nonsensical
New member
זהו תהליך מאוד הדרגתי
אני עומד לחפור מעט,,, בתקוה שתמצאו עניין בחפירתי
קשה מאוד להניח את האצבע על אירוע מסויים אני מניח שנדירים האנשים שפרקו באחת עול מצוות.
אני מאמין שרובינו משילים מעלינו מצוות בהדרגתיות בתקופת זמן די ארוכה.
כך בכל אופן היה אצלי.
מה שכן, הפעם הראשונה שבה התמודדתי עם שאלה כל שהיא עד הסוף ולא הדחקתיה ולא הזדעזעתי מעצמי, משם ואילך הדברים התגלגלו לכיוון החיובי.
וכה היו פני הדברים, נתקלתי באקראי במאמר אודות המבול, וצוינה שם העובדה שהמבול מאוזכר למעלה ממאה פעמים בדתות ובתרבויות שונות
כמובן בשנויים קלים, תוך ציון העובדה שהיהדות אינה המקור הראשון להתרחשות המבול.
באותו רגע הכתה בי ההכרה שהמבול, הסיפור האימתני הזה, שבמובן מסויים מהוה את המקור הראשון לשכר ועונש, ככל הנראה הווה אפוקליפסת טבע כל שהיא שבני הדור ההוא היות שלא היו בידיהם כלים מדעיים לפענח את השתלחויות הטבע, אי לכך, כל דת ותרבות פירשנו אותם על פי הזיותיהם ואמונותיהם.
ההבנה הזו די הממה אותי, יען המבול על אף שהוא אינו מיתוס מוצא משמעותי כדוגמת יציאת מצריים וקריעת ים סוף, בכל זאת מדובר בסיפור משמעותי בתולדות הדת היהודית
ומכוון שככל הנראה מדובר(על פי היסטוריונים רבים) כאירוע טבע מצער ותו לא. מכאו ואילך התחלתי להביט על התנ"ך מזווית אחרת לגמרי.
לפתע החילותי להבחין בדברים המקוממים שבמקרא, אלו שהדחקתים עד הלום.
פוליגמיה מותר-פוליאנדריה עונש מוות אכזרי. הוה אומר האשה היא סמרטוט כלשהוא.
הריגת עוללים בני יומם רק כי מלכם העז להילחם ראשון עם העם היהודי 'הנבחר'
הטמטום והאכזריות בהשתת עונש מוות על בן אדם שההין (רחמנא ליצלן...עלאק...)להעביר חפץ בשבת דרך שער.
נקודת היציאה הסופית שלי שלמרבה האירוניה התרחשה יומיים לפני יוהכ"פ אשתקד, היתה בדמות ניתוח שערכתי ביני לבין עצמי שהוביל למסקנה די וודאית של מיתוסי המוצא של הדת היהודית, הבל יסודם.
וזה תמצית הניתוח שערכתי לעצמי, והינו מבוסס על צמד עובדות חד משמעיות.
1) דבר ידוע שבערות הינה כר פורה להתפתחות מיתוסים ואגדות אורבניות.
2)נקודה מעניינת: ככל שהעולם הלך והתפתח והבערות הובערה מהעולם כך הלכו ופחתו המיתולוגיות ואגדות המוצא למיניהם של כל האמונות והדתות.
צמד העובדות הללו מוביל למסקנה פשוטה. אלפי שנים אחורנית מרבית אוכלוסיית העולם היתה נבערה מדעת כל בדיה והזיה התקבלו בנקל על ההמון הנבער.
בזמנינו כאשר אדם משהק בבקתה נידחת בזימבבואה, הוא עשוי להקלט על ידי לווין חולף, האם יש סיכוי להפריח סיפור מטומטם שמאות אלפי איש חצו את הים ב12 שבילים נפרדים?
וישנה נקודה נוספת הלא ניתן לשאול כיצד זה שבשנים עברו אלוהים היה בן ביתם של נביאיו ואחת לשעתיים הגיח לאמירת שלום... ובזמנינו נאדה.
התשובה המסורתית היא ירידת הדורות ו..בלה בלה בלה
אך כאן ישאל השואל הניחא הדת היהודית אך כיצד נסביר את העובדה שגם בדתות האחרות שינם אזכורים אין סופיים להתגלויות אלוהיות,
ופתאום נאדה.. אלוהים נעלם מהאופק. כלומר מדוע לפני אלפי שנים מייסדי כל הדתות בדו מליבם סיפוי אלף לילה ולילה על התגלויות כאלו ואחרות, ומדוע לכל הרוחות הם חדלו מכך?
התשובה הפשוטה היא שהפרחת המיתוסים והאגדות היתה מנת חלקם של כל הדתות בתקופות שנבערות ההמון איפשרה זאת, וכבמטה קסם, ככל שההשכלה חדרה להמון העם
-מה שהקשה כמובן על הפרחתם של מיתוסים כאלה ואחרים- אלוהים פשוט התנדף והפסיק להראות למאמיניו ניסים ונפלאות....
