משהו

[בובה יקרה מידי]

משהו

פעם הרגשתם שמישהו באמת אוהב אתכם? שבאמת איכפת לו? פעם הרגשתם כל כך גרועים שלא רציתם לקום מהמיטה בבוקר כדי לא להמשיך את שרשרת הכישלונות? פעם הרגשתם שאתם כל כך אוהבים מישהו שאתם תיתנו לו ממש הכל אם הוא רק יבקש,גם את החיים שלכם? פעם הרגשתם שאתם מתים, נמסים לאט לאט בתוך הדמעות של עצמכם? אני מצטערת שאני כותבת את זה-הייתי חייבת!

 

[Principesa Reut]

אל תצטערי ../images/Emo4.gif

כי אני מבינה כל מילה... התשובות שלי הן בלי ספק - לא, כן, כן וכן. זה עצוב, אני יודעת, אבל אלה החיים

נועה, את כותבת מנסיון

אם כן, תזכרי שהכל רק תקופה מסוימת, שגם היא תעבור. מבטיחה.

 

[בובה יקרה מידי]

כן,וזה לא תקופה זה כבר 3 וחצי שנים

 

[mesh33]

../images/Emo24.gif תקשיבי.......

ידעתי שמשהו קרה לך.... התשובה לשאלות שלך די פשוטה, כן (המשפחה שלי...) כן (נראה לי שלכל אדם יש תקופות כאלה) כן (ואפילו כתבתי על זה שיר אלאניסי משהו שאולי אני אשלח לתומר לפינת תרבות בפרץ של בטחון עצמי) ועוד פעם כן (שוב, התקופות הרעות האלה). אני באמת מבינה על מה את מדברת (לפחות כך נראה לי... וגם אם אני טועה לחלוטין, הנאום הזה יהיה שימושי מתישהו...) האהבה הגדולה ובלתי מושגת שגורמת לך להרגיש כ"כ רע...... אבל השאלה היא למה היא בלתי מושגת ולמה זה גורם לך להרגיש כ"כ רע...כשתעני על שתי השאלות האלה תוכלי להסתכל על הכל בצורה הרבה יותר אובייקטיבית. רק תזכרי שכל תקופה רעה עוברת ועל כל אהבה מתגברים (גם אם זה לא נראה כך עכשיו) ובסוף, יהיה טוב. באמת.

משי.

 

[Arielcohen]

תשובות

סקר מדכא... אני נהנה מהשלג ואת מזכירה לי נקודות כואבות? לא נורא - האם הרגשתי שמישהו אוהב אותי באמת? מממ... כן, בסופו של דבר. אבל או שזה מעיק מדי, או שזה מזויף, ורק במקרה אחד שאני חושב עליו זה לגמרי טהור - האם הרגשתי כ"כ גרוע שלא רציתי לקום מהמיטה? Story of my life בפעם האחרונה זה קרה לי אתמול, והברזתי בגלל זה - האם הרגשתי שאני אוהב מישהו עד כדי כך שהייתי נותן לו הכל, כולל חיי? אני חושב שכן, אבל יש בי משהו הירואי בגבול הסאדיסטי - הייתי נותן את חיי גם עבור מישהו שאני לא אוהב בכלל (לא שהחיים שלי גרועים ובא לי למות או משהו כזה) - האם הרגשתי שאני נמס בתוך הדמעות של עצמי? תקראי את היומן שלי ותביני עד כמה... הכל שירים מדכאים (אבל בסטייל)

 

[בובה יקרה מידי]

זה לא סקר ,זה משהו שאני מרגישה.

 

[iLoveIvri]

מממ..

וואי איזה שאלות..... אני לא יודעת אם ציפית לקבל עליהן תשובה, אבל התשובות שלי..: לא כן כן כן

 

[בובה יקרה מידי]

אויש נו דיי!

לא הייתם אמורים לענות! זה לא סקר! ומצטערת שזה מדכא אותך! השאלות באו לתאר את המצב שלי... אוף!

