אצלי בחדר
ובכן, האמת שנראה לי שאת הגיל לסגידה (על הקירות, אני מתכוונת. מקום בלב לסגוד תמיד יש) כבר עברתי, ולצערי כשהייתי צעירה יותר הייתי בעלת טעם לא מי יודע מה, ושנות הסגידה שלי בוזבזו על... שששש.... הבקסטריט בויז. אבל עכשיו כבר אין זכר להם אצלי בחדר, מלבד חלקה נידחת ומעלת אבק במדפי הדיסקים שלי. אז בעיקרון, סגידתי לג'וני בחדר מאופקת - יש לי פוסטר אחד גדול של סליפי הולו (הו, ג'וני וכריסטינה! אלילים), שתלוי על הקיר יחד עם פוסטר של שר הטבעות ופוסטר של מולאן רוז'. ויש פוסטר אחד קטן יותר של ג'ק ספארו על הדלת, שזה פשוט דמות שאני מטורפת עליה. נורא רוצה גם את אדוארד / צ'רלי ומפעל השוקולד. אולי כשאני אהיה בשבוע הבא בת"א. ורק כי אני ממש בשוונג על קיר אחר יש פוסטר של פרודו משר הטבעות, ועל קיר אחר ציור מהמם של מחפורת הוביטים שחברות שלי ציירו לי ליומולדת (אני מניחה שמכאן אתן כבר יכולות להבין מה האובססיה שלי). על הקיר ממול יש רק המון המון המון ספרים. זהו. ווילונות סגולים. די. אני מצטערת בדיוק סיימתי את העיצוב מחדש של החדר. מתלהבת. נורא. די.