משחקי הלילה+שידור

rapgamer4ever

New member
הוא שחקן הגנה טוב אבל לא מדהים

הוא לוחץ טוב, קורא נכון את המשחק ויש לו רגליים זריזות. אבל הוא חלש פיזית- הוא לא שם בטן כשחודרים עליו, הוא לפעמים מתקשה מול פיק אנד רול (רואים את זה דוקא כשגארנט לא על המגרש) ולפעמים קצת נסחף עם ההתלהבות והאנרגיות ומבצע פאולים/מהמר על החטיפה. התכונות בשורה הראשונה חשובות יותר ולכן הוא שחקן הגנה טוב, אבל כמו שאמרתי לא מדהים. יש הרבה יותר מרק 5 שחקני הגנה טובים ממנו. 5 גארדים ששומרים טוב ממנו: האריס, קובי, באטלר, אלסטון, בארון. יש עוד הרבה פורוורדים שיכולים לשמור על רכזים טוב ממנו, אגב.
 

עומר ד

New member
ממש ממש ממש לא.

דווין האריס הוא לא שומר טוב בכלל לא יודע מאיפה הבאת אותו (הייפ מ40+ נק' ? מה הקשר.) ראפר אלסטון לדעתי עם הבנת משחק נמוכה מאוד שחקן מאלתר(התקפה, ) ובהגנה מוקי בליילוק לעניים ולא יותר. אם הכרת את בליילוק אז תבין על מה אני מדבר ואם לא.. אז אין לי זמן לספר לך כרגע. באטלר - אני לא יודע כמה משחקים שלו ראית שאתה קובע מה שאתה קובע אבל נניח. קובי שומר מצויין, ובארון??????? R U KIDDING ME ? אל תפתח דף סטטיסיטיקה ותסתכל על המובילים בגונבי הכדורים. תסתכל על הגנה 1 על 1, וכמה שחקן מסיים שחקנים שמולו. אני עוקב אחרי זה שנתיים אצל רונדו ולא מצאיתי שחקנים עקביים ממנו בתחום של חיסול שחקן בכל להיגה, אולי 2-3. עומר
 

Orenseg

New member
ראית פעם את דווין האריס משחק?

הפריצה שלו הגיעה בסדרת הפלייאוף של המאבס נגד הספרס ב2006, והוא עלה בחמישיה ליד טרי כ"פארקר-סטופר". האריס היום שחקן הגנה טוב יותר מרונדו, בין השאר בגלל הנסיון שצבר (שניהם שיחקו בסדרות גמר, אבל אחד משחק עכשיו כבר עונה חמישית והשני משחק עונה שלישית).
 

עומר ד

New member
נסכים שלא להסכים?

לא ראיתי שמץ ואני עוקב אחרי האריס עוד מדאלאס - אותו ואת אלסטון יצא לי לראות משחקים לא מעט. לגבי קארון באטלר אני מודה שלא ראיתי אותו משחק יותר מעמיים שלוש בשנתיים החאחרונות -לא אביע דעה. לזה שכתב שלא מעניין אות מי זה בליילוק, חבל, אולי היית לומד משהו. בארון עוד מימיו ביו סי אל איי לא הרשים אותי בתור שומר טוב במיוחד, במיוחד אם הגארד שמולו יוע לעשות פוסט אפ - אמנם הוא נמוך אבל יש לו מספיק מסה לדחוף אותו החוצה.את זה ראיתי דווקא יותר מדי (בימים ששיחק בסטייט וניו אורלינס והייתה לי סימפטיה כלפיו). ראפר אלסטון ? - אם אתה מחזיק ממנו שומר טוב כנראה שאני ואתה לא חשובים על הגנה אישית אותו הדבר, אולי נפתח את זה איותר בימים הקרובים ואני אומר לך מה עושה בעיני שומר און דה בול טוב, וקבוצתי. עומר
 

Orenseg

New member
אני לא מבין אותך.

