משהו קצת שונה

נייטי

New member
משהו קצת שונה

מצרפת לכאן סירטון של תומר שמשתולל על כיסא הגלגלים של האח של האיש. זה סרטון עם היבט קצת אישי והתלבטתי אם להביא אותו לפורום אבל החלטתי שהסיבות ללמה כן הן הרבה יותר טובות מהסיבות ללמה לא להביא אותו. אז למה כן........... 1. קודם כל רוצה להשוויץ בתומר המגניב שלי. למי שלא התנסתה אי פעם ברכיבה על כיסא גלגלים אני יכולה לספר לכן שזה דבר לא פשוט מבחינת מוטוריקה וקאורדינציה. לא פשוט לסוע קדימה אבל עוד יותר לא פשוט לעשות סיבובים. כמו שתראו בסרטון, תומר עושה את כל הלהטוטנות הזאת די בקלות וטבעיות ומפיל את כולנו לריצפה. תומר אומנם חיי במציאות של כיסא גלגלים מאז יומו הראשון, והוא נסע בו לא פעם אבל תמיד על הברכיים של אחד מאיתנו או ביחד עם האח של האיש. המקסימום שהוא התנסה עד כה זה בנסיעה על הכיסא כשאנחנו מאחוריו מלווים אותו ודוחפים אותו. היום נתנו לו להסיע את עצמו לבד בבית, והילדון הפגין שליטה מדהימה בניווט הכיסא בכל פינות הבית. נדהמנו ממנו בטירוף. הסרטו שמצורף פה הוא תמציט ההשתובבות שהייתה כאן היום עם הכיסא. אין לכן מושג כמה צחקנו היום. 2. סיבה נוספת לצרף את הסירטון היא האמירה הפרטית שלנו על כל העניין של נכות וחריגות. יש מי שיצפה בסרטון הזה ותעבור בו צמרמורת. סוג של פחד שיש בכולנו מפני ההתעמתות הזאת עם נכות. אולי אפילו יש מי שירגיש שאנחנו קצת "לא בסדר" שאנחנו נותנים ככה לתומר לרכב על כיסא גלגלים. בעיניי הצופה מהצד, נכות וכיסא גלגלים זה לא נושא לצחוק, ורובנו בדרך כלל עוברים ליד נכה ואומרים בלב "איזה מסכן", ובכלל, מי יודע, יש מצב שישיבה על כיסא הגלגלים זה מדבק..... לא???? אז לא. זה לא מדבק. זה חלק מהחיים שלנו, ומה שמדהים זה האופן שבו ילדים מקבלים את השונה כי בעבורם הוא בכלל לא שונה. כמו שתראו בסרטון, כיסא גלגלים יכול להיות אחלה סיבה לצחוק ביום שישי אחר הצהריים. ברקע שומעים אותי, את האח של האיש, קצת את האיש וקצת את אמא של האיש. חוץ מתומר הכוכב, מסתובבים על הריצפה שלושה כלבים (שניים שלנו ואחת של האח של האיש) וגם דניאל אחת קטנה. ואל תדאגו, למרות שהוא היה נורא מצחיק, בסוף נתנו לו לרדת מהכיסא גלגלים............
תהנו......
 

תמי ס

New member
סרטון נהדר

מהמם התומר שלך, איך שהוא קלט את עניין הסיבוב על הכסא, איך שהוא למד שאם מגלגלים גלגל אחד קדימה ואחד אחורה זה מסתובב. ילד חכם ונפלא. ואת צודקת, בשניה הראשונה גם אני חשתי שזה מוזר לתת לו לשחק ככה עם הכסא אבל בהמשך הסרט הבנתי, שזה הרי חלק מהחיים שלו, כך הוא גדל, תמיד עם הכסא נוכח בחייו, וזה הכי טבעי לו בעולם. אוהבתותכם מליונים.
 
מדהים מדהים מדהים!

