במסגרת המדור לעברית יפה
על משוטי דחף עדיין לא שמעתי, אבל ייתכן שהכוונה לשיטת החתירה : דחיפה של המשוט,בד"כ בעמידה, להבדיל מחתירה קונוונציונלית הנעשית במשיכה של המשוט בישיבה תוך עבודה עם שרירי הבטן. זקני הדור זוכרים בוודאי את הדייגים הערביים חותרים בעמידה, עם הפנים קדימה, ועם שני משוטים קשורים יחד... ומהיכן נלקח המונח משוט דחף? ההקשר יכול אולי ללמד למה הכוונה.