הרצות בכנסים
הזיכרון הראשון שלי (לא בכלל, מהרצות בכנסים) הוא מטמ"י. הייתי שם פעם אחת, והנחיתי סבב אחד (חצי הרפתקה, נדמה לי) לפני שהחברים שלי רצו ללכת הביתה. היה די מגניב להריץ לאנשים שלא הכרתי. הייתי צעיר מאוד, וזה שם אותי מיד בעמדה נעימה עם כיסא גדול - אבל יותר מזה אני חושב שזו הפעם הראשונה שראיתי פתאום המון אנשים חדשים שיש לי שפה משותפת אוטומטית איתם. הרצתי הרפתקה מוכנה ברייבנלופט, שבה אירוע מס' 1 היה התעוררות הדמויות והגילוי שהם מפלצות - ערפדים אנשי זאב וכו'. להרפתקה קראו "החיה שבתוכנו", בלי קשר להרפתקאת פלדה ואש החדשה הרבה יותר. הרצתי את כל הסבב כשהדמויות באיזור הכלובים והן הולכות ומגלות שהן BROKEN ONES. מקום ערפדים ואנשי זאב עיוותתי אותם כיד הדמיון והיה די מגניב, גם אם לא עלילתי בעליל (אירוע מספר אחד היה אמור לקחת 2 דקות, אצלי הוא ארך כל הסבב). אבל היה כיף, וקיבלתי משוב חיובי ביותר, כך שאני חושב שהם נהנו. באייקון הזה לא הרצתי משחקים למעט משחק הוורקראפט מרובה המשתתפים (אני וגילגם69) של פריק, שהיה משחק טקטי נטו, ללא יומרות עמוקות (השתדלנו לחנך אותם קצת לתיאורי אקשן מעניינים ודרמטיים, אבל לא יותר מזה וגם זה היה די צפוף). בדרך כלל אני מריץ בכנסים משחקי היכרות. אני משתדל להריץ לטווח גילאים של צעירים למרות שלא תמיד יש לי חשק, כי אני יודע שאין להם דברים טובים לשחק בהם ויש בזה סוג של נסיון חינוכי\קידומי - משחקי היכרות עם אקזלטד (חצרמוות, 3 שחקנים), ועם ARCANA UNEARTHED. לפני הרבה זמן גם ניסינו אני וננסק לעשות כל מיני דברים יוצאי דופן כמו ההשתתפות בפרוייקט משחקי הלוח-תפקידים (טליסמן כמשחק תפקידים עם לוח) והמשחקים המשולבים של וורקראפט (מ"ת סטנדרטי, עם היתקלויות עם שחקני קבוצות אחרות בסיום). הרצתי גם שני משחקים לצעירים בפריק לאחרונה, משחק+הרצאה. אחת הייתה בנושא אבירים, ועבורה הכנתי לשחקנים גירסה סופר קלה של פנדרגון. השנייה הייתה היום והיא עסקה בדרקונים, עם משחק פיירבורן. במשחקים האלה האתגר שלי הוא פחות מבחינה משחקית (אולי אני אפתח על זה ת'רד, מדובר בילדים ממש, גילאי 8-12) ויותר מבחינה חינוכית: להכיר לשחקנים הצעירים הללו מכניקות אישיות (פנדרגון), השפעה מטאמשחקית על עלילה (פנדרגון, מכניקה מאולתרת שלי), משחק בתקופות זמן מקבילות (פיירבורן - היה להם קצת קשה להתמודד עם זה, אבל הם דווקא התלהבו), וכל מיני דברים בסיסיים כמו תיאורים ודיבור בגוף ראשון. אז אם יש לכם מעט כוח (וזה לא הרבה מאמץ, באמת), אני ממליץ לכולם לעשות איזה משחק אחד לצעירים יותר בכנס. אם תסתכלו על המבחר שעומד בפניהם (ואני מדבר על גם על גילאי 13-16, לא רק צעירים מאוד, תראו שלעיתים קרובות הם צריכים לבחור בין "עטלף המוות" לבין "מצודת המוות" או משהו בסגנון, או הרפתקאות מוכנות שמריצים ילדים