קודם כל הילד (וברור שגם דניאל מדהימה!) ואחר כך השליטה המדהימה שלו בכסא ממש לא ייאמן איך הוא תפס במהירות את העניין - פשוט גאון את מגדלת שם. מודה שגם לי לא היה קל לראות ילד בכסא גלגלים ואם לקראת סיום הקטע היו רואים אותו יורד ורץ לו להנאתו הקטע מבחינתי היה מושלם.
 

נאשא

New member
איזה מתוק

אכן, יש במה להתגאות! אני בשוק מהיכולות שלו להבין מה עושים וגם להשמע לעצות שלכם. את כל כך צודקת בעניין הנכות והקבלה המוחלטת של ילדים את השונה. הפחדים וההבדלים מתפתחים אחר-כך. לבי.בי.סי. (שאני שונאת עכשיו אחרי המלחמה עוד יותר, אבל מה לעשות, תוכניות ילדים הם יודעים לעשות), יש כמה דמויות "שונות". יש תוכנית אחת עם בחורה על כיסא גלגלים, ומהשבוע יש מנחה חדשה קטועת יד. אני כמובן הייתי זו שלא הצלחתי להוריד ממנה את העיניים, וכששאלתי את התמגוצ'י כבדרך אגב "מה חסר לה?" היא ענתה "כובע", וזה שימח אותי מאד (זה אחרי שלפני שבועיים בבריטיש הסתובבנו בין הפסלים היוניים קטומי האיברים ושאלתי אותה את אותה השאלה והיא ענתה קודם כל "בגדים" ורק אחר-כך שמה לב שאין להם ראש, יד או...פיפי). גם כשעבדתי בחינוכית הרצתי פעם פיילוט לרחוב סומסום החדש שבו הראנו קליפ של ילדה נכה שנכנסת לקטר של רכבת ישראל. שאלנו את הילדים מה יש לה שלילדים אחרים אין? והם פשוט כולם למעט בודדים ענו "רכבת" ולא כיסא גלגלים. אז תומר שלך יצא נשכר מאד מהדוד שלו, ולא רק כי אני יודעת שהוא איש מיוחד בלי שום קשר, אלא גם בזכות יחודיותו. גם הגישה שלכם כמשפחה לנכות תמיד מקסימה אותי. והכי כיף היה לראות אותו כזה מאושר. מה שלומו ככה? ומה קורה עם הגן וכאלה?
 
../images/Emo106.gifאיזה אלוף

פשוט מקסימון כל הכבוד כיף לראות אותו ואת הביצועים שלו אגב מה עם הגן החדש? אך הוא משתלב?
 

mic75

New member
איזה בונבון

הוא פשוט נהיה ענקי מתוקי אחד ואני חושבת שכל מה שמצחיק אותנו זה חיובי כל עוד אנחנו לא פוגעים במשהו האחר אז כל הכבוד על הקורדינציה נשיקות מיכל
 

ברבי28

New member
טוב הסרט הזה ריגש אותי ברמות על ...

גם כי התומר המהמם הזה ממיס, גם במראה, גם בהתנהגות, גם בקורדינצתיה ובכושר הניווט - ויש לו גם שם של טייס - זה מסתדר מצויין ... ומסיבה נוספת והיא ההתמודדות עם השונה והמיוחד, אני חושבת שהילדים הם המראה של התמימות במקרה הזה ... תמיד מדהימה אותי ההתמודדות שלהם, חייבת "להידחף" ולספר שבן דוד של האיש חי בזוגיות (כבר נשוי בעצם) לבחור "מיוחד", בחור מבריק ומדהים בעל בעיה פזיולוגית בגפיים, בעיני הוא מיוחד כל כך מעצם ההמודדות שלו עם המראה החיצוני (גפים קצרות וכמעט ללא אצבעות), ונטיותיו המיניות. בזכות אישיותו המיוחדת הוא מצליח לשבות את כל הסובבים ... הם התחתנו לפני כחודשיים באחת החתונות הכי יפות ומרגשות שהייתי בהם בחיי בהנחיית "הרב" אברי גלעד. כשנעם ראתה אותו בפעם הראשונה, תהיתי איך היא תגיב ... כשתראה מישהו עם ידיים "שונות" היא משכה אלי את הראש ולחשה לי באוזן את השאלה הכי מעניינת שלה "אמא, אם הוא רוצה לשתות - איך הוא מחזיק את הכוס?"
 
