משהו קצת שונה
- פותח הנושא נייטי
- פורסם בתאריך
מספרת הסיפורים 22
New member
לגבי הגננת של בנה של נייטי
אני גננת קולגה וחברה קרובה של הגננת שבנה של נייטי שהה בגנה, וגולשת קבועה בפורום הגננות. ברצוני להגיב על השרשור הנוכחי ולאמר כי אני מבינה מאוד את כאבה של נייטי, ואת התקופה המאוד לא קלה שעברה עליה ועל בנה. הקושי שלכם נייטי, מוכר לי הן כגננת והן כאם לילד עם קושי בוויסות חושי (לא יודעת אם זו הגדרת הבעיה של בנך, אך הסימפטומים די דומים). יחד עם זאת אני יכולה לספר מהצד שלנו הגננות, כי ההתמודדות עם הורים לילדים צעירים המגלים קשיים, מאוד לא פשוטה, כי מחד אנו נדרשות להתריע בפני הורים על הקושי, ובד"כ המעמד מאוד לא קל הן לנו והן להורים. במקרים רבים הורים מתקשים להתמודד עם תאור תפקודו של הילד בגן, והנטיה הטבעית ביא להאשים את הגננת בהתנהגותו. התנהלות של ילד במסגרת הביתית ובמסגרת הגן במצבים הללו שונה פעמים רבות באופן מהותי, כיוון שהגן על שלל הגירויים הויזואליים, השמיעתיים והמוטוריים עלול להביא ילד כזה למצבים של חוסר שקט , שבמסגרת הביתית הרגועה יותר אינם מתרחשים. הפער הזה שבין התפקוד של הילד בגן ובבית מחשיד פעמים רבות את הגננת ויכולותיה המקצועיות בעיני ההורים. חברתי היקרה שטובת הילדים היא נר לרגליה, יודעת כי התרעה בפני הורה על קשיים של ילד עלולה להוביל אותה כבעלת עסק למקומות מאוד לא רצויים, אך מאחר ומדובר באשת מקצוע מעולה, ואוהבת ילדים אמיתית, היא איננה יכולה לעמוד מנגד לטייח, ולהעלים מצבים כאלו כפי שקורה פעמים כה רבות בגנים פרטיים, ולו רק כדי לא להכעיס את ההורה כלקוח משלם, וגרוע מכך לאבד אותו. אני מבינה את הזדהותכן הגורפת עם חברתכן, כפי שאני מזדהה באופן גורף עם חברתי, וייתכן כי אינני מכירה את התמונה הכוללת בשל אי הכרותי עם נייטי ובנה, ובשל העובדה שלא נכחתי בסיטואציות המתוארות, אך גם אתן גולשות הפורום הזה וחברותיה של נייטי לא מכירות את הצד השני ולא שמעתן את עמדתה, ולמרות זאת הופרחו פה מילים קשות ופוגעות מאוד, שמתוקף תפקידך כמנהלת נייטי למחוק לאלתר. אתן לא דנות פה בדמות וירטואלית עלומה, אלא בגולשת קבועה ומוערכת מאוד לפחות אצלינו בפורום גננות, וההתייחסות המאוד לא הוגנת כלפי אישיותה כאדם וכגננת מפי אנשים שלא פגשו בה מעולם אינה במקומה.
אני גננת קולגה וחברה קרובה של הגננת שבנה של נייטי שהה בגנה, וגולשת קבועה בפורום הגננות. ברצוני להגיב על השרשור הנוכחי ולאמר כי אני מבינה מאוד את כאבה של נייטי, ואת התקופה המאוד לא קלה שעברה עליה ועל בנה. הקושי שלכם נייטי, מוכר לי הן כגננת והן כאם לילד עם קושי בוויסות חושי (לא יודעת אם זו הגדרת הבעיה של בנך, אך הסימפטומים די דומים). יחד עם זאת אני יכולה לספר מהצד שלנו הגננות, כי ההתמודדות עם הורים לילדים צעירים המגלים קשיים, מאוד לא פשוטה, כי מחד אנו נדרשות להתריע בפני הורים על הקושי, ובד"כ המעמד מאוד לא קל הן לנו והן להורים. במקרים רבים הורים מתקשים להתמודד עם תאור תפקודו של הילד בגן, והנטיה הטבעית ביא להאשים את הגננת בהתנהגותו. התנהלות של ילד במסגרת הביתית ובמסגרת הגן במצבים הללו שונה פעמים רבות באופן מהותי, כיוון שהגן על שלל הגירויים הויזואליים, השמיעתיים והמוטוריים עלול להביא ילד כזה למצבים של חוסר שקט , שבמסגרת הביתית הרגועה יותר אינם מתרחשים. הפער הזה שבין התפקוד של הילד בגן ובבית מחשיד פעמים רבות את הגננת ויכולותיה המקצועיות בעיני ההורים. חברתי היקרה שטובת הילדים היא נר לרגליה, יודעת כי התרעה בפני הורה על קשיים של ילד עלולה להוביל אותה כבעלת עסק למקומות מאוד לא רצויים, אך מאחר ומדובר באשת מקצוע מעולה, ואוהבת ילדים אמיתית, היא איננה יכולה לעמוד מנגד לטייח, ולהעלים מצבים כאלו כפי שקורה פעמים כה רבות בגנים פרטיים, ולו רק כדי לא להכעיס את ההורה כלקוח משלם, וגרוע מכך לאבד אותו. אני מבינה את הזדהותכן הגורפת עם חברתכן, כפי שאני מזדהה באופן גורף עם חברתי, וייתכן כי אינני מכירה את התמונה הכוללת בשל אי הכרותי עם נייטי ובנה, ובשל העובדה שלא נכחתי בסיטואציות המתוארות, אך גם אתן גולשות הפורום הזה וחברותיה של נייטי לא מכירות את הצד השני ולא שמעתן את עמדתה, ולמרות זאת הופרחו פה מילים קשות ופוגעות מאוד, שמתוקף תפקידך כמנהלת נייטי למחוק לאלתר. אתן לא דנות פה בדמות וירטואלית עלומה, אלא בגולשת קבועה ומוערכת מאוד לפחות אצלינו בפורום גננות, וההתייחסות המאוד לא הוגנת כלפי אישיותה כאדם וכגננת מפי אנשים שלא פגשו בה מעולם אינה במקומה.