 

[מורי לנצח]

בובה שלייייי../images/Emo187.gif

גם אם אתה מיואש ,ונדמה לך שזהו ,לא יכול להיות יותר רע אל תשכח שזה רק נדמה לך אהובתי- אני יודעת שזה קשה ולא כיפי בכלל אבלאני מבטיחה לך שיהיה טוב ,את עוד תנגעי בשמיים ותצליחי להוכיח לכולם כמה בדיוק את שווה אוהבת אותך

 

[blue pill]

די מזכיר לי את כל החיים שלי....../images/Emo7.gif

 

[TsLiLuSHSH]

חמודה , תקשיבי ../images/Emo26.gif

למרות שאני לא מכירה אותך בכלל, אני מבינה לגמרי לגמרי! פשוט הייתי מוצאת את עצמי יושבת והוגה מה החיים שלי שווים בכלל, בשביל מה אני חיה, ואפ'חד לא אוהב אותי ועוד מחשבות אובדניות שכאלו. תראי, אני מתארת לעצמי ששמעת את זה הרבה (מדי?) פעמים, אבל בכל זאת אגיד שזה פשוט לא עוזר להרגיש מתוסכל ולחשוב שהחיים חסרי משמעות, ורק כמה שרע לי. אני בטוחה שאת יכולה למצוא כמה דברים חיוביים בחייך, שבכל זאת ייתנו לך את הכוח להמשיך קדימה.

כי כמו שאמרו לך, כל תקופה מגיעה לסיומה. זו לא קלישאה, זו האמת. וגם אם זה נראה לך כמו נצח, הטוב עודנו לפניך, מבטיחה לך. מילה מאלוהים.

רק תנסי לא לשקוע בדיכאון, מתוקה, כי עד לא מזמן יכולתי להזדהות עם כל מילה ממה שכתבת, אבל שמתי לב שזה רק גורם לאנשים להתרחק ממני יותר, כי בסופו של דבר אנשים לא אוהבים פסימיות ודיכאון מסביבם.

אני מאחלת לך רק טוב ושתראי את האור כמה שיותר מהר

חוצמזה, אל תכעסי על האנשים שענו על השאלות ששאלת, כי כוונתם הייתה רק טובה, להראות לך שאת לא לבד, ולכולם יש רגעים קשים ועצובים. מקווה שעזרתי במשו.

 

[Angel in the darknes]

הוי =/

אני כ"כ מכירה את ההרגשה הזאת ,אני מצטערת שככה את מרגישה אבל את יודעת אנחנו כאן בעולם כדיי ללמוד ,כדיי לנסות לשרוד.. ולפעמים יש תקופות טובות ולפעמים יש כאלה שהם פחות טובות... אבל אסור לוותר ,וכל פעם שנופלים צריכים לקום ולנסות שוב , אז אל תתייאשי ואני מאחלת לך המון הצלחה בהמשך.. (מצטערת על התגובה העילגת) אוהבת המון לירז . נשיקות

וחיבוק וירטואלי גדול ?!

 

[בובה יקרה מידי]

אז ככה...

