כן, וגם אסביר
אם נאמר אצלי בלקסיקון לא קיימת המילה "אדום", אם תתעקשי לשאול אותי מה צבע הדם, לא אוכל להשתמש במילה הזאת, ומכיוון שרק המילה הזאת מוכרת רק לתיאור צבע הדם, את תחושי מתוסכלת, נכון? המקרה דומה מאוד. אם פסלתי את השימוש במונח "אנטישמיות", איך תרצי שאשתמש בו? את היא הצבועה, את היא האטומה, כי את מסרבת להקשיב למה שאני מסבירה לך. נדמה לי שאת כאן רק כדי לנגח, וחבל מאוד. אולי אם תנסי להקשיב, תגלי עולם אחר. אגב, אני לא מחשיבה עצמי "ליברלית". הליברליזם הקלסי עומד כמובן בניגוד גמור להשקפת עולמי הסוציאל-דמוקרטית. אני גם לא קיצונית במיוחד. כפי שאמרתי, אני קוראת הרבה מאוד, ואני משתתפת בדיונים, ואני שומעת קולות דומים לשלי כל הזמן... אין לי צל של מושג למה את קוראת קיצוניות. הרושם שמתקבל ממך הוא שאת צעירה מאוד, ולכן כמנהג בני העשרה (שאותם אני גם מלמדת), לא כל-כך נוטה להקשיב לדעה שונה משלך. יש לך גם נטיה להתלהמות ולהתחפרות, ומשם- להתקפה. הנחמה היא שזה עובר עם הזמן. אבל אם מודעים לכך, ניתן לסייע לתהליך ההתבגרות הריגשית ולזרז אותו. אני מציעה לך להטות אוזן לאחרים. אחרי הכול, אנו חיים בחברה רב קולית, חברה שבה קיימת לגיטימציה גם לדעות אחרות, גם אם בתחילה הן נראות לך "קיצוניות". האמיני לי, האזנה כזאת רק תעשיר אותך. ואגב, כל תלמיד שלימדתי ידע שתמיד ניתן לפנות אליי בשאלות. יתרה מכך, בתחילת כל שנה אני נותנת להם את מספר הטלפון שלי, והם יודעים שהם יכולים להתקשר עם כל בעיה המציקה להם. אני גם לא מהמורים שיושבים ספונים בחדר המורים. אני מבלה את ההפסקות עם התלמידים בחצר. יש לי תלמידים שכבר מזמן סיימו את התיכון אבל עד היום אני מקבלת אימיילים מהם, כך שאבחנך שגויה בתכלית. אני ממליצה לך לנסות לשמוע קולות אחרים, להיחשף, לקרוא ספרים (שעל חלקם המלצתי כאן, ואני יכולה להמליץ על ספרים נוספים), וזאת כדי להבין את עולנו של מי שבשבילך הוא ה"אחר". אולי ההיחשפות הזו, הטיית האוזן הזו, גם תגרום לך להבין שבני האדם מדברים בטרמינולוגיות שונות. שהסמנטיקה היא כוח שלא יתואר.