מספרת סיפורים יקרה
ראשית אני חייבת לציין שאני מאוד נהנת לקרוא אותך ולא רק בהודעה הזאת אלא בכלל. תהייתי אם את קוראת כאן והיה לי ברור ברגע שהוצאתי את ההודעה הראשונה על תומר שיש מי מכן שקוראות כאן (מי יודע, אולי אפילו הגננת החדשה שלו). זאת הייתה ההתלבטות הגדולה שלי בעניין פרסום ההודעה. חייבת לציין לצורך הפרוטוקול, שמעולם לא כתבתי על גבי הפורום את שם הגן או את מקומו, ואני מקווה שאת בהודעתך לא עשית לחברתך נזק (קחי בחשבון שכעת מי שירצה לשוטט בפורום גננות יוכל ביתר קלות לזהות את הגן המדובר ואת הגננת, ויש מצב שבחיבור הזה שאת יצרת את גם גורמת להפרה של כמה כללים בעניין חסיון ילדים). אינני נוהגת למחוק הודעות בפורום, גם לא כאלה שמופנות נגדי, וגם לא כאלה שיש בהן מלים פוגעות.אני גם בטוחה מעל לכל צל של ספק שאין בשום הודעה שנכתבה כאן הפרה של תקנון תפוז, בעיקר על רקע זה שעד שאת הצטרפת לדיון לא היה שום פרט מזהה לגבי הגן. בעיניי התבטאות כמו "פוסטמה" היא הרבה פחות קשה מאשר התבטאות כמו "חסרת אינטיליגנציה רגשית", שזאת התבטאות שאני עשיתי בה שימוש. כמובן שזה לא רק בגדר התבטאות אלא בגדר דעה אמיתית שאני מחזיקה בה ואין לי שום כוונה להתנצל עליה.
ראשית אני חייבת לציין שאני מאוד נהנת לקרוא אותך ולא רק בהודעה הזאת אלא בכלל. תהייתי אם את קוראת כאן והיה לי ברור ברגע שהוצאתי את ההודעה הראשונה על תומר שיש מי מכן שקוראות כאן (מי יודע, אולי אפילו הגננת החדשה שלו). זאת הייתה ההתלבטות הגדולה שלי בעניין פרסום ההודעה. חייבת לציין לצורך הפרוטוקול, שמעולם לא כתבתי על גבי הפורום את שם הגן או את מקומו, ואני מקווה שאת בהודעתך לא עשית לחברתך נזק (קחי בחשבון שכעת מי שירצה לשוטט בפורום גננות יוכל ביתר קלות לזהות את הגן המדובר ואת הגננת, ויש מצב שבחיבור הזה שאת יצרת את גם גורמת להפרה של כמה כללים בעניין חסיון ילדים). אינני נוהגת למחוק הודעות בפורום, גם לא כאלה שמופנות נגדי, וגם לא כאלה שיש בהן מלים פוגעות.אני גם בטוחה מעל לכל צל של ספק שאין בשום הודעה שנכתבה כאן הפרה של תקנון תפוז, בעיקר על רקע זה שעד שאת הצטרפת לדיון לא היה שום פרט מזהה לגבי הגן. בעיניי התבטאות כמו "פוסטמה" היא הרבה פחות קשה מאשר התבטאות כמו "חסרת אינטיליגנציה רגשית", שזאת התבטאות שאני עשיתי בה שימוש. כמובן שזה לא רק בגדר התבטאות אלא בגדר דעה אמיתית שאני מחזיקה בה ואין לי שום כוונה להתנצל עליה.