תודה לכן שעזרתם לי...לפחות אתן. לא התעצבנתי בעצם אולי כן, אבל להגיד שזה סקר מדכא??טיפה מעליב. בכל מקרה-ברור שזאת תקופה,וברור שהיא תחלוף בגלל שאני אחשוב על דברים אחרים. אבל הדבר ישאר. כשאמא שלך אומרת לך בפנים שאתה לא יכול לעשות שום דבר כמו שצריך ואתה לא שווה כלום. כשאתה מתאמץ מאוד ולא יוצא כלום-ורציני אני מתאמצת ובאמת לא יוצא לי כלום. כשבבית ספר כלום לא מצליח לי וכל הציונים הם 60-70 ואני לומדת זה לא שאני מחפפת ואז מתפלאת שזה הציונים, אני לומדת והרבה. כשיורדת לך כל המוטיוציה בלימודים כי המורות שונאות אותך ואפילו אין לי מושג למה כי בחיים שלי ללא הברזתי ורוב הפעמים אני מכינה שיעורים ומשתתפת בכיתה ובכל זאת מעירות לך כאילו אין מחר. כשכל החברים שלך כל כך מושלמים ורק אתה אפס. כשמפריע לך משהו בעצמך (למשל העצלנות שלי) ואתה לא מצליח לשנות אותו. כשנראה לך כאילו אלוהים לא מפסיק לעשות לך דווקא בהכל. כשחברים טובים מתרחקים פתאום ואחרי זה באים-למה את כועסת עלי?. כשאתה מבין שאתה כל כך לא מוצלח. כשאני מבין שאתה נכנס לדיכאון המגעיל הזה שוב ואתה לא מצליח כבר לעודד את עצמך. כשבאמת נראה כאילו הכל שחור. כשאתה לא מצליח להפסיק לחשוב על כמה אני לא יצליח כלום בחיים שלי. כשאתה ממש אוהב ולא מחזירים לך אהבה. כשאתה עוזר לחברים שלך בלי סוף ולא רק שהם לא אומרים תודה,הם גם לא מחזירים. אז אתה מסכים לעצמך להיות עצוב. ומספכים לעצמך גם להתיאש. כי בהתחלה לא התיאשת! ברור שזה יעבור מתישהו, אבל כל מה שאמרתי יישאר,וגם אם אני לא אחשוב על זה-זה עדיין יהיה קיים...זה מעצבן! אני באמת כזאת גרועה?? הרי גם הדבר שאני טובה בו ואוהבת אותו-לרקוד-אני אצטרך להפסיק כי זה כנראה לא בריא לי לשרירים או משהו כזה... לא יודעת! פשוט לא יודעת. עכשיו יש לי שיעור פרטי במתמטיקה,כל יום יש בערך, ואני רק 3 יחידות,ויש לי מבחן עוד יומיים-אין לי מושג איך גם אותו אני יעבור-כי בנתיים בכל המבחנים נכשלתי (חוץ מ-2 של 60..) ואפילו למורה הכלבה שלי או אפילו ליועצת פה לא איכפת...אז מה אני אמורה לעשות? אוף!! אני רוצה גם להיות מוצלחת, ושהכל יבוא לי בקלות, ושאני אפסיק כבר לחשוב כל הזמן!! ותודה לכם על העזרה,איך הגעתם לכאן?? תודה רבה!! (אם לא אתן אז אף אחד) תודה!

 

[Angel in the darknes]

כמה דברים..

תיראי ,אני באמת מבינה ת'הרגשה שלך ...את בטוחה שאת כישלון ולא מוצלחת . אבל אני בטוחה שזה לא נכון ,כי מאחוריי כל בנאדם ישנה אישיות..אני בטוחה שיש לך אישיות מדהימה ,שאת בנאדם מקסים ואוהב ושאכפת לך מהחברים שלך . אבל שוב..אל תתייאשי..ובקשר לדיכאון וכאלה ,אולי תלכי לאיזה מקום.. ישנם מקומות כמו open door שהם עובדים בחינם ,והם עוזרים לנערים ונערות עם הבעיות שלהם ,הם מקשיבים להם..תומכים בהם ,מייעצים להם וכדומה . תיראי ,אני למשל בזמן האחרון הרגשתי ממש רע..הרגשתי שאני מאבדת שליטה על החיים שלי ,וכל הזמן הייתי בדיכאון בלי לדעת כבר למה..וכל מיני דברים כאלה אבל זה לא חשוב ,העיקר הוא שאני לקחתי את עצמי בידיים והלכתי ליועצת ביצפר (שהיא בנאדם מקסים) והיא עוזרת לי ,מיום חמישי הקרוב כנראה יהיה לי כל יום חמישי שעה עם פםסיכולוגית שבאה לביצפר . בקיצור מה שאני מנסה להסביר לך זה שאל תוותרי ,תראי לכולם שאת יכולה ,תחפשי עזרה ,תמצאי אהבה והכל יהיה טוב יותר.. המון המון בהצלחה לירז .

