משועממת...
צריכה עצה:
אני ובעלי חברים 14 שנה נשואים 9 שנים.
יש לציין שאנחנו שני אנשים שונים לחלוטין.פער גילאים של 10+ שנים(לא רוצה לחסוף יותר מדי פרטים)
יש לנו 3 ילדים קטנים(גדול בן 6).כבר בהריון ראשון היינו בטיפול זוגי-הרגשתי שמשהו לא נראה לי דאגתי מהעתיד לבוא.
3 ילדים נולדו.חשבתי שזה היעוד שלי בחיים.שכחתי מעצמי ,הקדשתי את כל כולי למשפחה 100%
תמיד חשבתי שיש רק בן אדם אחד בחיים שלי שיהיה איתו לעד-בעלי.כל קושי שמתעורר מזעזע אותנו מחדש.
יש עליות וירידות.ברגע שהחינוך של הילדים התחיל להיות ברמה יותר גבוהה מלהחליף טיטולים-גם את זה הוא לא עשה אף פעם.עד שנולד הילד השלישי.
בחינוך של הילדים התחלתי להרגיש את האי סביות רצון שלי מבעלי.בכל דבר ודבר.לפני שנה פנינו ליעוץ מחדש.כל הזמן אני הרגשתי שאנחנו לא אומרים את האמת.
מסתובבים סחור סחור-ולא אומרים שאין לנו תקשורת בכלל,זה כבר לא מרגש...לא מסתדרים בכלל.סיימנו את הטיפול ולפי ההמלצות של המטפלת התחלתי קצת לחזור לעצמי שאני רוצה להיות
בכל מיני תחומים.התחלתי לצאת אם חברות לביתי קפה-שלא עשיתי את זה אף פעם..התחלתי ללכת לחוגי ספורט שונים ודי הרגשתי שאני עושה את זה על חשבון המשפחה.
אבל הכי גרוע קרה שפתאום פשוט התאהבתי במישהו נשאוי+ בעבודה שלי.היה ברור שלא יהיה כלום-בגלל מלא סיבות.הרגשתי פרפרים...אי רצון לאכול...לא יכולתי לישון..הרגשתי טיפשה...
הרגשתי דברים שלא חשבתי שיקרו לי.ופה שאלתי את עצמי:הרי אני לא אוהבת את בעלי יותר...כנראה...טוב ההתאהבות עברה...אבל...גברים התחילו להתחיל איתי...כאילו ששידרתי-אני פנויה...
והיה לי טוב עם זה.אבל זה ממש רע...כי פתאום לא בע לי לעשות כלום בבית..ולא עם הילדים..נהייתי לא סבלנית...ההפך שהייתי הרבה שנים.אני מרגישה שעמום אמיתי..ובעיקר לא אוהבת את בעלי יותר...
אוףףף...אני צריכה לקחת אחריות ולהיות אמא טובה לילדי...אבל איך עושים זאת?בא לי גם אהבה שאין לי אותה אני חושבת כבר לפחות 10 שנים...איך לי אהבה...יש עצות?רוצה חיבוק נשיקה והבנה
תודה מראש על העצות...
צריכה עצה:
אני ובעלי חברים 14 שנה נשואים 9 שנים.
יש לציין שאנחנו שני אנשים שונים לחלוטין.פער גילאים של 10+ שנים(לא רוצה לחסוף יותר מדי פרטים)
יש לנו 3 ילדים קטנים(גדול בן 6).כבר בהריון ראשון היינו בטיפול זוגי-הרגשתי שמשהו לא נראה לי דאגתי מהעתיד לבוא.
3 ילדים נולדו.חשבתי שזה היעוד שלי בחיים.שכחתי מעצמי ,הקדשתי את כל כולי למשפחה 100%
תמיד חשבתי שיש רק בן אדם אחד בחיים שלי שיהיה איתו לעד-בעלי.כל קושי שמתעורר מזעזע אותנו מחדש.
יש עליות וירידות.ברגע שהחינוך של הילדים התחיל להיות ברמה יותר גבוהה מלהחליף טיטולים-גם את זה הוא לא עשה אף פעם.עד שנולד הילד השלישי.
בחינוך של הילדים התחלתי להרגיש את האי סביות רצון שלי מבעלי.בכל דבר ודבר.לפני שנה פנינו ליעוץ מחדש.כל הזמן אני הרגשתי שאנחנו לא אומרים את האמת.
מסתובבים סחור סחור-ולא אומרים שאין לנו תקשורת בכלל,זה כבר לא מרגש...לא מסתדרים בכלל.סיימנו את הטיפול ולפי ההמלצות של המטפלת התחלתי קצת לחזור לעצמי שאני רוצה להיות
בכל מיני תחומים.התחלתי לצאת אם חברות לביתי קפה-שלא עשיתי את זה אף פעם..התחלתי ללכת לחוגי ספורט שונים ודי הרגשתי שאני עושה את זה על חשבון המשפחה.
אבל הכי גרוע קרה שפתאום פשוט התאהבתי במישהו נשאוי+ בעבודה שלי.היה ברור שלא יהיה כלום-בגלל מלא סיבות.הרגשתי פרפרים...אי רצון לאכול...לא יכולתי לישון..הרגשתי טיפשה...
הרגשתי דברים שלא חשבתי שיקרו לי.ופה שאלתי את עצמי:הרי אני לא אוהבת את בעלי יותר...כנראה...טוב ההתאהבות עברה...אבל...גברים התחילו להתחיל איתי...כאילו ששידרתי-אני פנויה...
והיה לי טוב עם זה.אבל זה ממש רע...כי פתאום לא בע לי לעשות כלום בבית..ולא עם הילדים..נהייתי לא סבלנית...ההפך שהייתי הרבה שנים.אני מרגישה שעמום אמיתי..ובעיקר לא אוהבת את בעלי יותר...
אוףףף...אני צריכה לקחת אחריות ולהיות אמא טובה לילדי...אבל איך עושים זאת?בא לי גם אהבה שאין לי אותה אני חושבת כבר לפחות 10 שנים...איך לי אהבה...יש עצות?רוצה חיבוק נשיקה והבנה
תודה מראש על העצות...