מספרת הסיפורים 22
New member
אשמח אם תאירו את עיני היכן בהודעתי יש רמז
או איזכור לגן המדובר או לילד? מלבד ההצהרה שהגננת המדוברת חברה בפורום גננות בו גולשות עשרות מאיתנו. נראה לי כי הבלבול הוא מצידכן, וכפי שהבנתן בעצמכן לא מדובר פה על קומונה סגורה אלא על פורום פתוח. אני מבינה שנסיבות חיים חיברו אתכן יחדיו בפורום הזה, ומכבדת מאוד את מקומכן, לא ביקשתי ממך נייטי התנצלות על תחושותייך כלפי חברתי, לגיטימי לחלוטין שבעבודתינו הסופר רגישה , הנוגעת במקומות הכי רכים בנפשו של אדם- בילדיו, לא נהיה חביבות על כולם באותה מידה, ולכל גננת שאני מכירה יש הורים מעריצים והורים שלא רק שאינם אוהדים, אלא לעיתים ממש לא סובלים אותה. יחד עם זאת שימו עצמכן בנעליה של אותה גננת, אשר עושה ככול יכולתה, ועל כך אני מעידה כחברתה הקרובה, ואינה חוסכת במשאבים על- מנת לתת לילדים את הטוב ביותר שיש לה להציע, ודמיינו את תחושותיה הקשות כאשר היא קוראת את הקללות והגידופים המכוערים הפרושים פה לעיני כל. אני חושבת שאפילו לאנשים שחוו אובדן אין זכות לגרום עוול כזה. אז נכון ששמה לא עלה, ולא שם הגן, ונכון שמשפטית או לפי "פרוטוקול תפוז" אין כאן כל עברה , אבל יש סוג של הגינות אנושית בסיסית שחלה עלינו גם אם לא נחקקו חוקים בנושא. אם היה מדובר בקומונה סגורה יכולתן להכפיש בידיעה שזהו סוג של פורקן שאינו עושה עוול לאיש, מאחר והפורום פתוח, נראה לי כי סגנון הכתיבה כאן בעייתי כאשר מתייחס לאדם שעלול לקרוא. מעניין מה היתה תגובתכן אילו חברתי היתה כותבת בפורום הגננות הודעה נוסח:"יש לי אמא פוסטמה בגן, מטומטמת לחלוטין שנוהגת כך וכך..." האם נראה לכן לגיטימי? לצורך העיניין- גם הפורום שלנו משמש בעיקר כפורום חברתי בו אנו נתמכות זו על ידי זו בסוגיות הקשורות לעבודתינו.
או איזכור לגן המדובר או לילד? מלבד ההצהרה שהגננת המדוברת חברה בפורום גננות בו גולשות עשרות מאיתנו. נראה לי כי הבלבול הוא מצידכן, וכפי שהבנתן בעצמכן לא מדובר פה על קומונה סגורה אלא על פורום פתוח. אני מבינה שנסיבות חיים חיברו אתכן יחדיו בפורום הזה, ומכבדת מאוד את מקומכן, לא ביקשתי ממך נייטי התנצלות על תחושותייך כלפי חברתי, לגיטימי לחלוטין שבעבודתינו הסופר רגישה , הנוגעת במקומות הכי רכים בנפשו של אדם- בילדיו, לא נהיה חביבות על כולם באותה מידה, ולכל גננת שאני מכירה יש הורים מעריצים והורים שלא רק שאינם אוהדים, אלא לעיתים ממש לא סובלים אותה. יחד עם זאת שימו עצמכן בנעליה של אותה גננת, אשר עושה ככול יכולתה, ועל כך אני מעידה כחברתה הקרובה, ואינה חוסכת במשאבים על- מנת לתת לילדים את הטוב ביותר שיש לה להציע, ודמיינו את תחושותיה הקשות כאשר היא קוראת את הקללות והגידופים המכוערים הפרושים פה לעיני כל. אני חושבת שאפילו לאנשים שחוו אובדן אין זכות לגרום עוול כזה. אז נכון ששמה לא עלה, ולא שם הגן, ונכון שמשפטית או לפי "פרוטוקול תפוז" אין כאן כל עברה , אבל יש סוג של הגינות אנושית בסיסית שחלה עלינו גם אם לא נחקקו חוקים בנושא. אם היה מדובר בקומונה סגורה יכולתן להכפיש בידיעה שזהו סוג של פורקן שאינו עושה עוול לאיש, מאחר והפורום פתוח, נראה לי כי סגנון הכתיבה כאן בעייתי כאשר מתייחס לאדם שעלול לקרוא. מעניין מה היתה תגובתכן אילו חברתי היתה כותבת בפורום הגננות הודעה נוסח:"יש לי אמא פוסטמה בגן, מטומטמת לחלוטין שנוהגת כך וכך..." האם נראה לכן לגיטימי? לצורך העיניין- גם הפורום שלנו משמש בעיקר כפורום חברתי בו אנו נתמכות זו על ידי זו בסוגיות הקשורות לעבודתינו.