 

[lollapalooza]

בובה-

אמנם כבר דיברנו על זה אבל אי מזכירה לך שוב שזה שאת מרגישה לפעמים (או תמיד) רע עם עצמך זה בסדר, וכולם מרגישים ככה בשלב כזה או אחר של החיים. החכמה היא לדעת להתגבר על זה ולא לתת לזה להשתלט, ובשביל זה אנחנו כאן.

ואת יודעת שאת יכולה לדבר איתי מתי שרק תרצי.

 

[Ez sLeeP]

יקירתי,

לפעמים זה נראה כי מילים לא יעזרו, ושאני אומר אותם סתם, כבר הרבה חודשים, והכל עובר לך מול העיניים, ולא ממש נטמע. הסיבה שאני ממשיך לומר אותן מילים כנות היא כי אכפת לי, ואולי יום אחד, מילה אחת, תחלחל. אדם מטבעו הוא יצור מקסים, ויש בו את היכולת להיות מאושר ולגרום אושר. מהיכרותי הלא מעמיקה כ"כ איתך, ועם זאת - כן מעמיקה במובן מסוים, יש בך מן המקסימות ובכמויות. הדיכאון בדר"כ מרוכז בפקטור אחד מרכזי, שמשליך על כל השאר. אולי אם תעריכי קודם את עצמך, משם תאהבי את עצמך, וככה תוכלי לשפר את הכל. מנוסח אולי פשוט, וברור לי שזה הכל פרט לפשוט, אבל זה הרבה מאמצים קטנים. הכל ייראה ורוד יותר. ציונים זה ממש לא הכל בחיים. בקשר להורים, אולי יש איזו אי הבנה. אולי תוכלי לפתור את הכל. רק לאהוב את עצמך, ומשם הדרך סלולה. תשתדלי, זה שווה כל מאמץ! אוהב המון, נדבו'ש.

 

[בובה יקרה מידי]

מממ

לירז-אממ אני לא יודעת מאיפה את מביאה את זה שאני בנאדם מקסים אבל תודה. אני לא הולכת לשום מקום! גם אני הלכתי פעמיים עד שהיא הבריזה והבנתי שזה סתם בולשיט. יש לי חברות שיכולות להנהן עם הראש ולהפנות אותי לעוד ועוד מקומות. והם הפילו יכולות להקשיב ולעזור לי! איך אני לא אוותר אם שום דבר לא מצליח לי? בקשר ללמצוא אהבה-זה נראה לך כזה פשוט?! הדסוש-את מקסימה ואני בהחלט יודעת שאת פה, כי את פשוט ...מותק! תודה!! נדבוש-היכרות קצרה?! לא נראה לי.. אתה יודע שהמילים שלך נשארות בתוכי מאוד! אני אפילו יכולה לצתת אותך (בערך). אל תשכח שיש לך חלק גדול (אולי יותר מידי) בתירוצים לזה שאני מסתובבת מאושרת. אני לא ממש ממש שונאת את עצמי (או אולי כן..) אבל אני לא בטוחה שזה קשור. אתה יודע-אני מהאלה שמתאימה את עצמה לאחרים בשביל שכווולם יאהבו אותי..(אצל כמה זה לא כל כך מצליח..)אז אני לא בטוחה שהעניין הוא לאהוב את עצמי. איך אני יעריך (אעריך?) את עצמי אם כלום לא יוצא. זה לא שיש נקודות אור, רק החברים שלי הם נקודת אור שבזמן האחרון גם היא כבויה.. ההורים שלי הם סיפור ענקי בפני עצמו. אני לא אפרט יותר מידי על האבא כי ....עדיף שלא, אתה יודע.. אבל בקשר לאמא-היצור הכי קרוב אלי-בערך- היא (היייייא) זאת שאומרת לי דברים כאלה?!?!?!? זה מה ששבר אותי עכשיו. זה לא שאני ממש ממש מדוכאת ולא מחייכת בימים האחרונים. זה פשוט...פשוט מעציב אותי ונורא מעצבן שאני פשוט מרגישה גרועה, וחוץת מלהגיד לי שאני ילדה מקסימה-אין שום דבר אחר טוב. אף אחד לא מבין עד כמה אני מתאמצת והכל...אף אחד לא מעריך את זה באמת..וזה מציק לי! ורק שימו לב לקישורים-תראו שזה ממש לא פעם ראשונה שזאת ההרגשה שלי. אין לי מושג איך לצאת מזה סופית!!