תותח!

איזו שליטה מוטורית והבנה! יש לך נהג בבית! ודניאל מתוקה כל כך! הקולות ששמעתי מאוד רגשו אותי... שיהיה לכם שבוע כייפי
 

אםדניאל

New member
מקסים../images/Emo99.gif

ובלי להתייחס לאג'נדות חברתיות (חשובות ללא ספק) בשעה זו, פשוט התמוגגתי לקבל הצגה על הכוכב הראשי וגם בכוכבת (גם אם עדיין ב"תחתית הסולם") מעולה!
 

אמאדובה

New member
סרטון (וילד) מדהים

האמת שבכלל לא היה נראה לי לא בסדר שהוא על כסא גלגלים. להפך, זה כל כך בריא ונורמלי והלוואי שלכל הנכים תהיה משפחה אוהבת ומקבלת כמו שלכם.
 

נייטי

New member
תודה לכולכן ועונה על שאלת הגן

אז ככה, בינתיים, מבחינת תומר הכל נפלא. הוא חוזר מאוד שמח מהגן. קשה לי להגיד שאני מתרגשת מזה כי ברור לי שהוא עוד לא התחיל בכלל להתמודד עם המציאות וכרגע נהנה מעודף תשומת הלב שמרעיפים עליו בגלל שהוא חדש. בכלל, אני חושבת שעוד לא נפל לו האסימון. כשהוא ירגיש יותר בטוח ויכיר את הילדים ויתחיל לחלק להם כאפות ויצטרך להתמודד עם השיגרה אז אני אוכל לדעת איך הוא מתמודדואיך הגן מתמודד. ההבדל העיקרי שאני מבחינה בו זה היחס של הצוות אליו וזה הבדל עצום. הוא מתקבל בהמון אהבה וכל יום כשאני באה לקחת אותו מהגן אני מקבלת פידבקים כ"כ חיוביים עליו , שמעולם לא קיבלתי בגן הקודם. מעבר לזה שלי זה מאוד נחמד לשמוע, מה שחשוב לי הוא שהצוות מקרין לו את כל הדברים החיוביים האלה. כשגננת או סייעת מספרים לך על הילד הנהדר שלך ועל הדברים הנפלאים שהוא עשה, את יודעת שהם גם ציינו את זה בפניו ושהקרינו לו חיוביות. בגן הקודם כל יום היו לגננת דברים רעים לספר לי על תומר. אני לא מגזימה כשאני אומרת כל יום בעיקר בחודש האחרון.וכששאלתי על דברים חיוביים, היא אמרה שאין לה כאלה. ואפילו שאני אמא משוחדת מאוד אני יודעת שאין כזה דבר ילד בלי משהו חיובי. מה שהטריף אותי זה שאני יודעת שזאת האווירה שהוא ספג - חוסר שביעות רצון ממנו או במילים פשוטות, הגננת לא סבלה אותו ובטימטומה הרב לא ידעה ללמד את עצמה לא לנהוג כלפיו ככה. מה אני מנסה להגיד - את הילד שלי אפשר יהיה ללמד לא להרביץ ויהיה אפשר ללמד אותו לחכות בתור, ואני גם מאמינה שברבות הימים הוא גם יפנים "כללי משמעת" (שזה דבר שמאוד הטריד את הגננת הקודמת) אבל את הגננת אני לא יכולה ללמד להיות יותר חיובית, אני לא יכולה ללמד אותה לראות גם דברים נפלאים אצל הילד שלי. וזה ההבדל שאני מבחינה בו בעיקר בין הגן הקודם לבין הגן הנוכחי. מעבר לזה, אני גם חושבת שכל ה"בעיות" של תומר יהיו הרבה פחות חריפות והתגובות שלו יהיו הרבה פחות מוקצנות, במקום שבו הוא מקבל גם מסר חיובי על עצמו ולא רק את הפידבק השלילי. אבל את זה ימים יגידו, כי כאמור, בינתיים עוד לא היה איזה שהוא משהו שיצדיק מהגננת ל"חנך" אותו.
 