אני לא רוצה להאיר את עינייך
במסגרת הפורום כי זה רק יפגע בבן שלי בסופו של דבר. כמה דברים: 1. לאנשים שחוו אובדן אין שום זכות יתר. הם גם לא אנשים טובים יותר, הם גם לא מצנזרים את מה שהם חושבים על משהוא באופן שונה. הם אנשים רגילים ולחלקם (כמוני למשל) יש גם פה ג'ורה. 2. צר לי שחברתך נעלבת. אני מציעה לה להפסיק לקרוא פה או בכל פורום אחר בו היא עלולה להתקל בביקורת. מאחר ומדובר על פורום פתוח כולנו חשופים לביקורת - גם אני. וכמו שאת רואה, אני לא בורחת ממנה, לא מוחקת הודעות, ואפילו לא מבקשת ממך להפסיק לכתוב כאן אף על פי שהיו בהודעותיך דברים שנגעו ליקר לי מכל - בני. 3. ביקורת בפורום פתוח, ובעיקר בפורום תמיכה, וזאת להבדיל מפורום גננות, שמסומן כפורום מקצועי ואינו פורום תמיכה, היא לא תמיד נעימה. היא מושמעת בדרכים שונות ומשונות, ומאחר ומדובר בפורום תמיכה ולא בפורום מקצועי גם אין צורך לעטוף אותה במילים פדגוגיות. 4. ובכל זאת, למרות האמור בסעיף 3, אני תוהה מה את מצפה ממני (בכנות תוהה לא בציניות), את רוצה שלא נעשה שימוש במילים כמו "פוסטמה" ונשתמש במילים חינוכיות יותר? זה ישנה את המצב או את הרגשות של חברתך? את רוצה שלא נחלוק כאן בכלל ביקורת? את רוצה שלא נביע תמיכה בביקורת? מה את מציעה? איך לדעתך צריכה להכתב הודעה של אמא שחושבת שהגננת פגעה בבנה? את באמת חושבת שהודעה כזאת צריכה להיות מבוססת על ערכים של 'הגינות אנושית' או שאולי קצת נסחפת? ושוב נסי לקרוא את השאלות שלי לא בטון של התרסה למרות מגבלות המדיה, זאת באמת לא שאלה מתריסה. 5. את חברה טובה (אף על פי שאני יודעת שהיחסים בינכן הם לא רק על בסיס חברי) ואני מלאת הערכה לנכונות שלך להגן באש ובמים על חברתך (ושוב, זה לא בציניות) אבל אני מניחה שעל אותו בסיס של תמיכה בלתי מסוייגת שזוכה לה חברתך ממך, את גם יכולה להבין את התמיכה שניתנת כאן לכל כותבת פורום שמביעה רגשות בין אם טובים ובין אם לא טובים. 6. מספרת יקרה, תרשי לי להמר הימור מסוכן - אני כמעט בטוחה, שאם תבדקי את עצמך בכל הודעותיך בתפוז, בכל כינוייך השונים (אם יש כאלה), תגלי שגם את הגבת לא פעם בהודעות תמיכה לא ממש קורקטיות, שבוודאי היו מלוות גם במילים פחות עדינות או בסימנים שונים ומשונים שמחליפים מילים גסות. אני אפילו מעיזה להמר, שאי שם בתפוז, אפשר למצוא הודעה שלך שמקטרת באופן חמור על איש מקצוע כזה או אחר, ושזכית בתגובות אוהדות להודעה כזאת ושגם בהן היו מילים שסותרים ערכים של "הגינות אנושית", ואין לי צל צלו של ספק, שאם היו כאלה תגובות, לא נקטת כנגדן בריסון פדגוגי. בנקודה הזאת יש הרבה ציניות, כי אני באמת חושבת שיש בדרישה שלך משום התחסדות. ובנימה קצת יותר אישית: לעניין חברתך, אני חושבת, שגם כתבתי כאן אבל בעיקר התבטאתי כך בפני הורים אחרים שהם חברים מהגן, שאני חושבת שחברתך היא גננת טובה לרוב הילדים אבל עבור בני היא הייתה מאוד לא טובה עד כדי פוגענית. זהו אולי הלקח הכי חשוב שלמדתי מכל הסיפור הזה - לא כל גננת ולא כל גן יכול להתאים לכל ילד. גננת שיכולה להיות מצויינת ל-15 ילדים בגן, יכולה להיות נוראית עבור ילד אחד. אין סתירה בין הדברים. כשהורה נתקל במצב כזה זה יכול להיות מאוד מבלבל, מאוד מתסכל, ובמידה רבה מאוד מעליב. לא תמיד צריך לחפש את האשם בילד, במה "לא בסדר אצלו", למרות שזה המקום הראשון שאליו כולנו כהורים בוחרים ללכת (ואגב גם אנחנו "נפלנו" באותה