סיכום משחק שלי
שופטים
שיפוט היה על הפנים. יותר מדי שריקות על עבירות בריבאונד והמון פאולים על מוזגוב שאפשר היה לתת להם לעבור. השופטים בסוף נתנו ללברון שריקה שהוא עשה פייק לאיגואדלה ויצר מגע בעצמו לקליעה, ועוד איזה שריקה ארגיומנטלית כשעבר את סטף, נתקע לו ברגליים ונפל. שתי השריקות האלה לא היו חייבות להישרק, אז לדעתי השופטים הרגישו שהם נותנים לו, ואז פשוט נדמו את המשרוקית. איגואדלה עשה פאול על לברון במהלך האחרון (רק כשהתחיל לכדרר, לא בזריקה), עשה עליו פאול אחו שרמוטה בעלייה לסל שם, וגרין קינח עם תפיסה לא חוקית בג'אמפ בול. פאקינג שופט עומד מילימטר משניהם ולא מצליח לראות את זה. זה הכל פוזשנים חשובים ומכריעים. היו עוד כמה NO CALLS מעצבנים במהלך המשחק, כמו שספייטס פשוט דרס את דלבדובה שם. בצד של גולדן סטייט לא ראיתי יותר מדי בלגן בשיפוט, הפאול השני של קליי ברבע הראשון לא היה פאול, אבל ממש קשה לא לשרוק על זה פאול (קליי ניסה להגיע לכדור פעמיים באוויר והחטיא, אין שופט שלא היה שורק על זה).
 
לברון
מישהו שאל כאן למעלה באחת התגובות, אם מישהו בארה"ב נותן קרדיט לבלאט על הניצחון (בזכות ההגנה החכמה, והחילופים המתוזמנים היטב). אז לא. כשהכוכב הגדול בעולם נותן משחק פיינלס של 39, 16 ו-11, אחראי לבדו על כ-66 אחוז מהסלים של הקבוצה, ותופס מנהיגות ואחריות, אף אחד לא נותן קרדיט לבלאט. כי ככה זה אמריקאים, ויש מצב שהפעם בצדק. לברון מפשל בעצמו בהגנה לא פעם, גם במשחק הזה, אבל כשהוא על המגרש יש לו אפקט מנהיגותי חזק מאוד. הוא פשוט מנג'ר על המגרש, בשני הצדדים. לפעמים זה לא פחות חשוב.
הדבר היחידי שהתאכזבתי מלברון במשחק הזה, זה שכשהוא ראה את קליי תומפסון מתחמם הוא לא ניסה לשמור עליו בעצמו. לברון אמור להיות שומר טוב לתומפסון (אולי הוא יוצא פחות טוב מחסימות כי יש לו גוף גדול, אבל הוא עדיין מאוד אתלטי וחכם), ולדעתי לפרקים במשחק שקליי התחמם ותפר את מי ששמו עליו, לברון היה צריך לקרר אותו.
אני אסיים במשהו חיובי על לברון. הסגנון הזה שהוא מחזיק את הכדור כמעט כל ההתקפה ואז מנסה לייצר משהו בכמה שניות, הוא די נוראי לצפייה. הקאבס טובים התקפית כשהם מניעים את הכדור יותר. מצד שני, הסגנון הזה ממש מאט את המשחק. עד שגולדן מקבלת את הכדור, כאילו וכל שחקן שם כבר נורא לחוץ להעיף לסל, וגולדן פשוט העיפו הרבה בלטות לסל אחרי מסירה אחת או ללא מסירות בכלל. לברון מאט את המשחק, ובכוונה או לא, זה ממש אבל ממש קוטע את השטף שאפיין את גולדן סטייט כל השנה והפך אותה לקבוצה הטובה בליגה.
 