 

[בובה יקרה מידי]

אויש הם לא עובדים...

טוב אולי עדיף שלא יעבדו, התחרטתי. זה היה שירים שלי שדיברו על זה. לא חשוב.

 

[Arielcohen]

מבקש את סליחתך מכל ה../images/Emo23.gif

אני ממש מצטער. ממש לא התכוונתי לפגוע בך, לפעמים אני לא רואה את ההבדל בין קיטורים רגילים למצוקה אמיתית. So sorry תראי, העולם מושלם ואנחנו לא. ככה זה מרגיש לפעמים, בשביל כולם. לא משנה בכלל אם זה נכון או לא, אם זה מבוסס על המציאות או לא, אבל לפעמים קשה להאמין עד כמה אנשים סביבך יכולים להיות אדישים ובמקום לעודד ולהיות שם בשבילך - הם פוגעים בך יותר. אני אתן לך טיפ שעובד בשבילי, טיפ שהוא לא פוליטיקלי קורקטי או יפתור לך את הבעיות, אבל הוא אולי יספיק לבינתיים. פשוט תנסי להתעלם מהגועליות החברתית סביבך, ותנסי להשתלב. לא, אל תתנהגי כמו העולם האדיש והמגעיל שבחוץ, פשוט אל תסתגרי בפניו, אל תיכנסי למעגל של דיכאון שעם הזמן יתעמק ויהיה קשה יותר לצאת ממנו. תנסי לחייך, תנסי לדבר עם מי שקרוב, תנסי להבין שלא הכל רע. זה בערך מה שרשמתי בטור על ה"בדידות". את חמודה ואנשים אוהבים אותך למרות שזה לא תמיד נראה ככה. תלכי אל האנשים האלו, ותדברי איתם. אני חושב שזה יכול להקל טיפה מההרגשה הזאת שיש לך, ההרגשה שתוקפת את כולנו לפעמים. ואל תשכחי שאני וכל הפורום הזה כאן בשבילך. אנחנו אולי קבוצה של אנשים שמתקשרים בעיקר דרך המחשב, אבל יש פה משהו אמיתי. חבורה של אנשים שאכפת להם, סוג של משפחה, שגם את זה נורא קשה להשיג. אז תנסי להתעודד טיפה. זה יעבור גם לך. ואל תשכחי לעדכן מה קורה איתך. שוב, אני ממש מצטער. אריאל

 

[בובה יקרה מידי]

איזה חמודי! זה בסדר!!!

תשמע, אין "גועליות" סביבי, החברים זאת לא הבעיה לפחות לא העיקרית...לפעמים הם קצת מעצבנים אבל זה מה יש. הבעיה היא בי,וזאת בעיה שפשוט אין לה פיתרון. כי כמה שאני מתאמצת-אני לא מצליחה...אז מה עוד יש לעשות? כשאני חושבת על זה-אז יש נקדות אור... חברים שלי, הכיתה שאני כל כך אוהבת, תאום שלי, ו..זהו! אני ילדה שמאוד קשה לה להתעלם ממשהו רע, אבל יכולה בקלות לא למצוא שום אור כשהיא תעמוד ממש על השמש. (איזה תיאורים אני דופקת פה..) אני רק צריכה מוח חדש והכל יהיה בסדר! תודה לך..אתה מותק!