שגיאה). מעבר לזה, אני חושבת שגם אם יש לילד בעיה מסויימת כזאת או אחרת, מחובתו של ההורה לשקול קודם כל באיזה גן הוא היה רוצה שהילד שלו יהיה מאובחן. לאור כל השתלשלות העניינים אנחנו בחרנו לא להשאר במקום בו לדעתנו יש אווירה פוגענית כלפי הבן שלנו, כי גם במידה ויש בעית ויסות חושי או כל בעיה אחרת, הגן הזה הוא לא המקום שבו נרצה לטפל בזה - וזאת אולי השורה התחתונה הכי חשובה. אין כאן בעיה של בת יענה הורית אלא מודעות הן להווה והן לעתיד. זה הזמן להפסיק לרדוף הודעות שלנו בפורום הזה ולהסתכל פנימה, ליישם ולשפר את מה שנחוץ (אף על פי שאני שומעת הדים נהדרים של שיפור ואני שמחה על כך רק חבל שזה נעשה על גבינו). מספרת יקרה, זאת ההודעה האחרונה שלי בעניין. בגלל שמאוד קשה לדון בדבר הזה בלי לגעת בתומר, אני מבחינתי עוצרת. אם תרצי לשוחח עימי במדיה מעט יותר צנועה, תוכלי לעשות את זה בכל דרך שתבחרי. חברתך באמת זכתה בחברה טובה. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם. אין לי זמן להגהה. סליחה על שגיאות.
במסגרת הפורום כי זה רק יפגע בבן שלי בסופו של דבר. כמה דברים: 1. לאנשים שחוו אובדן אין שום זכות יתר. הם גם לא אנשים טובים יותר, הם גם לא מצנזרים את מה שהם חושבים על משהוא באופן שונה. הם אנשים רגילים ולחלקם (כמוני למשל) יש גם פה ג'ורה. 2. צר לי שחברתך נעלבת. אני מציעה לה להפסיק לקרוא פה או בכל פורום אחר בו היא עלולה להתקל בביקורת. מאחר ומדובר על פורום פתוח כולנו חשופים לביקורת - גם אני. וכמו שאת רואה, אני לא בורחת ממנה, לא מוחקת הודעות, ואפילו לא מבקשת ממך להפסיק לכתוב כאן אף על פי שהיו בהודעותיך דברים שנגעו ליקר לי מכל - בני. 3. ביקורת בפורום פתוח, ובעיקר בפורום תמיכה, וזאת להבדיל מפורום גננות, שמסומן כפורום מקצועי ואינו פורום תמיכה, היא לא תמיד נעימה. היא מושמעת בדרכים שונות ומשונות, ומאחר ומדובר בפורום תמיכה ולא בפורום מקצועי גם אין צורך לעטוף אותה במילים פדגוגיות. 4. ובכל זאת, למרות האמור בסעיף 3, אני תוהה מה את מצפה ממני (בכנות תוהה לא בציניות), את רוצה שלא נעשה שימוש במילים כמו "פוסטמה" ונשתמש במילים חינוכיות יותר? זה ישנה את המצב או את הרגשות של חברתך? את רוצה שלא נחלוק כאן בכלל ביקורת? את רוצה שלא נביע תמיכה בביקורת? מה את מציעה? איך לדעתך צריכה להכתב הודעה של אמא שחושבת שהגננת פגעה בבנה? את באמת חושבת שהודעה כזאת צריכה להיות מבוססת על ערכים של 'הגינות אנושית' או שאולי קצת נסחפת? ושוב נסי לקרוא את השאלות שלי לא בטון של התרסה למרות מגבלות המדיה, זאת באמת לא שאלה מתריסה. 5. את חברה טובה (אף על פי שאני יודעת שהיחסים בינכן הם לא רק על בסיס חברי) ואני מלאת הערכה לנכונות שלך להגן באש ובמים על חברתך (ושוב, זה לא בציניות) אבל אני מניחה שעל אותו בסיס של תמיכה בלתי מסוייגת שזוכה לה חברתך ממך, את גם יכולה להבין את התמיכה שניתנת כאן לכל כותבת פורום שמביעה רגשות בין אם טובים ובין אם לא טובים. 