עכשיו חזרתי מהמשחק
אני אצל חברים באורלנדו, נסעתי למשחק וישבתי 2 שורות מעל סקוטי פיפן, למי שראה אותו.... איזה חוויה, הארנה, הקהל, המשחק, וכמובן - המלך. כמובן שהלכתי עם חולצה שלו והוא ראה אותו ותפר מיני חיוך כזה, הוא אפילו ניגש אליי ודפק עוד חיוך. פשוט חלום, חלום שהתגשם עבורי לראות אותו כמה מטרים ממני. הוא בן אדם, כן, כמו כולנו, רק ג'נטלמן אמיתי. בסיום, כשהשחקנים עלו לאוטובוס (דםםםםםםם איזה קור במיאמי), הוא התעכב לפני העליה בקור כדי להצטלם עם כמה ילדים, עד שהשוטר שם הורה לו לעלות לאוטובוס... אם הוא רואה ג'רזי שלו על מישהו, הוא יתייחס אליו ולא יתעלם כמו איזה כוכב מעולם אחר.. לא יכול לחכות לראות אותו שוב באורלנדו בעוד כמה ימים, הפעם כנראה שאסתפק במקום קצת יתר גבוה, אבל עדיין.... ואיזה משחק קובי נתן... סל אחרי סל אחרי סל אחרי סל, והקהל הביתי לא ידע מה לעשות עם עצמו. רק חבל ששוב, החברים שלו דפקו ת'משחק. כמה קובי יכול לבד? זה נראה כמו משחק של אחד מול חמישה. קיו ריצ'רדוסן היה האקס פקטור הגדול עם 25 נק' בלתי צפויות, לקובי לא הייתה עזרה כזו. וזה היה ההבדל. בכל מקרה, ח-ו-ו-י-ה. אורלנדו לא עיר יפה במיוחד אבל מיאמי כן, ואני עוד מטייל... קיצר - לא אשכח את המשחק הזה עוד הרבה זמן. וכמה חולצות של קובי היו..... חשבתי שבאתי לסטייפלס או משו.. יותר משל ווייד בבית שלו. מדהים. MVP!