צעירים מהם. כנסים הם הזדמנות לקדם את משחקי התפקידים\עולמות מערכה המועדפים עליך, לתת לאנשים טעימה מסגנון משחק שאולי לא היו מודעים לפוטנציאל שבו (יהיהי אשר יהיה), ולהנות. אני נהנה מזה בכל אופן. גם כשיש שחקנים בעיתיים, וזה לא נפוץ כל כך לדעתי, לא חייבים להשאיר אותם. אני זוכר 2 שחקנים בעיתיים שהיו לי - שחקנים שישבה עם כאב ראש עז לאורך כל משחק הפאראנויה ב-5 חבורות בחדר (איזה פרוייקט מיוחד בכנס חובה 13א') ופשוט לא יכלה לסבול את הרעש. היא לא הייתה ממש בעייתית, אבל זה היה בעייתי להנחות כשמנהיגת הקבוצה צריכה לצאת להירגע כל 5 דקות, לא שיש לי טענות אליה. היא עזבה וזרמנו משם בכיף, כי אין מה לעשות. השחקן האחר הגיע למשחק "גרים" שהרצתי בלילה הלבן בפריק, התנהג בצורה מגעילה באלף מובנים ופשוט עמל קשות כדי לשבש את המשחק בכל דרך, החל מהרגע הראשון. הטעות שלי הייתה שניסיתי להכיל אותו, אולי כי בשלב יצירת הדמויות הוא הראה פוטנציאל מסוים, אבל היום אני בטוח שהייתי צריך להעיף אותו. בסופו של דבר הוא לא הצליח להרוס לכולם, ואני אפילו לא הייתי צריך להרוג את הדמות שלו (שניסתה בכוח להיהרג, אבל הכל שם היה מופשט מספיק כדי שארחם עליו). למדתי את הלקח שלי: לתודעת השירות של מנחה בכנס צריך להיות גבול. אני לא חושב שצריך להשקיע פחות. אם אתה לא בא בשביל החוויה המלאה, למרות שהיא עלולה לא להיות שם, עדיף שלא תריץ כלל. זו דעתי.
הזיכרון הראשון שלי (לא בכלל, מהרצות בכנסים) הוא מטמ"י. הייתי שם פעם אחת, והנחיתי סבב אחד (חצי הרפתקה, נדמה לי) לפני שהחברים שלי רצו ללכת הביתה. היה די מגניב להריץ לאנשים שלא הכרתי. הייתי צעיר מאוד, וזה שם אותי מיד בעמדה נעימה עם כיסא גדול - אבל יותר מזה אני חושב שזו הפעם הראשונה שראיתי פתאום המון אנשים חדשים שיש לי שפה משותפת אוטומטית איתם. הרצתי הרפתקה מוכנה ברייבנלופט, שבה אירוע מס' 1 היה התעוררות הדמויות והגילוי שהם מפלצות - ערפדים אנשי זאב וכו'. להרפתקה קראו "החיה שבתוכנו", בלי קשר להרפתקאת פלדה ואש החדשה הרבה יותר. הרצתי את כל הסבב כשהדמויות באיזור הכלובים והן הולכות ומגלות שהן BROKEN ONES. מקום ערפדים ואנשי זאב עיוותתי אותם כיד הדמיון והיה די מגניב, גם אם לא עלילתי בעליל (אירוע מספר אחד היה אמור לקחת 2 דקות, אצלי הוא ארך כל הסבב). אבל היה כיף, וקיבלתי משוב חיובי ביותר, כך שאני חושב שהם נהנו. באייקון הזה לא הרצתי משחקים למעט משחק הוורקראפט מרובה המשתתפים (אני וגילגם69) של פריק, שהיה משחק טקטי נטו, ללא יומרות עמוקות (השתדלנו לחנך אותם קצת לתיאורי אקשן מעניינים ודרמטיים, אבל לא יותר מזה וגם זה היה די צפוף). בדרך כלל אני מריץ בכנסים משחקי היכרות. אני משתדל להריץ לטווח גילאים של צעירים למרות שלא תמיד יש לי חשק, כי אני יודע שאין להם דברים טובים לשחק בהם ויש בזה סוג