6. מספרת יקרה, תרשי לי להמר הימור מסוכן - אני כמעט בטוחה, שאם תבדקי את עצמך בכל הודעותיך בתפוז, בכל כינוייך השונים (אם יש כאלה), תגלי שגם את הגבת לא פעם בהודעות תמיכה לא ממש קורקטיות, שבוודאי היו מלוות גם במילים פחות עדינות או בסימנים שונים ומשונים שמחליפים מילים גסות. אני אפילו מעיזה להמר, שאי שם בתפוז, אפשר למצוא הודעה שלך שמקטרת באופן חמור על איש מקצוע כזה או אחר, ושזכית בתגובות אוהדות להודעה כזאת ושגם בהן היו מילים שסותרים ערכים של "הגינות אנושית", ואין לי צל צלו של ספק, שאם היו כאלה תגובות, לא נקטת כנגדן בריסון פדגוגי. בנקודה הזאת יש הרבה ציניות, כי אני באמת חושבת שיש בדרישה שלך משום התחסדות. ובנימה קצת יותר אישית: לעניין חברתך, אני חושבת, שגם כתבתי כאן אבל בעיקר התבטאתי כך בפני הורים אחרים שהם חברים מהגן, שאני חושבת שחברתך היא גננת טובה לרוב הילדים אבל עבור בני היא הייתה מאוד לא טובה עד כדי פוגענית. זהו אולי הלקח הכי חשוב שלמדתי מכל הסיפור הזה - לא כל גננת ולא כל גן יכול להתאים לכל ילד. גננת שיכולה להיות מצויינת ל-15 ילדים בגן, יכולה להיות נוראית עבור ילד אחד. אין סתירה בין הדברים. כשהורה נתקל במצב כזה זה יכול להיות מאוד מבלבל, מאוד מתסכל, ובמידה רבה מאוד מעליב. לא תמיד צריך לחפש את האשם בילד, במה "לא בסדר אצלו", למרות שזה המקום הראשון שאליו כולנו כהורים בוחרים ללכת (ואגב גם אנחנו "נפלנו" באותה שגיאה). מעבר לזה, אני חושבת שגם אם יש לילד בעיה מסויימת כזאת או אחרת, מחובתו של ההורה לשקול קודם כל באיזה גן הוא היה רוצה שהילד שלו יהיה מאובחן. לאור כל השתלשלות העניינים אנחנו בחרנו לא להשאר במקום בו לדעתנו יש אווירה פוגענית כלפי הבן שלנו, כי גם במידה ויש בעית ויסות חושי או כל בעיה אחרת, הגן הזה הוא לא המקום שבו נרצה לטפל בזה - וזאת אולי השורה התחתונה הכי חשובה. אין כאן בעיה של בת יענה הורית אלא מודעות הן להווה והן לעתיד. זה הזמן להפסיק לרדוף הודעות שלנו בפורום הזה ולהסתכל פנימה, ליישם ולשפר את מה שנחוץ (אף על פי שאני שומעת הדים נהדרים של שיפור ואני שמחה על כך רק חבל שזה נעשה על גבינו). מספרת יקרה, זאת ההודעה האחרונה שלי בעניין. בגלל שמאוד קשה לדון בדבר הזה בלי לגעת בתומר, אני מבחינתי עוצרת. אם תרצי לשוחח עימי במדיה מעט יותר צנועה, תוכלי לעשות את זה בכל דרך שתבחרי. חברתך באמת זכתה בחברה טובה. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם. אין לי זמן להגהה. סליחה על שגיאות.
רק עכשיו באתי
חייבת לומר שקראתי כבר אתמול את ההודעה על הגננת ומה שבעיקר בלט לי היה קור הרוח והאיפוק שבה סיפרת על היחס לבן שלך (בלי שמות
) ברור לי שאני הייתי מתפרקת פה חופשי. לא מגיבה למספרת הסיפורים כי היא כבר הלכה לספר סיפורים בפורומים אחרים אבל רציתי לחזק את ידייך
וכמה טוב לשמוע שעשיתם את הצעד הנכון בשביל תומר!
חייבת לומר שקראתי כבר אתמול את ההודעה על הגננת ומה שבעיקר בלט לי היה קור הרוח והאיפוק שבה סיפרת על היחס לבן שלך (בלי שמות
את יכולה להבין ממספר הצפיות בסרטון של תומר
עד כמה אנחנו לא בפרטיות. אני חייבת לציין שאני כותבת כאן בידיעה שיש מי שקורא (גם זרים אבל גם משפחה וחברים, והרבה מהם כלל לא מספרים לך שהם קוראים). אצלי הכתיבה היא מתוך מודעות לכך, ולכן מה שאני לא רוצה שידעו לא יכתב בפורומים. אני מקווה שהשירשור הזה יחדד את זה אצל מי שלא מבין עד הסוף עד כמה אנחנו חשופים.
עד כמה אנחנו לא בפרטיות. אני חייבת לציין שאני כותבת כאן בידיעה שיש מי שקורא (גם זרים אבל גם משפחה וחברים, והרבה מהם כלל לא מספרים לך שהם קוראים). אצלי הכתיבה היא מתוך מודעות לכך, ולכן מה שאני לא רוצה שידעו לא יכתב בפורומים. אני מקווה שהשירשור הזה יחדד את זה אצל מי שלא מבין עד הסוף עד כמה אנחנו חשופים.