אםדניאל

New member
נייטי ,כמה טוב לשמוע!

ממש עשיתי לי דמעות בעיינים על הבוקר (ולא אני לא בהריון...) הילד שלך נראה, ונקרא ילד נפלא ואני שמחה שהצוות בגן החדש יודע לראות את זה, ויודע איך מתנהגים עם ילדים ועם הורים. ולגבי הגננת הקודמת, זה חוסר מקצועיות בסיסי ביותר , קשה להאמין שגננת יכולה להתנהג ככה או להוציא משפט כ"כ מפגר מהפה כמו "לא היו דברים חיוביים". מקווה בשבילה שבגלגול הבא יתנו לה ילדות מאושרת וקצת יותר מח בקודקודה - ועד אז ...נשמור מרחק ממנה. נורא בא לי מפגש...אבל רוב הסיכויים שכרגיל אני לא אוכל להגיע אז אני אפילו לא מציעה....(יש מעט חסרונות לחיים בדרום לבנון, הקטן שבהם הוא חיזבללה, הגדול הוא הקושי להגיע למפגשי פורומים...)
 

א וש ר י

New member
איזה ילד...

טוב לא לחזור סתם על דברי קודמותיי...אבל הוא באמת מדהים... מקווה שגם בגן ימשיך ויהיה טוב. הדבר העיקרי והחשוב הוא באמת הגישה החיובית של הצוות. ואני מאמינה שגישה כזו, יכולה לעשות פלאים...ובטוחה שתראי את זה גם על התומרון.
 

נייטי

New member
ועוד משהו על סטיגמות

פעם בערוץ שמונה הייתה תוכנית (אני חושבת שזה היה במסגרת הסידרה "ילד בן זמננו") שבה עשו סקר קטן. לקחו ילדים בני שנתיים שחורים ולבנים והראו להם תמונות של ילדים שחורים או כהי עור עם שיער שחור ולבנים בהירים עם שיער בלונדיני. שאלו את הילדים בני השנתיים של מי מהילדים בתמונות הם היו רוצים להיות חברים. הילדים בני השנתיים בחרו בתמונות של כהים ובהירים באותה המידה. כעבור שנתיים, הראו לאותם הילדים את אותן התמונות ושאלו אותם שוב של מי הם היו רוצים להיות חברים. רוב הילדים שהיו כבר בני ארבע (גם השחורים וגם הבהירים) בחרו בילדים הבהירים הבלונדיניים ככאלה שהם רוצים להיות חברים שלהם. יותר מזה, שאלו את הילדים בני הארבע, מי מהילדים בתמונות הם כאלה שעלולים לעשות משהו רע (אני לא זוכרת בדיוק את ניסוח השאלה אז תסלחו לי). רוב הילדים הצביעו על הילדים כהי העור ככאלה שיעשו מעשים רעים. ומה אנחנו לומדים מזה: שאיפה שהוא בין גיל שנתיים לארבע אנחנו מצליחים להרוס את התמימות של הילדים שלנו בסטיגמות שלנו (כשאני אומרת אנחנו - אני מתכוונת לא רק ההורים אלא גם החברה, המוסדות, הטלוויזיה וכו'). גם אם אנחנו הכי פתוחים והכי מודעים אנחנו מטביעים בהם סטיגמות. ילדים קולטים קטעי שיחות שלנו, ילדים קולטים מבטים שלנו, הסתייגות שלנו. ילדים מפנימים שאנחנו בוהים בנכה וממלמלים משהו כמו "שלא נדע". אז קודם כל, באמת שלא נדע אבל חייבים גם קצת מודעות למה שאנחנו אומרים. לפעמים כשילד שואל בתמימות למה משהו נראה ככה או ככה או למה הוא על כיסא גלגלים אנחנו מהסים את הילד, מלמדים אותו להיות מנומס ומסבירים לו שהוא מסכן (גם אם לו משתמשים במילים האלה אבל זה המסר). אין לי ממש פואנטה כי זה משהו שמאוד טבוע בנו וכמעט בלתי אפשרי לשנות. אני מאמינה שרק אם ילדים יחשפו כמה שיותר בילדותם לכמה שיותר אנשים שונים (הן מבחינת צבעי עור והן מבחינת "מיוחדות") וככל ש"הדבר הזה" יהיה יותר חלק מהשגרה הטבעית שלהם, יש סיכוי שתצמח מזה חברה טובה יותר.
 

