משחקי דמיון
אני קוראת עכשיו ספר של יאנוש קורצ´אק "כיצד לאהוב ילדים" והוא כותב שם: "אין המקל סוס בעיני הילד אלא שבהעדר הסוס האמיתי הוא נאלץ להשלים עם העשוי עץ. כשהילדים שטים בחדר על כיסא הפוך, אין זה שיט בסירה באגם. כאשר בסדר יומו של הילד כלולים רחיצה בנהר ללא הגבלה, יער ובו גרגרים, חכה, קני ציפורים על עצים גבוהים, שובך, תרנגולות, ארנבות, שזיפים בבסתן זר, ערוגת פרחים לפני הבית - המשחק נעשה מיותר או משנה את אופיו מעיקרו. איזה ילד יחליף כלב חי בפוחלץ על גלגלים? מי מהם יתן את הסוס החי תמורת סוס עץ מתנדנד?" מה דעתכם על הרעיון הזה שמשחקי הדמיון הם רק תחליף לדבר האמיתי וכשהדבר האמיתי (החיים) זמינים לילד אז הוא משחק בצורה אחרת?
אני קוראת עכשיו ספר של יאנוש קורצ´אק "כיצד לאהוב ילדים" והוא כותב שם: "אין המקל סוס בעיני הילד אלא שבהעדר הסוס האמיתי הוא נאלץ להשלים עם העשוי עץ. כשהילדים שטים בחדר על כיסא הפוך, אין זה שיט בסירה באגם. כאשר בסדר יומו של הילד כלולים רחיצה בנהר ללא הגבלה, יער ובו גרגרים, חכה, קני ציפורים על עצים גבוהים, שובך, תרנגולות, ארנבות, שזיפים בבסתן זר, ערוגת פרחים לפני הבית - המשחק נעשה מיותר או משנה את אופיו מעיקרו. איזה ילד יחליף כלב חי בפוחלץ על גלגלים? מי מהם יתן את הסוס החי תמורת סוס עץ מתנדנד?" מה דעתכם על הרעיון הזה שמשחקי הדמיון הם רק תחליף לדבר האמיתי וכשהדבר האמיתי (החיים) זמינים לילד אז הוא משחק בצורה אחרת?