משהו שמעניין אותי

[חוכך בדתי]

משהו שמעניין אותי

האם אתם יכולים להצביע על אירוע מסויים
תובנה או הרגשה מסויימת שהוותה לכם נקודת מפנה ביחס שלכם כלפי הדת?

ברור לי שיש מכלול גדול של נושאים שלל הוכחות וים של הרגשות שגרמו לכם לחשוב כפי שאתם חושבים,
בכל זאת, יש לפעמים משהו שנראה כמו נקודת שבר/מפנה/מחשבה חדשה, שמתחיל לסובב את הגלגל אחורה,
האם תוכלו להצביע מהי הנקודה הזאת?

 

[כנף קצוצה]

כן, כשהתוודעתי לתקנות של חסידות גור

הבנתי מזוית נוספת את המשפט האלמותי "הדת היא אופיום ההמונים" והבנתי שזה חל גם עליי ועל כולנו.

 

[מייליץ]

למה את מתכוונת?

מה הכוונה שלך עם הקשר בין תקנות גור לדת היא אופיום?

 

[כנף קצוצה]

נראה לי שזה כבר פירוש שלי

אבל, הבנתי שאפשר לסמם אלפי אנשים על ידי שמחדירים בהם תחושת גאווה, תחושת מסירות, שליחות, שמשתילים להם במוח מה אמת ומה אמת יותר, וכך מסממים להם את המודע, את המחשבה העצמית.
ואני רואה את הגוריות, הן פורצות דרך בכל תחומי ההשכלה הנשית, הן נראות טוב מאוד, הן אינטליגנטיות הן אסרטיביות ופעלתניות ובכל אופן הצליחו לגרום להם לעשות מעשי קיצון, מעשים הזויים ועצובים והכול בשם הדת. והחיים נראים להם יפים וקסומים כשזה בעצם לא המציאות האמיתית אלא מקסם שווא, הזיה אחת גדולה.
והבנתי שכמו שאני מסתכלת עליהם ברחמים, החילונים מסתכלים עליי, וכמו שהם מרגישים טובים ממני, כך אני מרגישה טובה מהחילונים.
אז איפה האמת? מי הצודק? על מי יש לרחם?

 

[צריך פשוט לברוח]

במבט לאחור

הדברים המוחלטים כבר כמה שנים טובות לא מוחלטים אצלי.
אבל אני חושבת שאחת מנקודות המפנה שגרמו לתהליך לצבור תאוצה היא זו:
הצצתי בבלוג של חבר של אחי, יוצא בשאלה. הוא העלה בעיצומו של ראש השנה הסרטה של עצמו שר שיר של הימים הנוראים.
את השיר הוא שר ברגש רב.
בהתחלה הייתי בטוחה שזה אקט של התרסה. לא האמנתי שהוא באמת מתרגש, ובאמת מתרפק על השיר הזה.
להסריט בר"ה?! ועוד שיר על ר"ה עצמו?! הרי ברור שכל מטרתו היא להכאיב לי ולשכמותי!
כשהבנתי כעבור תקופה, שהבנאדם לא מתריס כנגד אף אחד,
אלא, פשוט-
אין בליבו ולו גרם אמונה, והוא שר את השיר הזה בתור לא יותר מזכרון ילדות מתוק ומרגש,
נפל לי איזה אסימון במוח.
קשה לי להסביר במילים,
אבל זה היה אסימון אסימון.

אסימון נוסף-
כשהתחלתי ללמוד מדעים, למדנו משהו על מבנה המולקולות של כוהל, נפט וכו'.
הפשטות שבה דיבר המרצה על מקורו של הנפט, גרמה לי להבין סופית, שיש אנשים שברור להם שהנפט לא נברא לפני 5772 שנה...

