סיכום פילדלפיה - מינסוטה
דבר ראשון היה משחק מהנה מאוד שהליג פאס הצליח די להרוס לי אותו עם זה שהוא הראה שיש הארכה בזמן למטה של הרבעים. לא מבין איך הם לא פותרים את הטמטום הזה.
 
בכל אופן אני אתחיל ואומר שמדובר בשתי קבוצות עם הרבה בחירות לוטרי, כשרונות צעירים, וגם וטרנים טובים שמשחקים כדורסל טוב. בעצם, רק פילדלפיה משחקת כדורסל טוב. הכדורסל של הוולבס הוא די קקה. אין לי הגדרה מקצועית, אבל אני לא חושב שאפשר לקחת חמישיה כל כך מוכשרת ולגרום להם להיראות כל כך רע, בשני צידי המגרש. אה בעצם אוקלהומה, אז שכחו מזה.
 
אמביד > טאונס
מניח שיש אנשים שזה ברור להם. מניח שאנשים אחרים אומרים שטאונס בא ודופק כרטיס כל משחק, ואמביד פה נח, פה נפצע, אבל בגדול אין מה להשוות. במשחק עומד ההבדלים מאוד בולטים. אמביד מושך דאבל טימז, אמביד מוסר טוב יותר, מסיים טוב יותר ומגיע לקו יותר. בהגנה הנוכחות של אמביד יותר משמעותית, גם אם לא רואים את זה במספרי החסימות. טאונס יותר טוב מאמביד כאשר שתי הקבוצות רצות, זה קרה מעט ברבע השלישי והוא היה מאוד דומיננטי בו. לטאונס גם היו שני פוזשנים הגנתיים טובים על אמבייד, אבל אמביד די מילא אותו בפאולים, וכל פעם שטאונס בא לעזור על אמביד, אמביד קרקס אותו. פשוט עבר ליידו בהטעיות פשוטות וסיים בלייאפ או דאנק, זה קרה פעמיים-שלוש במשחק.
 
בכלל בפילדלפיה משחקים עם הרבה מסירות. אמביד וסימונס סיימו עם 8 אסיסטים כל אחד. הקבוצה עצמה מוסרת הכי הרבה בליגה והיא מקום שני באחוז הסלים מאסיסטים (אחרי גולדן סטייט). הכדור זז כל הזמן. גם השחקנים האחרים, אולי חוץ מרדיק, הם מוסרים מצויינים ומחפשים למסור.
 
ספציפית במשחק הזה אני חושב שפילדלפיה איבדו איזה 30 כדורים, ועדיין הוולבס לא ניצחו. הכיצד? 1-22 מהשלוש הם הספיקו לעשות עד דקה וחצי לסיום, זה יכול להסביר את זה. תחרות נגרות. לאחר מכן הם קלעו איזה 4-7 (2 חשובות מאוד של ג'ימי במאני טיים, עוד אחת של ג'ימי בגארבג' ועוד אחת בפוקס עם הקרש של וויגינס). פילדלפיה צופפה מאוד, מה שהקשה על טאונס וגיבסון (פעיל בהגנה, חלש מאוד בהתקפה) לייצר נקודות.
 
בדקות של ג'מאל, למרות שהוא גם ניגר מהשלשות, הקבוצה רצה. הוא וטיוס ג'ונס מבינים כדורסל הרבה יותר מטיג (פשוט נוראי, כאילו כל תחזית קודרת שלי מתחילת העונה מתקיימת לגביו. איזה החתמה מטומטמת), ומריצים את הקבוצה, שבדקות האלה נראית די קבוצתית ומתחלקת יפה בנקודות - גם ג'נג קלע בדקות האלה. שמכניסים שחקנים אינטילגנטים הכדורסל הרבה יותר זורם. כשוויגינס (מאוד טיפש) וטיג (לא מבין כדורסל) חוזרים, אז זה פשוט נראה רע.
 
בכלל וויגינס הוא שחקן עם אינסוף יכולות והוא פשוט לא חכם. זה למה הוא לעולם לא יהיה שחקן באמת טוב בליגה הזו. הוא בכלל לא הולך לחוזקות שלו, הוא חודר כשלא צריך ומשליך מבחוץ בעיתוי רע. גם כשהוא קולע, זה ג'אמפ לא טוב מהמיד ריינג'. סיום רבע, 14 שניות, הוא עולה לזריקה מהירה ומשאיר עוד 7 שניות לפילדפיה לפתח התקפה, שבה הוא עשה פאול טיפשי שהניב שתי זריקות. על מסירות אין בכלל מה לדבר, הוא לא יודע מה זה אקסטרא פאס, הוא מוסר רק כשהוא נתקע, אין שום סיבה לשחק איתו פיקאנדרול. לא סתם הוא מגן גרוע למרות האתלטיות, הוא פשוט לא יודע לקרוא מהלכים.
 