אתה כותב שראית את האריס עוד מהמאבס, וטוען שהוא לא שומר טוב (ואף שיובל הציג אותו כשומר גדול בגלל שהוא קלע 40+ נקודות). אתה בטוח שראית אותו במאבס? התפקיד שלו אצל אייברי ג'ונסון היה בעיקר הגנה. בהתקפה היה לו תפקיד משני מאוד שכן ג'ונסון הנהיג בעיקר בידודים והאריס היה שם בסך הכל האופציה החמישית בהתקפה אחרי נוביצקי, טרי, הווארד וסטקהאוס. מה היה הטעם להחזיק אותו על המגרש אם הוא לא נחוץ להתקפה והגנה (לטענתך) הוא לא עושה?
 

rapgamer4ever

New member
אני לא פותח דפי סטטיסטיקה, אני פותח טלוויזיה

ואם גם אתה היית טורח לעשות את זה אולי היית מבין שדווין האריס הוא הרכז ההגנתי הכי טוב בליגה. ראפר אלסטון הוא חרא שחקן התקפי והגנה זה בדיוק הסיבה שהוא מקביל קרדיט ביוסטון כבר שנים. ולא, לא מעניין אותי מי זה בליילוק. באטלר הוא הסטופר של וושינגטון וראיתי אותו משחק שנה שעברה פשוט הגנה טובה. הוא חוטף הרבה אבל זה לא בא על חשבון ההגנה שלו בניגוד לרונדו לפעמים. ובארון דיוויס...אולי במקום להסתכל על בליילוק כדאי שתסתכל על גולדן-דאלאס מ-2006. שחקני הגנה נוספים של 1 על 1 שיותר טובים מרונדו: פרינס בואן באטייה איגודאלה ג'וש סמית' ארטסט קווינטין רוס פוזי ג'ראלד וואלאס סטיבן ג'קסון גארנט דאנקן ואני בטוח ששכחתי עוד כמה. וגם לא החשבתי שחקני הגנה טובים ממנו שמתמחים בעזרה, חלקם שחקני הגנה טובים יותר מהרשימה הנ"ל (דוויט, קמבי, קירילנקו).
 

the mnm factor

New member
אני אעניין אותך בכל זאת מי זה בליילוק

מוקי בליילוק הוא בין הסטופרים ההגנתיים החביבים עליי אי פעם- זריז, חוטף אדיר וכנראה הלוחץ הטוב ביותר של שנות ה90. היה יודע לשמור מצוין גם און דה בול וגם אוף דה בול. לסגנון המשחק שלו קוראים push and pass point guard. אגב, למרות שאם היה משחק היום הוא היה הגארד השומר הטוב במשחק בשנות ה90 אני יכול למצוא איזה 5 גארדים הגנתיים טובים ממנו. מה שמראה רק כמה רמת ההגנה בליגה ירדה. קל וחומר אם אתה מציין שדווין האריס הוא הפוינט גארד השומר הטוב במשחק ואני מתקשה לחלוק עלייך. אני חושב שלצ'אנסי בילאפס עדיין יש מה להגיד בנושא.
 

rapgamer4ever

New member
קודם כל וזה הכי חשוב-לא ראיתי כדורסל בניינטיז

אבל- יש לי רושם שקצת אוהבים יותר מדי נוסטלגיה ולהלל את העבר לעומת ההווה. מה זה בעצם הגנה? אינטלגנציה, רצון ופיזיות. הפיזיות רק הולכת ומשתפרת. לגבי הרצון יש בעיה מסוימת אבל עדיין הרוב הגדול של השחקנים משקיע. ואינטלגנציה? השחקן הלא אמריקאי נחשב לחכם יותר, בין אם זה נכון ובין אם לא אני לא רואה סיבה שבעבר השחקנים היו חכמים יותר. אז למה שהשומרים לפני 15 שנה יהיו כל-כך יותר טובים מהיום? יש לך אולי סיבה? ואני שואל את זה בשיא התמימות. אגב במקרה יצא שבפוינט אין שומרים ממש טובים יחסית לשאר העמדות, לדעתי זה צירוף מקרים.
 

Orenseg

New member
רק הערה לגבי הפיזיות.

סטרן הכניס לליגה כל מיני חוקים (אזורית, handcheck) שגורמים להגנות להיות פחות פיזיות מבעבר. לא ראיתי את בליילוק, אבל יכול להיות שהוא השתמש בטריקים קטנים שהיו נשרקים היום (אם לא קוראים לך ברוס בואן). ___ לא חושב שההגנה הירודה של הרכזים היא צירוף מקרים. הרכזים הדומיננטיים משקיעים הרבה מאמץ בהתקפה (מובילים כדור ומרכזים את המשחק), ולכן פחות אינטנסיביים בהגנה. רכזים שמשחקים ליד סווינגמנים דומיננטיים מתפקדים בדרך כלל כשחקנים משלימים בהגנה ומספקים את ההגנה: האריס ליד טרי במאבס של ג'ונסון, אלסטון ליד טימאק ברוקטס, רונדו ליד אלן/פירס בסלטיקס, בלייק (בעתיד ביילס) ליד רוי בבלייזרס, ווסטברוק ליד דוראנט בת'אנדר של קרליסימו (לא ממש קבוצה, ובכל זאת), צ'אלמרס ליד וייד בהיט, פישר ליד קובי בלייקרס...
 