ספלאש בראדרס
ככה ההופעה של לברון והניצחון של הקאבס קצת גימדו את מה שקליי עשה היום, ובאמת שקליי היה מרשים. סטף היה חלש, אבל באמת שקליבלנד עשו מאמץ קבוצתי חזק עליו. זה מצחיק, כי קיירי שמר על סטף יותר טוב מדלבדובה, אבל דלבדובה פשוט היה מאוד אגרסיבי איתו, וזה פעל, כי סטף פשוט החטיא. את המשחק הראשון קיירי סיים עם שני בלוקים וארבע חטיפות, וסטף עדיין תפר את הזריקות שהגיע אליהן. חוץ מזה, סטף במשחק הזה לקח רק זריקות אוף דה דריבל, וכלל וכלל לא זריקות של קאץ' אנד שוט. הקאבס עשו עבודה מצויינת כקבוצה למנוע ממנו את הקאץ' אנד שוט שכנראה יותר חשוב ליעילות שלו ממה שחושבים. קארי גם איבד כדור משמעותי בסוף, אבל חיפר על זה בקרוס אובר וליי אפ גאוני ששלחו את המשחק להארכה.
הדבר שרציתי לדבר עליו זה משהו שרואים לכל אורך הפלייאוף - ביחד, הספלאש בראדרס לא משחקים טוב, או יותר נכון, קליי תמיד חלש כשסטף על המגרש. ואם קליי איכשהו מצליח להיכנס לקצב, אז סטף יוצא ממנו לגמרי. גם במשחק הראשון וגם במשחק הזה קליי עשה את רוב הסלים כשסטף ישב בחוץ. זה משהו לא חדש, ראו את זה באמת לאורך כל הפלייאוף. בעונה הרגילה הייחוד של הקבוצה הזו היה כשהם היו מתחממים ביחד, ואז כל הקבוצה היתה נכנסת לאטרף. עכשיו זה לא קורה, והדבר הראשון שקר צריך לפתור בהסתכלות על המשחקים הבאים, זה את זה.
 
ספסל, משלימים ושאר ירקות
בהיעדר שני הטאלנטים הבכירים בקאבס, מלבד לברון, אין לקאבס מה למכור מבחינת כשרון מול גולדן סטייט. אבל כשרון זה לא הדבר היחידי שיכול להביא לניצחון. קשיחות מצד שני, יש לקאבס והרבה. דלאבדובה ותומפסון בראש, אבל גם לברון, מוזגוב, שאמפרט, מאוד קשוחים ולא מפחדים ממגע. הוטרנים מילר וג'ונס לא מהירים ולא אתלטים, אז כל מי שעובר ליידם או מנסה לקלוע עליהם מקבל פיצוץ. שינסו להרוויח מהקו את הנקודות. אם דיברנו קצת על קרדיט לבלאט, אני חושב שבנושא הזה יש לו יד בדבר. הקבוצות שלו לאורך שנים מאוד קשוחות, והשחקנים הקשוחים אצלו תמיד מתוגמלים בדקות. הוא מעריך ומקדש את זה.
אגב, גם גולדן סטייט קשוחה. גרין ובוגוט מאוד קשוחים, ויודעים גם מתי ואיך לשחק מלוכלך. איגי ולויונגסטון מהספסל עולים ומתחרים ברמה גבוהה, גם כן בקשיחות מאוד גבוהה. מצד שני, לגולדן סטייט אסור לנסות ולנצח את הקאבס במגרש הזה, הם חייבים לקחת את הקאבס למשחק מהיר יותר, איפה שאפשר להבליט את ההבדל האיכותי בכשרון בין הקבוצות.
דיברנו כבר על איך לברון מאט את המשחק וזה פוגע בשטף של הווריירס, השאלה היא מה הווריירס יכולים לעשות כדי להכניס קצב למשחק. אני חושב שיש משהו שהם לא ניסו, וזה לעשות דאבל אפ על לברון בקשת ה-3 או באמצע הדרך מהחצי, בכדי שיעביר מסירה. לפרקים, ששאמפרט ודלבדובה פשוט נראו כמו זוג נגרים שעובדים בחושך, יש מצב שהטראפ הזה היה מאלץ אותם לקחת זריקה מהירה וטיפשית, וככה גולדן סטייט היו נכנסים לקצב. קצב זה משהו שמאוד חשוב לגולדן. לא סתם הם בקושי השתמשו בהאקינג בסדרה מול יוסטון, כי האקינג מאט את המשחק וגורם לקצב ממש נמוך. זה לא מה שגולדן מחפשת.
 
ולסיכום, כריש לעידוד קריאה, פועל או לא?