 

[צריך פשוט לברוח]

ועוד אנקדוטה נחמדה בהקשר זה-

אני זוכרת ששאלתי את המרצה-
'אני לא מבינה, למה בכלל אנחנו לומדים על נפט בכימיה אורגנית?'
...
(הסבר: בשיעור טבע בבית הספר היסודי, למדנו שהנפט הוא חומר אנאורגני

)

 

[פלמוני777]

תופעה מוכרת.

כתבתי בעבר שפיזמתי את "יא איכס-עוף" תוך כדי עבודה בשבת. וחטפתי על הראש מאיזו פולנייה "שאבעס גויי"!
גם כיום אני שומע את הקינות/סליחות [מחק את המיותר] בעיצומו של הום הקרוש סתם מיתוך נוסטלגיה חביבה.
פשוט, אני מתעצל לבקר בביה"כ ואפילו בעידן הסיגריות האלקטרוניות.

 

[חוכך בדתי]

הנקודה שלי

מאמין גדול הייתי,
ולשם כך גייסתי כל בדל של הוכחה שמצאתי לביצור חומות האמונה,
מהזיות הרס"ג עד להמצאות המחבתי"ם בני ימינו,
וקצת הוספתי מדעתי את מה שלא מצאתי בכתובים,
ולאט לאט שמתי לב לקלות הבלתי נסבלת שבה אנשים מקבלים דברים
שאמורים להתיישב על הלב, כל עוד זה בא לחזק אמונתם משכבר,
וזה כלל אנשים שהיו ידועים בסביבתם כמביני מדע ודעת,
שרוממות אל בגרונם ואומנות הפילוסופיה בידם,
זה היה הלם מצטבר.

אני חושב שכשנפל לי האסימון הזה, נפלו איתו הררי דברים שהיו תלויים בשערה,

 

[OMFSM]

ועל זה נאמר

"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם!"

 

[סתמיתת]

תמיד סקרן אותי לראות את נפלאות הטבע

אלו שסיפרו לי אליהם ביצות יען והנשר למה אלו שצופים כל היום בחיות ומצלמים או נטשיונל גאוגרפיק לא מראים את זה בסרטים שלהם? זה סקרן אותי.

 

[ים כחול 2012]

כשהייתי בהריון השלישי

נפל לי האסימון שאני לא רוצה לחיות בשביל להביא ילדים ולגדל אותם
אלא למען עצמי, הרצונות והחלומות שלי
דבר כמובן שסותר את כל מהות הדת...

 

[גבעת חול]

הרגע בו הבנתי

שכל מה שהופיע תחת רשימת ה"אני רוצה" הם למעשה רצונות של החברה החרדית שאמשיך בתלם, שום דבר שם לא משהו שאני רוצה עבור עצמי.
זה כמובן התחיל תהליך ארוך של התפכחות מהעסקנים, מהחומרות ואחר כל מהתורה ומאלוהים, אבל זה הרגע בו הכל התחיל

 

[אין תוכי כברי]

המפנה שלי

אני בת בית במשפחה סופר חרדית, אדוקה, חזונאישניקית עם חומרעס, קיצונית,
ובמילה אחת; מטומטמת...
בכל פעם בה האמא משמיעה דעות / מעירה הערות / עונה תשובות בכל נושא הקשור לדת, החל בעובי הגרביים, המשך בדין מקלחת ביום שישי של תשעת הימים וכלה באופן קינוח האף בדרך הראויה והיאה ביותר לבת ישראל - הנימוק המנצח שאחריו מסתתמת כל טענה ונוצרת קבלה ו"הבנה" עמוקה הוא: כך כתוב בתורה. כך ה' אמר.
באמת?!
כן!
אלוהים אמר לא לאכול "חתם סופר", לעשות מינוי על "הפלס" ולאכול קינואה!
מה, לא שמעתם אותו?! כנראה אינכם בדרגה...
תולים כל שטות בתורה ובאלוהים ואז - חובה לציית! ואין פוצה פה! ואין שמץ של הרהור / ערעור לגבי טעם הדבר ומידת הגיונו ואמיתות התורה וקיומו של אלוהים!
הצמצום הכל כך לא אינטלגנטי הזה הטריף אותי והוליד בי את הכפירה בהבל.
זה הסיפור שלי.

