דומה עליי שקיטור רווי יהפוך לשחון ע"י שני
שלבים של חימום: 1 חימום המים שהקיטור בא במגע אתם (שכן בדרך כלל קיטור רווי הוא קיטור הנמצא במגע עם מים, בהוסיפנו חום למערכת קיטור-מים יהפכו עוד מים לקיטור רווי, ובגרענו חום יהפוך חלק מהקיטור למים), עד שהמים כולם יהפכו לקיטור (משך כל התהליך הקיטור ממשיך להיות רווי). 2. המשך חימומו של הקיטור. מרגע זה (שבו כל המים הפכו לקיטור) כל תוספת של חום משחינה את הקיטור הלוך והשחן (בדיוק כחממנו גז אחר כלשהו). השם שהדביקו למתקן - משחן - נובע פשוט מן העובדה שההפך משחון הוא לח, רטוב, וברדת הטמפרטורה של הקיטור השחון עד אל מתחת לנקודת העיבוי שלו (לדעתי עדיף להשתמש במונח זה כשעוסקים במעבר של קיטור למים, מן השימוש בנקודת הטל, שעניינו בעיקר עיבוי של אוויר רווי אדי מים המתרחש בטמפרטורה נמוכה וגורם לאדים ליהפך לטל), יתעבה יהפוך למים שהם לחים, רטובים. אמור מעתה, מה ההפך מלח, רטוב הוא שחון, כך ההפך מעיבוי ע"י קרור, כלומר הוספה של חום עד כדי "ייבושו" של הקיטור יבש היטב (כלומר הרחקתו מן המצב שבו הו מתעבה והופך לנוזל) נעשה באמצעות משחן.