rapgamer4ever

New member
התייחסות

לדעתי החלק העיקרי בתגובה שלך מאוד מעניין והגיוני, כשאני חושב על זה זה יכול מאוד להיות כי לרכזים קשה לחפף בהתקפה ולא לזוז מספיק. בנוגע לפיזיות- התכוונתי גם ליכולות פיזיות נטו- אתלטיות, זריזות וכו'. אני חושב שהתחום הזה מתחזק יותר ויותר כל הזמן.
 

the mnm factor

New member
אני ממליץ לך לראות. הכדורסל של היום

הרבה פחות איכותי מזה של הניינטיז בהפרשים ניכרים. לשאלתך: קודם כל הגנה היא פיזיות, אנטלגנציה ורצון בדיוק כמו שהתקפה היא אנטלגנציה, פיזיות(אתלטיות) ורצון. אין לך שום היבט נוסף להתקפה שאין בהגנה. ההבדל היחיד ביניהם הוא שבהגנה אין הרבה גלורי ואין מדד רשמי למדידת הגנתיות (כמו שיש להתקפה עם נקודות). וזה יוצר את הבבדל שמעמיק עם השנים אצל שחקנים הNBA. אז בוא נלך לפי השיטה שלך: א. הפיזיות רק הולכת ומשתפרת? טעות אדירה לחשוב כך. השרירים בהחלט הולכים ונהיים מעוצבים יותר ואולי גדולים יותר. הפיזיות? הולכת ונהיית נעלם. הן מבחינת חוקיות בNBA והן מבחינת מנטליות השחקנים. בשנות ה90 היו חוקים שהגבילו חדירה הרבה יותר מאשר היום. יש ביו טיוב בחור שעושה עבודת קודש עם סרטונים שמראים באופן מפורט איך בניינטיז מייקל ג'ורדן היה צריך לעבור את השומר שלו ואז להתייצב מול שני פורוורדים שהיו עומדים לו באמצע הצבע והוא בכל זאת היה מטביע עליהם בעוד היום, בזכות חוקי ההגנה הלא חוקית, לחודרים יש מרווח אדיר שלא היה בעבר. בנוסף שופטי הNBA נוקשים בהרבה מבעבר לגביי מגע, בייחוד בעמדת הגארדים. כולנו זוכרים את הדחיפות המטורפות שהיו ביריבות של הלייקרס לסלטיקס.( אגב אני ממליץ לך לצפות במשחקי העבר הגדולים- ואני ממליץ לך להסתכל על קורט ראמביס שהיו לו בערך 0 אחוז שרירים בגוף אבל הוא היה פיזי כמו פיטבול שרואה רגל טרייה.) אז זה מבחינת חוקיות. אבל גם מבחינת מנטליות השחקנים של היום, כמו כל המשחק של היום, מתבסס הרבה יותר על אתלטיות ועל משחק ריצה ומשחק של נמוכים ופחות על "הבחור הגדול באמצע". כל עמדת הסנטר הלכה קיבינמיאט- והסנטרים של שנות ה90 היו משחקני ההגנה הטובים אי פעם. היום אין כאלה פשוט כי אין את סגנון המשחק הזה. בנוסף יש את היבט השואו. תמיד היה שואו בארצות הברית ובNBA אבל בשנות האלפיים ההיבט הזה די השתגע- כמו שאני תופס את זה השחקנים רואים את עצמם הרבה יותר כבדרנים תחרותיים ופחות כספורטאים קשוחים. שחקני הגנה אפורים הולכים לאיבוד וכבר לא רואים אנתוני מייסון או מוקי בליילוק- היום שחקני ההגנה שמקבלים הייפ הם או אלה שמרביצים בלי הכרה ובצורה לא ספורטיבית (אהם בואן אהם) או אלה האקסטרווגנטיים שפשוט חוסמים המון ורחוק אבל תאכלס לא יודעים לעשות הגנה (מרקוס קמבי). הפיזיות בNBA הולכת ונעלמת והיום כולם די רכרוכיים. אין יותר