ידוע לך שהמטען ליחידת אורך הוא rho אתה צריך לסדר שהשדה על המישור יהיה אפס (זה תנאי השפה שלך) ניתן ליצור את זה על ידי מוט מתכתי זהה (טעון) מקביל בצידו השני של המישור. (השדה יהיה זהה גם בהעדרו של המישור) השדה בן המוט המקורי למישור המוארק הוא השדה שנגרם בהעדרו של המשטח מהמוט המוארק ועוד השדה שנגרם ממוט המראה. אם תניח שהמרחק בין המשטח למוט הוא R אז אינטגרל על השדה בין המוט למישור ייתן לך את הפוטנציאל. משיקולי סימטריה הקיבול לא יהיה תלוי ב-R. אני מקווה שלמדתם על שיטת מטעני המראה לחישוב שדה. בכל אופן כאן יש מאמר קצר על השיטה: http://en.wikipedia.org/wiki/Method_of_image_charges
1. מקסוול ניסח את המשואות כמשואות דיפרנציאליות (לפניו הן היו אינטגרלים) 2. הוא הוסיף (משיקולים תאורטיים, לא ניסיוניים) לאחת המשואות איבר (זרם העתקה) - קיומו של האיבר הזה הוכח אחר כך על ידי הרץ. 3. מ-1) ו-2) הוא הוכיח שמשואות מקסוול בריק הם משואת גלים, ומהירות התפשטות הגל שווה למהירות האור