איזה ניצחון מרשים של שיקאגו.
שיקאגו יצאו למשחק באטרף. השיגו מלא שלשות פנויות, קלעו אותן ופתחו פער מרשים. קליבלנד ברבע שני טוב כמעט סגרו אותו אבל לא הצליחו לסגור אותו לגמריי. המחצית השנייה הייתה ריפיט. ההרכב הפותח של שיקאגו אוכל את קליבלנד, ואז יורד לנוח, קליבלנד חוזרת אבל ההרכב הראשון חוזר והיא לא מצליחה לסגור את הפינה. בארבע הדקות האחרונות זה כבר היה סתם הירו בול של לברון מהסוג הרע.
הדיון העיקרי לפני המשחק היה אם קליבלנד תרבה לשחק עם שני גבוהים, כלומר תיתן עוד דקות לפרקינס/היווד ותיתן לתומפסון לשחק כ-4, או תילך על סמול בול עם לברון/ג'ונס/מאריון בתור 4. פרק והיווד לא שיחקו דקות ותומפסון ומוזגוב חלקו את הפרקט במשך 15 דקות בלבד ככה שהתשובה היא די ברורה, כרגע קליבלנד בלי לאב היא קבוצת סמול בול. עם ג'ייאר סמית' זה יהיה אפילו יותר דראסטי. בחמישייה עצמה לאב הוחלף במילר כשבלאט בוחר ללכת על ריווח על חשבון הגנה. מילר לא פגע מה שגרר פגיעה בשני התחומים ושש דקות ראשונות עלובות.
מבחינת ההגנה בהרכבי הסמול בול, בלאט בחר לשים תמיד את הסנטר שלו על גאסול אם הוא במגרש. על נואה את לברון אבל גם את ג'ונס (ואז את לברון כ-4 על דאנליבי) ונואה לא הצליח להעניש, בדומה לסדרה מול מילווקי. החלטה טובה של בלאט.
היה רגע ברבע הראשון שלברון יצא ובלאט הכניס במקומו את מאריון בתור 3 כשהוא משחק לצד תומפסון ומוזגוב. כבר באותו רגע היה לי ברור שזה הרכב הזוי שלא יצליח לשחרר זריקה פנויה ואחרי דקה לברון חזר ואחרי עוד 2 תומפסון הוחלף במילר כדי לספק איזשהו ריווח. צריך לציין שבשלוש דקות האלה ההפרש נשמר על 12
, אבל בדקות שתומפסון ומוזגוב ביחד על המגרש, חייבים לצידם 3 קלעים שירווחו.
קצת על שיקאגו.
ת'יבס בחר לשחק עם היינריך ב-2 בדקות שבאטלר בחוץ או משחק סמול פורוורד. היינריך הגיב עם 6 נקודות ב2/3 אבל לדעתי סנל יהיה בחירה הרבה יותר טובה. הוא פשוט שחקן טוב יותר בשלב הזה של הקריירות אבל ידוע שת'יבס אוההב את היינריך שהוא שחקן קלאסי למערכת שלו.
מבחינת הגנה, באטלר על לברון היה מאסט. לא משנה איזה הרכבים קליבלנד שמו על המגרש, באטלר ורק באטלר יהיה זה שמכסה אותו. אפילו כשלברון שיחק 4 ובאטלר שיחק 2, נואה שמר על שאמפרט בפרימטר.
לשתי התקפות בסוף הרבע הראשון, ת'יבס ניסה לתת מענה לסמול בול של קליבלנד עם דאנליבי ב-4. לא החלטה טובה בעיני, שלא ייגרר למשחק שלהם, שיקאגו צריכה להמשיך להעניש אותם עם שני ביגמנים לגיטימיים. דאנליבי לא חזר לעמדה הזאת בשאר המשחק ומירוטיץ' קיבל רק 2 דקות להערכתי מאותה סיבה, כדי לנצל את יתרון הגודל של גיבסון-פאו-נואה.
זהו, יהיה מאוד מעניין לראות איזה התאמות יעשה בלאט במשחק הבא ולאן הסדרה הזאת הולכת. החיסרון של ג'ייאר סמית' קשה אבל אפשרי, ייתכן אבל שהחיסרון של לאב יהיה קילר.
