא לי 'הצל'", היא אומרת, סורקת בעיניה את הנמצאים בתא, "ענן סערה מסר לי שיש צורך במישהו עם כישוריי"

(כמעט כל רצי הצללים שמעו את השם "ענן סערה" - לשעבר רץ מוצלח בעצמו, כיום, ברוקר של מידע ו"מגשר" בין אנשים כאלה וכאלה למקרה הצורך)

הבחורה עצמה, נראית כבת 16-18, בעלת שיער בלונדיני ארוך ומכנסיים שבקושי עוברים את הישבן. מקטע מגולח קטן מעל רקתה חושף דעת-תקע. עיניה, גם במועדון מכוסות במשקפי שמש.

"למי שלא שמע עליי, אני בענייני השבת חפצים אבודים. השותפים הקודמים שלי קראו לי "רובין הוד"", היא מצחקקת.

 

[Sabre Runner]

Looks like the gang's all here

המידע החל לזרום אל תודעתו של צ'ארלי: חברת האבטחה המעבירה את המידע, מוצא ויעד כולל דרך משוערת, פרטים של המכונית וההתנגדות הצפויה - שני שומרים. כל מה שנדרש מהצוות הוא ליירט את המכונית בדרך, למצוא את המחשב שמכיל את הקוד ולהחזיר את הכל חזרה.

דרבו בחנה את האורק מקרוב. היא חייכה כשציין את הלהב במגף. היא כבר שמה לב אליו, כמובן. להשיג אותו לא היה קשה. זה היה אחד המקרים בו הגובה שלה היה יתרון. היא כמעט ולא הייתה צריכה להתכופף כדי למשוך אותו החוצה.
לאחר ששחררה את האורק מנשקיו, פנתה אל הנערה. היא עברה עליה פעם אחת ואז שוב. וכמעט עשתה את זה שוב אבל שמה יד על בטנה, מונעת ממנה להתקדם, והסתובבה אל הג'ונסון. "אין עליה נשק, בוס."
הג'ונסון הרים גבות ואז סימן לה להתקרב. "הצל, אמרת?" הג'ונסון הטה את ראשו כדי להסתכל על השקע שלה ועל מה שבלט ממנו. "קיבלת הרבה המלצות לפי הקשרים שלי, אני עדיין לא בטוח על מה. מה בדיוק את... עושה?"