רבותיי, נא להוציא את הכובעים
ולאכול אותם ! ! ! גם אני מצטרף. וושינגטון ניצחו עם הבאזר את ניו אורלינס עם שלשה של סטיבנסון (סיים עם 33 נקודות - המשחק עם הכי הרבה נקודות בקריירה) ! ! ! איזה משחק. אדי ג'ורדן (המאמן של וושינגטון למי שלא מכיר אותו, וכדאי שתתחילו להכיר אותו) יצא מ-ל-ך. אחרי החלטה מפוקפקת של השופטים, התוצאה היתה שיוויון וכדור של וושינגטון עם 7 שניות על השעון. ג'ורדן בחר לא לקחת פסק זמן, בניגוד לכל מה שמאמן אול סקול היה אומר לו, וסטיבנסון נתן ספרינט וזרק את ה-GW shot. פנטסטי ! ניצחון מדהים. רבותיי, אני אחזור על כך, לוושינגטון יש קבוצה מוכשרת. אני הראשון להודות בטעות שלי, מכיוון שאני טוען שוב ושוב שיש להם מה להציע, אבל מנגד אני ממשיך להמר נגדם. זה לא ניצחון בפוקס. וושינגטון עשו קאמבק גדול במשחק חוץ, ועוד בניו אורלינס, נגד קבוצה כל כך משכנעת העונה. אני מתרגש עבור הקבוצה הנהדרת הזאת. מאמן דגול. הם עולים למגרש במטרה לנצח גם בלי שני השחקנים הכי טובים שלהם. ניצחון כדורסל לאנדרדוגים ולכדורסל. זה היה ניצחון ראשון של וושינגטון בניו אורלינס מאז 2001. ועוד איזה ניצחון. נלך כמה שניות אחורה. וושינגטון היו ביתרון של נקודה, 91-92 להם. הכדור אצל ניו אורלינס, כ-15 שניות לסיום. התקפה אחרונה. כריס פול מנסה לחדור, אבל מוצא עליו את כל ההגנה של וושינגטון, ושוב, ההזדמנות להזכיר את אדי ג'ורדן שידע מראש שפול יקח את הזריקה (זה לא מובן מאליו ! יש את פג'ה שיכול לקבל זריקה מהפינה ולקבור את זה) והוא אמר להגנה שלו לסגור אותו חזק בחדירה, וכך היה. איכשהו, עם הרבה מזל, הכדור עף מידיו של פול הישר לידיים של אמסטרונג. אמסטרונג הלך לקו. החטיא את הראשונה, ו... החטיא גם את השניה ! ! ! אבל פה מגיע רגע מעורר מחלוקת שללא ספק נבע משיקולים לא מוסריים שמטרתם לפגוע בהגינות של המשחק ובסיכויים של האורחת לנצח. השופטים מחליטים שפתאום ג'יימסון (וושינגטון) נכנס לצבע לפני הזריקה, וזה כמובן נחשב לעבירת קו (violation lane) , שאומרת שהשחקן הזורק מקבל זריקה חוזרת. את זה ארמסטרונג קלע. שיוויון 92. 7 שניות לסיום. הגנת ניו אורלינס ציפתה לפסק זמן של וושינגטון. זה אולי היה הדבר הנכון לעשות כדי לסדר תרגיל, אבל ג'ורדן מוכיח שהוא מכיר את השחקנים שלו. סטיבנסון רץ, רץ, מגיע לאזור קו השלוש, קופץ עם הכדור אחורה ונוחת על הרגליים, ואז עולה לזריקה וקובר את זה בפנים ! ! ! עם הבאזר ! ! ! נעבור למספרים האישיים. קודם כל, אני אתן את הכבוד לשחקני הקבוצה המנצחת. בראש ובראשונה, דשון סטיבנסון עם ערב של 33 נק', 3 ריבאונדים ב-11 מ-21 מהשדה, ו-4 מ-10 לשלוש. אנטון ג'יימסון עם ערב של 3 מ-16 בלבד מהשדה (!), אבל דאבל - דאבל עם 10 נק', 10 ריבאונדים, 6 חטיפות (!), 2 אסיסטים לעומת 2 איבודים - כמעט טריפל-דאבל לג'יימסון. הוא ממשיך את העונה הנהדרת שלו שבה הוא קולע מעל 20 נק' בממוצע למשחק. הייווד קלע 12 נק' וקלט 8 ריבאונדים רוג'ר מייסון, לשעבר שחקנה של ה. ירושלים, קלע 12 נק' ב-4 מ-7 מהשדה ו-2 מ-3 לשלוש, ומסר 3 אסיסטים. ניו אורלינס: כריס פול סיים ערב של 22 נק' ב-10 מ-14 מהשדה ו-2 מ-3 לשלוש, 8 אסיסטים אבל לעומת זאת 4 איבודים, ו-5 ריבאונדים. במאני טיים הוא לא היה שם כדי לנצח את המשחק. הכל היה על הכתפיים שלו והוא לא השכיל להוציא יותר משליחת ארמסטרונג לקו. חוץ מפול לא היה עוד מישהו שתרם. פג'ה קלע רק 11 ב-3 מ-11 מהשלוש (!). יותר מדי איבודים לניו אורלינס. בסופו של דבר וושינגטון קלעו באחוזים פחות טובים מניו אורלינס, אבל הניצחון הגיע לוושינגטון בצדק. ניו אורלינס בתצוגה לא משכנעת, נראית לא מספיק חדה במשחקים האחרונים. לפני כמה ימים אמרתי שלכריס פול יש הרבה מה להוכיח, למרות שהתקשורת עושה ממנו 'סופרסטאר'. טענתי שברגע האמת, כשניו אורלינס יצטרכו מישהו להישען עליו שינצח להם משחקים, אז נראה האם כריס פול הוא 'סופרסטאר' ששווה חוזה מקסימום או האם כריס פול הוא עוד 'אול סטאר' טיפוסי שמוביל את הקבוצה לעונה יפה, אבל שעל שחקן כמוהו לא בונים אירגון שלם לשנים הבאות, מה שבשפה המקצועית נקרא "פרנצ'ייז פלייר", כלומר שחקן שהוא האיש שמוביל את הקבוצה והכל נבנה סביבו. כריס פול עדיין צריך להוכיח לנו שמעל היכולת שלו בהגנה ובהתקפה הוא יכול גם לנצח משחקים ולהופיע גם ברגעי ההכרעה, כי זה מה שמחכה לו, בפלייאוף זה יהיה קשה וניו אורלינס יצטרכו לראות כריס פול הרבה יותר טוב ברגעים שבהם המשחק עשוי להיות מוכרע.