מקוה ששרדת אותי..
אני עומד לחפור מעט,,, בתקוה שתמצאו עניין בחפירתי
קשה מאוד להניח את האצבע על אירוע מסויים אני מניח שנדירים האנשים שפרקו באחת עול מצוות.
אני מאמין שרובינו משילים מעלינו מצוות בהדרגתיות בתקופת זמן די ארוכה.
כך בכל אופן היה אצלי.
מה שכן, הפעם הראשונה שבה התמודדתי עם שאלה כל שהיא עד הסוף ולא הדחקתיה ולא הזדעזעתי מעצמי, משם ואילך הדברים התגלגלו לכיוון החיובי.
וכה היו פני הדברים, נתקלתי באקראי במאמר אודות המבול, וצוינה שם העובדה שהמבול מאוזכר למעלה ממאה פעמים בדתות ובתרבויות שונות
כמובן בשנויים קלים, תוך ציון העובדה שהיהדות אינה המקור הראשון להתרחשות המבול.
באותו רגע הכתה בי ההכרה שהמבול, הסיפור האימתני הזה, שבמובן מסויים מהוה את המקור הראשון לשכר ועונש, ככל הנראה הווה אפוקליפסת טבע כל שהיא שבני הדור ההוא היות שלא היו בידיהם כלים מדעיים לפענח את השתלחויות הטבע, אי לכך, כל דת ותרבות פירשנו אותם על פי הזיותיהם ואמונותיהם.
ההבנה הזו די הממה אותי, יען המבול על אף שהוא אינו מיתוס מוצא משמעותי כדוגמת יציאת מצריים וקריעת ים סוף, בכל זאת מדובר בסיפור משמעותי בתולדות הדת היהודית
ומכוון שככל הנראה מדובר(על פי היסטוריונים רבים) כאירוע טבע מצער ותו לא. מכאו ואילך התחלתי להביט על התנ"ך מזווית אחרת לגמרי.
לפתע החילותי להבחין בדברים המקוממים שבמקרא, אלו שהדחקתים עד הלום.
פוליגמיה מותר-פוליאנדריה עונש מוות אכזרי. הוה אומר האשה היא סמרטוט כלשהוא.
הריגת עוללים בני יומם רק כי מלכם העז להילחם ראשון עם העם היהודי 'הנבחר'
הטמטום והאכזריות בהשתת עונש מוות על בן אדם שההין (רחמנא ליצלן...עלאק...)להעביר חפץ בשבת דרך שער.
נקודת היציאה הסופית שלי שלמרבה האירוניה התרחשה יומיים לפני יוהכ"פ אשתקד, היתה בדמות ניתוח שערכתי ביני לבין עצמי שהוביל למסקנה די וודאית של מיתוסי המוצא של הדת היהודית, הבל יסודם.
וזה תמצית הניתוח שערכתי לעצמי, והינו מבוסס על צמד עובדות חד משמעיות.
1) דבר ידוע שבערות הינה כר פורה להתפתחות מיתוסים ואגדות אורבניות.
2)נקודה מעניינת: ככל שהעולם הלך והתפתח והבערות הובערה מהעולם כך הלכו ופחתו המיתולוגיות ואגדות המוצא למיניהם של כל האמונות והדתות.
צמד העובדות הללו מוביל למסקנה פשוטה. אלפי שנים אחורנית מרבית אוכלוסיית העולם היתה נבערה מדעת כל בדיה והזיה התקבלו בנקל על ההמון הנבער.
בזמנינו כאשר אדם משהק בבקתה נידחת בזימבבואה, הוא עשוי להקלט על ידי לווין חולף, האם יש סיכוי להפריח סיפור מטומטם שמאות אלפי איש חצו את הים ב12 שבילים נפרדים?
וישנה נקודה נוספת הלא ניתן לשאול כיצד זה שבשנים עברו אלוהים היה בן ביתם של נביאיו ואחת לשעתיים הגיח לאמירת שלום... ובזמנינו נאדה.
התשובה המסורתית היא ירידת הדורות ו..בלה בלה בלה
אך כאן ישאל השואל הניחא הדת היהודית אך כיצד נסביר את העובדה שגם בדתות האחרות שינם אזכורים אין סופיים להתגלויות אלוהיות,
ופתאום נאדה.. אלוהים נעלם מהאופק. כלומר מדוע לפני אלפי שנים מייסדי כל הדתות בדו מליבם סיפוי אלף לילה ולילה על התגלויות כאלו ואחרות, ומדוע לכל הרוחות הם חדלו מכך?
התשובה הפשוטה היא שהפרחת המיתוסים והאגדות היתה מנת חלקם של כל הדתות בתקופות שנבערות ההמון איפשרה זאת, וכבמטה קסם, ככל שההשכלה חדרה להמון העם
-מה שהקשה כמובן על הפרחתם של מיתוסים כאלה ואחרים- אלוהים פשוט התנדף והפסיק להראות למאמיניו ניסים ונפלאות....
מקוה ששרדת אותי..