 

[כנף קצוצה]

רק רגע, החזונאישיניקים הם בעד "הפלס"

או שזו הייתה רק דוגמה?

 

[אין תוכי כברי]

נו, באמת...

האמיני לי שאין לי מושג קלוש בפוליטיקות הפנים חרדיות הרדודות והסתומות.
הכל נכתב לתפארת המליצה בלבד!

 

[צריך פשוט לברוח]

אפרופו 'נו באמת'

תחפשי ביוטיוב סרטונים שהעלה משתמש בשם 'נו באמת'.
את חלקם אני מאמינה שתאהבי.

 

[שילגיה13]

הרבה רגעים

כל כך הרבה רגעים,,
-הרכע בו אבא שלי הביא ליקר של הרבה הקודם (לא הנוכחי) ואמר שכדאי לשתות וזה יביא ברכה
-הרגע בו אחותי הנשואה אמרה לי שהיא יודעת בוודאות שבשביל בעלה הרבה מגיע הרבה הרבה לפניה והיא ככ שלימה עם זה!!
-הרגע בו המורה שלי בסמינר אמרה לי להתנתק מכל החברות שאני אוהבת כי "הן לא בנות טובות"-ובכך בעצם גזרתי על עצמי שנתיים של בדידות (והבנות האלו היום הן נשות אברכים)
מכיון שאם לא-לא אוכל למצוא בחור טוב להתחתן איתו וזה היה כשהייתי בת 15 בלבד.
-הרגע בו נתקלתי בשלט "רוצחת" בהקשר של צניעות באחת השכונות באיזור מגורי.
-הרגעים שנתקלתי בהם באטימות,בחוסר מחשבה, בחוסר רצון לשמוע ולהיפתח,,ככ הרבה רגעים.
ובכל בוקר כשאני פותחת את העיניים ואת החלון ורואה איך יפה בחוץ אני אומרת לעצמי שגם אם יש אלוהים הרי לא ייתכן שהוא ברא את כל זה בשביל שלא אוכל להינות מזה
ובשביל שאתעסק כל היום בבולשיט.

 

[האיש והמסכה]

איפה שהוא בגיל 20+

כשכבר הייתי נשוי והעפתי מבט על החיים שלי עד כה,
גיליתי שהתחתנתי בדיוק בגיל שהרב'ה רצה שאתחתן,
עם האשה שמצאה חן בעיני הרב'ה....
אני מתגורר בדיוק בשכונה בה הרב'ה רצה שאתגורר,
נוסע בקו אוטובוס שהרב'ה רוצה שאסע בו,

אבל הכי גרוע, נשוי לאשה שפורצת בזעקות שבר
אם רק הנחתי את הקאפלוש לא בדיוק בצד המקובל
או שהחליפה לא ממש בצבע המקובל "אצלינו",
כי לא רוצה "שנכנס לפה של השכנים",
(ואם נדייק זו בעצם מהותה של החרדיות).

 

[רסיסי גל]

הרקע המשפחתי

נולדתי לבית תורני בעל ההשקפה הטהורה.

רגע שזכור לי כמכונן הוא כאשר כרוז של חב"ד בראש חוצות על דבר תהלוכת ל"ג בעומר
ואבא שזועק מהחלון "שבתאי צבי..."

לאחר מכן באו השאלות וההצקות הפנימיות
לראות את עם ישראל בהמוניו יוצא לשפת הים ביום השבת ולית דין ולית דיין...

 

[רסיסי גל]

רגע נוסף

כשהבחנתי שבידי להרגיש את אלוהים ע"י תרגיל פסיכולוגי שלחיבור שאני כופה על עצמי אליו. סוג של דמיון.
ובעת שאינני מדמיין הוא פשוט לא קיים.