מספרת סיפורים היקרה,
|אני חושבת שקצת התבלבלת. נכנסת אל הבית שלנו, בו לנו מותר לקטר, לשפוך זעם, להלל, להתעצבן, לפרגן וגם לקלל בתרבותיות עדינה הכל מאוחרי זהות בדויה ובלי הוספת שם, כתובת, טלפון וחשיפת היותו של מישהו מאתנו גולש בפורום כזה או אחר... אופס את זה את עשית
לדעתי השימוש במילה טמבלית, פוסטמה הוא לגטימי לגמרי גם במילה חסרת רגש, אנטיפתית, כל עוד זה נעשה במסווה ללא הלבנתו של מי מאתנו ברבים. אם נייטי תצרך למחוק כל הודעה בה אנחנו נהיות "פרנקיות" ימחקו פה שירשורי רופאים, חמות, גנים, בתי ספר בקיצור בואו נסגור את הבית שלנו. אני באה מבית של חינוך, אמא שלי מנהלת בית ספר ואין כמוני להבין את עולמו הקשה והמורכב של אנשי החינוך. יש הורים מתערבים נכון אבל יש גבול בין הורים מתערבים להורים מעורבים, אל לאנשי החינוך להתעלם, קל להכנס לנישת הגננת/ המורה הטהורה וההורה המתערב. בתור היותנו גולשות הפורום המורכב והרגיש הזה, אנו מרשות לעצמנו לשמוע צד אחד של חברת פורום, לתמוך בה ולהזדעזע מהההתנהגות חסרת הרגש של הגננת. מה ציפית שנלך לחפש את הגננת בפורום גננות ונעשה משפט? ודרך אגב, לתמוך בנייטי לא בגלל שהיא גברת מנהלת את יכולה קצת לחפש אחורה, לראות שירשור של שריתי על גן שלי על גן ותגובות לגיטמיות שלנו שכוללות גם מיני קללות של בטן מלאה וכועסת, לא נראה לי שהגננת של הבן שלי מחפשת מה אני רושמת עליה בפורום.B- כל השרשור מטרתו הינה תמיכה, מילות הגנאי כלפי הגננת הן כל כך שוליות ולגמרי אינן האישיו בשרשור המדובר ובעוד הרבה שירשורים אחרים בנושא. כל ההודעה שלך מעט מתחסדת בעיני.
|אני חושבת שקצת התבלבלת. נכנסת אל הבית שלנו, בו לנו מותר לקטר, לשפוך זעם, להלל, להתעצבן, לפרגן וגם לקלל בתרבותיות עדינה הכל מאוחרי זהות בדויה ובלי הוספת שם, כתובת, טלפון וחשיפת היותו של מישהו מאתנו גולש בפורום כזה או אחר... אופס את זה את עשית
אני מנסה להבין אותך- בלת"ק
ואני חושבת שבחלק אני מצליחה. בתור מי שעוסקת במשהו דומה, אני יכולה מאד להתחבר לתאור שלך בעמידה מול הורים. אני גם יכולה להבין את זה שלפעמים אתה ממש חופר למצוא משהו טוב על ילד, ולו כדי להעלות לו את הבטחון, ומתקשה מאד בכך. כפי שציינת, רוב הילדים מתנהגים אחרת, והרבה פעמים הפוך בבית ובגן/בית-הספר. הרבה פעמים ילד זהב בכיתה יהיה שובב או חצוף בבית ולהפך, ולא נכנס עכשיו ללמה. אני גם מכירה בעובדה שלא כל גננת/מורה יכולה לפתח קשרים נהדרים עם כל הילדים, וגם המורה הכי אהובה בעולם יכולה למצוא את עצמה בחוסר הבנה, שלא לומר כסאח, עם אחד מתלמידיה. הטוב הוא שבגן זו אחריות של ההורים לעשות את הניתוק ולהעביר לגן אחר אם הם חושבים שזה הצעד הנכון. אח"כ בביה"ס זה כבר יותר קשה. מה שאני לא מבינה זה שני דברים ושניהם קשורים לנייטי: האחד- שהיא לא הזכירה שמות או את שם הגן, לא עכשיו ולא מעולם. אפילו את שם הגננת אני לא יודעת, ותומר היה בגן הזה המון המון זמן וסופר לנו עליו המון במשך השנים. והשני- אני מכירה אותה כבר שנים ויכולה להעיד שהיא אדם מאד אמיתי. מה שהיא מרגישה זה מה שהיא כותבת / אומרת, לטוב ולרע. כן, גם כשהיא מספרת על הילדים שלה היא אובייקטיבית הרבה יותר מאמהות אחרות, ואין טיפה ציניות במה שאני אומרת עכשיו. היא גם אדם שתמיד ימצא משהו טוב להגיד, אבל מותר לה גם להביע רגשות אחרים. אני זוכרת את התאורים הנפלאים (
)על הגן בתחילת דרכו של תומר שם, את התאורים על הבחירה כי זה היה גן מלא בחום ואהבה. אז עכשיו דעתה השתנתה, והיא מספרת את זה פה, בפורום שהוא כמעט קומונה כי מעל 90% מהכותבות הן גם חברות של ממש (במאמר מוסגר אני אומר שהודעתך גרמה לי להבין כמה אנחנו בעצם חשופות ברשת). מקווה שתוכלי להעביר את המסר בפורום גננות ולומר שלא הייתה פה שום השמצה או כוונת זדון להרע לגננת, אלא רק אמא שמתארת תהליך רע מאד שעבר בעיניה על בנה לחברותיה.