מאבקים של דם יזע ודמעות מתחת לסל בין הגבוהים או שריטות ומכות בנסיון להשתחרר אצל הנמוכים. הכל מכני והכל פרווה. זה בנוגע לפיזיות. למעשה גם היבט הרצון נכנס יפה מאוד לתחום הזה. אם פעם היית רואה את צ'ארלס בארקלי או דניס רודמן עולים לריבאונד התקפה אבוד ותוך כדי רומסים שחקן גדול פי שתיים מהם כדי לעשות את זה אז היום חצי מהריבאונדים בהגנה פשוט נופלים ליידים של הסנטר והוא לא צריך לעשות דבר (לכן היום גם כל סנטר נחנח לוקח 7 ריבאונד). גם הרצון של הגארדים איום ונורא. פעם רג'י מילר היה יורק דם לפני שהיה משתחרר מחסימה והיום יש לך שחקנים טובים הרבה פחות ממנו שמשתחררים לקליעה כאילו זה אימון. בנוסף הכוכבים הגדולים היו למדים שהגנה היא קודם כל ולכן כל הכוכבים הגדולים של שנות ה90 ידעו הגנה. את התפיסה הזו הרס לטעמי שאקיל אוניל- שפשוט נכנס עם המסה שלו, לא השקיע כמעט בהגנה, אבל היה כה דומיננטי שהוא הוביל דרך מחשבה חדשה שבה אתה יכול להיות כוכב בלי להשקיע בהגנה (ובמקרה של שאקיל גם בלי להשקיע בלשפר את עצמך). פרט אליו אין הרבה כוכבי ניינטיז שלא ידעו הגנה. היום יש לך מליון כאלה- לברון ג'יימס וכרמלו אנתוני בראשם- שהם שחקני התקפה כל כך טובים שהם בטוחים שזה מספיק. (לזכותו של לברון נאמר שכשהוא הגיע לליגה ההגנה שלו הייתה מתחת לכל ביקורת והוא משתדל לשפר אותה. בנתיים הוא שיפר אותה סטיסטית באופן ניכר- אבל נראה שזה הדבר היחיד שחשוב לו הגנתית. לא מאשים אותו במקרה הזה). לגביי אנטלגנציית משחק הגנתית: גם התחום הזה ירד באופן דרסטי אם אתה שואל אותי. לא ראיתי תרגיל הגנה בNBA כבר שנים (אולי לפיסטונס של בראון היו כמה). שנים אני אומר לך. זה בכלל לא משנה אם יש אירופאים או לא, אין שום הגנה בראש של המאמנים. מה שכן- יש מאמנים שעובדים על תיאום הגנתי וזה חשוב לא פחות מתרגלים וזו הסיבה הראשית להגנה המצוינת של בוסטון. אז אם נשווה את זה לפעם- פעם היה לך תיאום הגנתי כמעט באופן אוטומטי. יכול להיות שבמקרה הזה אני עושה קצת אידאליזציה של העבר אבל יש לי כמה וכמה משחקים של קבוצות שונות ובכולם רואים תיאום מצוין של לחץ, של הגנה אישית, של הובלת הכדור לחוליה החלשה, של יתרונות מאצ'אפ הגנתיים. היום אין שום דבר כזה- מסדרים הגנה ויאללה. כמו בשכונה.
 

rapgamer4ever

New member
קודם כל תודה על התגובה הארוכה

שמע, ההתקפה מסובכת יותר מההגנה. איך שלא תסובב את זה. בהתקפה יש עוד 2 אספקטים הכי חשובים שלא דיברת עליהם: קליעה ומסירה, הראשון לא קשור לאף תכונה שציינתי בקשר להגנה והשני קשור בעקיפין לאינטלגנציה וגם לא תמיד יש לך יכולת למסור כמו שאחר יכול. אני עדיין חושב שאתה עושה אידיאליזציה לעבר אבל בטוח שגם זה לא אאוט אוף דה בלוו אלא בתכלס קיימים שינויים. אהבתי לקרוא את מה שכתבת.
 