של נסיון חינוכי\קידומי - משחקי היכרות עם אקזלטד (חצרמוות, 3 שחקנים), ועם ARCANA UNEARTHED. לפני הרבה זמן גם ניסינו אני וננסק לעשות כל מיני דברים יוצאי דופן כמו ההשתתפות בפרוייקט משחקי הלוח-תפקידים (טליסמן כמשחק תפקידים עם לוח) והמשחקים המשולבים של וורקראפט (מ"ת סטנדרטי, עם היתקלויות עם שחקני קבוצות אחרות בסיום). הרצתי גם שני משחקים לצעירים בפריק לאחרונה, משחק+הרצאה. אחת הייתה בנושא אבירים, ועבורה הכנתי לשחקנים גירסה סופר קלה של פנדרגון. השנייה הייתה היום והיא עסקה בדרקונים, עם משחק פיירבורן. במשחקים האלה האתגר שלי הוא פחות מבחינה משחקית (אולי אני אפתח על זה ת'רד, מדובר בילדים ממש, גילאי 8-12) ויותר מבחינה חינוכית: להכיר לשחקנים הצעירים הללו מכניקות אישיות (פנדרגון), השפעה מטאמשחקית על עלילה (פנדרגון, מכניקה מאולתרת שלי), משחק בתקופות זמן מקבילות (פיירבורן - היה להם קצת קשה להתמודד עם זה, אבל הם דווקא התלהבו), וכל מיני דברים בסיסיים כמו תיאורים ודיבור בגוף ראשון. אז אם יש לכם מעט כוח (וזה לא הרבה מאמץ, באמת), אני ממליץ לכולם לעשות איזה משחק אחד לצעירים יותר בכנס. אם תסתכלו על המבחר שעומד בפניהם (ואני מדבר על גם על גילאי 13-16, לא רק צעירים מאוד, תראו שלעיתים קרובות הם צריכים לבחור בין "עטלף המוות" לבין "מצודת המוות" או משהו בסגנון, או הרפתקאות מוכנות שמריצים ילדים צעירים מהם. כנסים הם הזדמנות לקדם את משחקי התפקידים\עולמות מערכה המועדפים עליך, לתת לאנשים טעימה מסגנון משחק שאולי לא היו מודעים לפוטנציאל שבו (יהיהי אשר יהיה), ולהנות. אני נהנה מזה בכל אופן. גם כשיש שחקנים בעיתיים, וזה לא נפוץ כל כך לדעתי, לא חייבים להשאיר אותם. אני זוכר 2 שחקנים בעיתיים שהיו לי - שחקנים שישבה עם כאב ראש עז לאורך כל משחק הפאראנויה ב-5 חבורות בחדר (איזה פרוייקט מיוחד בכנס חובה 13א') ופשוט לא יכלה לסבול את הרעש. היא לא הייתה ממש בעייתית, אבל זה היה בעייתי להנחות כשמנהיגת הקבוצה צריכה לצאת להירגע כל 5 דקות, לא שיש לי טענות אליה. היא עזבה וזרמנו משם בכיף, כי אין מה לעשות. השחקן האחר הגיע למשחק "גרים" שהרצתי בלילה הלבן בפריק, התנהג בצורה מגעילה באלף מובנים ופשוט עמל קשות כדי לשבש את המשחק בכל דרך, החל מהרגע הראשון. הטעות שלי הייתה שניסיתי להכיל אותו, אולי כי בשלב יצירת הדמויות הוא הראה פוטנציאל מסוים, אבל היום אני בטוח שהייתי צריך להעיף אותו. בסופו של דבר הוא לא הצליח להרוס לכולם, ואני אפילו לא הייתי צריך להרוג את הדמות שלו (שניסתה בכוח להיהרג, אבל הכל שם היה מופשט מספיק כדי שארחם עליו). למדתי את הלקח שלי: לתודעת השירות של מנחה בכנס צריך להיות גבול. אני לא חושב שצריך להשקיע פחות. אם אתה לא בא בשביל החוויה המלאה, למרות שהיא עלולה לא להיות שם, עדיף שלא תריץ כלל. זו דעתי.
