אני לא טוענת . אני שואלת .
ואני מודה שהשאלות קשות , אחת השרשור לא היה מתמפלץ
אני שואלת שלה היפטתית : מה אם ? מה היה קורה אם אותם אנשים שהתפרסמו (לצערי אני נאלצת להשתמש רק בדוגמאות שלהם כי רק עליהם יש מידע) אם בגלל הצלחת טיפול כשלשהו לא היו רושמים אותם חוג מסויים ?
אני לא מציעה הצעות. אני לא מציעה לא לטפל . אני רק רוצה שאנשם יחשבו (לא איכפת לי שישללו ויבקרו , כל זמן שיחשבו) . אין ספק שכול םצריכים להתפרנס. אבל האם כולם צריכים לעבוד באותן עבודות סטנדרטיות , רק כי 'כך כולם מתפרנסים'. (ושוב, מי יודע מה זה ה'כולם' הזה ?
)
וכן, אני חושבת שישיבה מאולת בכיסא מורידה יצירתיות . גם אצל מתכנתים. בעמק היסיליקון למשל מודעים לעניין ונותנים לאנשים לבוא לעבודה איך שהם ררוצים ולעשות מה שרוצים , עיקר שבסוף תהיה כתובה תוכנית שעובדת טוב (אין דבר כזה בארץ
). . לגבי צירים , גרםיקאים וקופירייטרים אין ספר שישיבה רק מזיקה להם מבחינה מקצועית ויצירתית (אלא אם כן הישיבה עוזרת להם ספציפית , כשלאחרים זו יכולה להיות עמיד, או הליכה , או אפלו שכיבה
). ולגבי מצב שרוב אנשים כן יושבים, כי הם חייבים - זה מצב נתון . אנשים הם דבר חזק, הם מסוגלים לעבוד גם בתנאים גרועים .
ולמעשה כן, בן שלי כן למד בבית ספר פרטי שלא דיכא. והם אפילו למדו שם את החומר של משרד החינוך כולל בגרויות , בלי אילוץ לשבת בכיתה גדולה ובלי אילוץ לשבת 45 דקות רצוף . ולמרבה הפלא (ברור שאין כאן שום פלא
) התלמידים שנשרו מבית ספר רגיל, הצליחו שם
אני מסכימה שהיית רוצה שדניאל יסתדר בבית ספר רגיל אפילו במחיר יצירתיות . אבל אתם הדוגמה שזה לא יוצא , ללא קשר כמה שאת רוצה .
ואני חוזרת לאותה שאלה . את מוכנה לשלם ביצירתיות . תשובה מצויינת כי זו הדעה שלך . בטוח שיש שאנשים עם דעות זהות . אבל האם ייתכן שיש אנשים עם דעות שונות מזאת ? מי שהדעות שלו שונות, התשובות שלהם לא פחות מצויינות
.
אז אני שואלת האם הורי אחרים מוכנים גם מוכנים לשלמם ביצירתיות ? רק לחשוב על זה, לא לבצע שום דבר.
והאם אותם הורים שמוזכרים בהתחלה (שילדים שלהם כבר גדלו והתפרסמו) היו מוכנים לוותר על יצירתיות וחוגים (ברור שהאלה ריטורית ותיאורטית) אם בזמו היו מציעים להם 'טיפול' מצליח שאולי גם היה כולל תרופות .