טאונס לא היה כזה גרוע כן, הוא סיים עם איזה 18 ו-14, אבל הוא היה קצת outplayed ע"י אמביד (28-10-8 אם אני לא טועה, כולל קליעות מאני טיים מהקו (11-12)).
 
ג'ימי באטלר היה מצויין, אבל לי זה נראה שהוא באמת היחידי שפורח בכדורסל של ת'יבודו עם בידודים, ריבאונד התקפה ופוסט אפים.
 
משחק אחד לא מעיד על קבוצה, אבל לחלוטין רואים שמינסוטה מייצרת שלם שקטן מסכום חלקיו.
 
מהעבר השני, פילדלפיה נראית כמו קבוצה שמפתיעה באינטיליגנציה שלה ביחס לגיל. סאריץ' הוא אחד הדברים הטובים שיכלו לקרות להם, באמת. 4 ששיחק כל המשחק ב-3, שמר על ג'ימי (שקלע איזה 39, כן) למרות שהוא לא באמת מסוגל לשמור על ווינגס ברמה הזו, וכל זאת כי קובינגטון היה פצוע. אז סאריץ' קלע כמה שלשות חשובות, ובעיקר עזר לרווח את המגרש שהיה מאוד סתום איתו ב-3 (הולמס ב-4, אמביד ב-5). סאריץ' האירופאי גם עוזר להנחיל את הכדורסל הקבוצתי. גם מקונל שעולה מהספסל הוא שחקן מאוד קבוצתי, וזה פשוט מדביק את שאר הקבוצה (בייליס שהיה פינישר כל הקריירה, הולמס וג'ונסון מחפשים מאוד את המסירה) - וזה גורם לכולם לעשות הרבה תנועה, כי הם יודעים שהם תמיד יוכלו לקבל את הכדור. זה בדיוק הפוך ממה שהוולבס משחקים.
 
בן סימונס מוסר אדיר. הוא לא כמו לברון במסירות, הוא לא בדיוק מחכה למשהו שיקרה ואז נותן את המסירה החזקה בעיתוי המתאים. הסגנון שלו יותר מזכיר את נאש או קיד, הרבה יותר פלואידי. להיות מוסר טוב זה הרבה יותר אינהרנטי אצלו מאשר אצל לברון. לא סתם אני משווה אותו לשחקנים האלה, זו באמת הרמה. בניגוד למוסרים כמו רונדו או פול, סימונס לא חייב שכל מסירה שלו תהיה אסיסט. הרבה פעמים הוא דוחף כדור במתפרצת לקו, כי משם הוא יודע שתגיע מסירה לטריילר באמצע. פשוט שחקן אינטילגנטי.
הבעיה שלו שהוא Non shooter בקטע אחר. אין ג'אמפר, בטח שאין שלשות. אחוזי העונשין גם בקרקעית, אבל אני באמת חושב שאם יהיה לו פלואוטר טוב, עם הגובה שלו, הוא ממש יכול להיות משהו מיוחד. אולי הוא יענה על התשובה של מה היה קורה אם פני הארדוואי לא היה נפצע כל הזמן.
 
עוד מילה על פילדלפיה. השחקנים המשלימים שהביאו לשם זה פשוט חבר'ה שאוהבים לשחק. הם באמת אחלה teammates. גם כשהם מקבלים בראש בחלקים מסוימים, המאמץ תמיד שם. בקטע הזה ההבאה של טרבור בוקר היא לא פחות ממבריקה. כמה שהוא רץ בדקות שלו, קופץ לכל ריבאונד, כל חסימה זו חסימה, כל הזמן מחפש את המסירה. גם ראשון הולמס, פשוט לא מפסיק לרוץ ולהתאמץ. אמיר ג'ונסון היה חלש במשחק הזה, אבל גם הוא אותו סגנון. זה משלים מצויין את אמביד. זה הרבה יותר אפקטיבי מלשחק את סאריץ' ב-4 (פחות אגרסיבי, פחות ריבאונדר). גם ג'יי ג'יי רדיק, זה פשוט היה נכון להביא אותו (בהרבה כסף אגב). הוא קולע מצויין, הוא פינישר אדיר לקבוצה שמשופעת בשחקנים שאוהבים למסור. הקבוצה הזו פשוט בנויה נכון, ומעל הכל מאומנת טוב. כל כך מגיע לברט בראון אחרי שנים של הפסדים, הוא פשוט מנהל נכון את הרוטציות, הוא בונה להם את המשחק טוב.
 
היה אחלה משחק. אני חושב שהוולבס מאוד מוכשרים מצד אחד, והסיקסרס עושים הרבה טעויות מצד שני, ולכן היה צמוד עד הסוף. אבל מה שבאמת מבדיל את הקבוצות, זה שאיבוד אצל הסיקסרס, זה אחרי תנועה או מהלך קבוצתי שנשבר בו התיאום, אז כך יצא, בעוד שבוולבס, זה מישהו כדרר עד שהוא נתקע או תקע מישהו אחר.
 
זה לפחות 2 הסנט שלי.