אםדניאל

New member
אני ראיתי תוכנית BBC אחרת

שבה הראו איך תינוקות נמשכים לבובות בצבע שלהם ותמונות של אנשיםבצבע שלהם. - יש העדפה מולדת לדומה לך. אמרו שם שמחקרים הראו שדווקא ככול שגדלים, אם נחשפים מספיק לשונה, הנטייה משתנה. מה זה אומר.? א. ה BBC סותר את עצמו ... ב. המסקנה אותה מסקנה "שרק אם ילדים יחשפו כמה שיותר בילדותם לכמה שיותר אנשים שונים (הן מבחינת צבעי עור והן מבחינת "מיוחדות") וככל ש"הדבר הזה" יהיה יותר חלק מהשגרה הטבעית שלהם, יש סיכוי שתצמח מזה חברה טובה יותר."
 

נייטי

New member
אני לא מבינה מה לא ברור לך????

את הילדים בתוכנית שלי שאלו: "של מי אתה רוצה להיות חבר?" את הילדים בתוכנית שלך שאלו: "למי אתה נמשך?" אלה שתי שאלות שונות לחלוטין! מותק, נראה לי שהתינוקות מבינים יותר טוב ממך את השאלות
וכן, גם אני ראיתי את התוכנית על ה"נמשכים" אבל זה לא התאים לי למסר אז העדפתי לא לזכור ולא להזכיר אותה
אכן ה-BBC הורס..........
 

whimsical me

New member
את כ"כ מקסימה וחכמה

שלא פלא שיש לך כזה ילד קסם. וגם ילדה. אני חושבת שמה שכתבת חכם ונכון מאד. (אה, ותומר המתגלגל שובה לב לגמרי!)
 

ברבי28

New member
כמה טוב לשמוע

וכמה עצוב לשמוע על הגננת שלצערי בטוח תמצא ילד אחר לספר לאמא שלו דברים רעים ושוב מחזקת אותך על ההחלטה האמיצה והחכמה שעשית ...
 

תמי ס

New member
אני לא מבינה את הגננת הזו

ראבאק, היא גננת, היא אמורה להיות מקצועית. אבל היא פשוט פוסטמה. איך אפשר כל כך לא לדעת איך לגשת לילד? אני מכירה את תומר, ראיתי אותו גם כשהוא התעצבן, וראיתי אותו גם איך מתוך שיא העצבים כשרק עשו לו מחווה קטנטונת הוא הפך לילד הכי אוהב ואסיר תודה בעולם. מנשק ומחבק ומחייך את החיוך הכי נפלא בעולם. שתלך להז@#ן הפוסטמה והגן המעוצב שלה, ולתומר אני מאחלת שרק יעלה ויפרח בגן החדש, סוף סוף יראו מי הוא באמת, ואני בטוחה שהשמיים הם הגבול.
 
למעלה