the mnm factor

New member
שום דבר לא כל כך פשוט

כמעט הכל ניתן להכניס לתוך אחת משלושת התכונות שציינת, אבל נניח מיקום הגנתי לא קשור לפיזיות באופן ישיר, לא קשור לרצון ולאנטלגנציה ניתן לשייך כל תכונה בכדורסל. קליעה היא בתאכלס רק רצון- אדם שיזרוק אלף פעם באימון יקלע באחוזים גבוהים גם במשחק. במשחק חשוב שגם יהיה לך ניתוק רציני ומהירות להשתחרר מקליעה (שזה קשור לאתלטיות) והחכמה להחליט מתי לזרוק (אנטלגנציה). גם מסירה ניתן להציג כך- אבל בהחלט מסירה היא האספקט שבו הכי בא לידי ביטוי כשרון- כי לכל אחד יש עיניים אחרות וראייה מרחבית שונה וזה מה שעושה את סטיב נאש למוסר כל כך טוב (אבל בגלל שאנטלגנצית המשחק שלו נמוכה משל סטוקטון למשל, הוא רכז פחות טוב). בטוח שאני עושה אידאליזציה- יש לי דעה סובייקטיבית על העניין ואני מביע אותה. הדעה שלי היא שהכדורסל היום נחות מזה של לפני 15 שנה אז מן הסתם גם הנימוקים שלי תומכים בזה. מעצם הדעה שלי שהעבר הכדורסלני טוב מההווה אני עושה מהעבר אידאל. העניין הוא שאני עושה זאת במודע. אבל מה שכן, ייתכן שאני מגזים. בכל אופן אני בהחלט אשמח אם תלך לראות את ההבדלים שמציג הבחור ההוא ביו טיוב- זה לימד אותי המון והוא גם מאוד מסודר ומסביר באופן משכנע. העניין הוא שאיכות הוידאו לא מי יודע מה.
 

rapgamer4ever

New member
מה שאתה אומר על קליעה ממש לא נכון

אתה יכול להתאמן כל החיים ולא לזרוק כמו שריי אלן זרק כשהיה בן 17. אתה יכול לא להתאמן בכלל ולזרוק בגיל 13 עונשין טוב יותר מכמה וכמה שחקנים בליגה שזרקו מהעונשין עשרות אלפי פעמים. לקחתי את המצבים הקיצוניים כדי לנפץ את המיתוס שקליעה תלויה רק באימון. קליעה זה כשרון כמו כל דבר אחר, זה שאפשר לשפר אותה יותר מדברים אחרים לא משנה את המצב הזה. ברמות הגבוהות ביותר כדי להיות קלעי טוב אתה חייב להוולד עם כשרון לקליעה, אחרי תהיה רק בינוני ולא משנה כמה תתאמן לא תגיע לרמות הכי גבוהות. לברון הוא דוגמה לשחקן שעובד על הקליעה שלו מ-3 המון ומצליח להביא אותה למצב שהיא לא נקודת תורפה, אבל לא קרובה לאיכות של קלעים באמת גדולים. הוא לא נולד עם כשרון יוצא דופן לקליעה.
 

carmelo

New member
לא במקרה

יש סיבה שבפוינט יש הכי פחות סטופרים הגנתיים, וזה כי מדובר בעמדה שהכי קשה לשמור עליה. הרכז מתחיל את ההתקפה עם הכדור בידיו, מסדרים לו חסימות, ואם מדובר ברכז מהשורה הראשונה - אז בדר"כ הוא מהווה איום משולש, של קליעה מבחוץ, חדירה או מסירה. רכז כזה בדר"כ עוצרים עם הגנה קבוצתית טובה. כמובן שאם יש לך שחקן זריז ופיזי לשים עליו, זה לא מזיק...
 

OrEl74

Well-known member
מנהל
לברון מנצח את הניקס (שוב) 118:82

אחרי כל הטריידים שהניקס עשו הם רע נראים עוד יותר גרוע. לברון שיחק 28 דקות בלבד ונתן משחק סולידי של 21 נק' 5 ריב' 6 אס' ו-5 חטיפות. וויליאמס סיים עם 16, ביג Z עם 14 ו-10 ריב'. הניקס הפכו להיות הקבוצה של דיוויד לי כשבמשחקים האחרונים הוא היחיד ששומר על עקביות ונותן מספרים מפחידים ממש והלילה הוא סיים עם 16 נק' ו-16 ריב'. הארינגטון סיים עם 17 ורוברסון עלה מהספסל ונתן 19 נק'.
 
למעלה