ואני חושבת שבחלק אני מצליחה. בתור מי שעוסקת במשהו דומה, אני יכולה מאד להתחבר לתאור שלך בעמידה מול הורים. אני גם יכולה להבין את זה שלפעמים אתה ממש חופר למצוא משהו טוב על ילד, ולו כדי להעלות לו את הבטחון, ומתקשה מאד בכך. כפי שציינת, רוב הילדים מתנהגים אחרת, והרבה פעמים הפוך בבית ובגן/בית-הספר. הרבה פעמים ילד זהב בכיתה יהיה שובב או חצוף בבית ולהפך, ולא נכנס עכשיו ללמה. אני גם מכירה בעובדה שלא כל גננת/מורה יכולה לפתח קשרים נהדרים עם כל הילדים, וגם המורה הכי אהובה בעולם יכולה למצוא את עצמה בחוסר הבנה, שלא לומר כסאח, עם אחד מתלמידיה. הטוב הוא שבגן זו אחריות של ההורים לעשות את הניתוק ולהעביר לגן אחר אם הם חושבים שזה הצעד הנכון. אח"כ בביה"ס זה כבר יותר קשה. מה שאני לא מבינה זה שני דברים ושניהם קשורים לנייטי: האחד- שהיא לא הזכירה שמות או את שם הגן, לא עכשיו ולא מעולם. אפילו את שם הגננת אני לא יודעת, ותומר היה בגן הזה המון המון זמן וסופר לנו עליו המון במשך השנים. והשני- אני מכירה אותה כבר שנים ויכולה להעיד שהיא אדם מאד אמיתי. מה שהיא מרגישה זה מה שהיא כותבת / אומרת, לטוב ולרע. כן, גם כשהיא מספרת על הילדים שלה היא אובייקטיבית הרבה יותר מאמהות אחרות, ואין טיפה ציניות במה שאני אומרת עכשיו. היא גם אדם שתמיד ימצא משהו טוב להגיד, אבל מותר לה גם להביע רגשות אחרים. אני זוכרת את התאורים הנפלאים (
קישוא עגול
New member
מסכימה איתך ביותר.
אהההההה חמאס!!!!!!
זה לא אותו גן
והטעות הלא מכוונת שעשית אולי תבהיר למספרת היקרה עד כמה שמה של חברתה היה מוגן עד כה. תומר התחיל גו של "גדולים" בספטמבר השנה. זה הגן שאותו עזבנו לפני פחות מחודש. את הגן שבו הוא היה בין גיל 7 חודשים ועד גיל שנתיים עזבנו בנסיבות הכי טובות שיש - פשוט כי הוא גדל ( אין שם גן ל"גדולים"). את הגן הקודם שבו תומר היה אני באמת מאוד אוהבת (גם אם יש לי כלפיו ביקורת היא בשוליים), ודניאל ממשיכה את דרכו של תומר בגן הקודם. אבל תודה כפרה על כל המילים החמות. גם את וגם נעיתה צודקות באלף אחוז. אכן לא נעשתה כאן שום עבירה. חייבת לציין בפניכן, שגם לו הייתי כותבת את שם הגן כנראה לא היתה בדברי משום עבירת לשון הרע, מאחר והייתה עומדת לצידי הגנת "אמת דיברתי". אבל את כל הבלבלה המשפטי הזה אני כותבת רק למען מי שמחשבות של לשון הרע עוברות במוחו. כולכן יכולות להרגיש חופשי לקטר על מי שבא לכן, וכידוע לכן. מעבר לזה, אני כבר שעתיים מנסה לנסח למספרת תשובה שנוגעת לתוכן ההודעה ולא רק למסגרת שלה. תוהה אם נכון לי להגיב, תוהה מה לכתוב, תוהה איפה הגבול שנחצה בעיקר על רקע ההודעה שלה כאן.
זה לא אותו גן
מספרת הסיפורים 22
New member
אם נחצה גבול תתבעי אותי
אשמח להעביר לך את פרטי האמיתיים. נראה כי ספר החוקים והמשפטים עומד מעל נורמות אנושיות בסיסיות בעינייך.ואגב- שמו של בנך נחשף בפעם היחידה בשרשור זה דווקא ע"י אחת מחברותייך לפורום...
אשמח להעביר לך את פרטי האמיתיים. נראה כי ספר החוקים והמשפטים עומד מעל נורמות אנושיות בסיסיות בעינייך.ואגב- שמו של בנך נחשף בפעם היחידה בשרשור זה דווקא ע"י אחת מחברותייך לפורום...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.