משהו מעניין מאוד.

the YOOK

New member
משהו מעניין מאוד.

שלום, אני מבקר בפורום זה רק כדי לפרוש את מה שמציק לי כבר קרוב לשבוע... אז ככה, קודם כל נזכיר את העובדה שבכתבי יד (החל בכתבים מאוד עתיקים), לעיתים בסופם או בתחילתם מובא פסוק או משפט בו מעל מילה או יותר מסומנות נקודות מעל האותיות. כאשר סוכמים את האותיות (בגימטריה), מקבלים את השנה (מהבריאה) שבה נכתב כתב היד- כאשר כתוב פ"ק לפני כן, הכוונה היא "פרט קטן"- כלומר השנה ללא האלפים. לעיתים בגוף כתב היד מסומנות כאלה נקודות, דבר המעיד שמעתיק כלשהו הנציח את השנה בה העתיק את כתב היד (במקרה כזה לא יכול להופיע פ"ק לפני כן). ועכשיו, לגופו של עניין: בראשית, ל"ג, פס' ד'- וירץ עשיו לקראתו ויחבקהו ויפול על צווארו וישקהו ויבכו" (האותיות המודגשות הן עם הנקודות) דברים, כ"ט, פס' כ"ח- "הנסתרות לה' אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו עד-עולם". הנקודות מעל המילים מופיעות בתורה ממנה קוראים (בלי הטעמים), כלומר הוספו או בכתיבה הראשונה של התנ"ך, או במהדורה מוקדמת מאוד. כאשר שאלתי את המורה שלי, הוא אמר שכאן התורה באה להראות ציניות, כמו במקרה שעשיו נשק ליעקב (בדומה לשימוש שלנו כיום ב- "--"), אך לדעתי פירוש זה נופל, מכיוון שבמקרה השני, הנקודה מופיעה גם על האות הראשונה של המילה "עד", מה גם שהיא מחוברת למילה "עולם", ואין משמעות לפירוש כזה או דומה לו (שיש משמעות נוספת לכתוב מעבר לפשט). הסכום בבראשית יוצא 427. הסכום בדברים יוצא 310. לא נותר בי כמעט ספק שמדובר בשנים (הכותב/מעתיק חיפש מקום בכל ספר בו יוכל לכתוב את שנת ההעתקה מבלי לפגוע בחיבור עצמו- כלומר מבלי להוסיף לתורה מילים). יש כמה אפשרויות: א. השנים הם השנים בהם נכתבו הספרים במקור. במקרה זה הספירה חייבת להיות מהבריאה, בלי ציון אלפים. ב. מדובר על עותקים ראשוניים, במקרה זה יש שלוש אפשרויות שנראות מתאימות לספירה (כאשר ההבדל בין השתיים האחרונות לא משמעותי): ספירה מהבריאה (בלי אלפים), ספירה מיציאת מצרים, או ספירה מהכניסה לארץ. בעיות בכל אחת מן האפשרויות: א. מכאן נובע כי ספר בראשית נכתב יותר מ- 100 שנים לאחר ספר דברים. מאוד מאוד לא סביר (גם האופציה שספר בראשית נכתב כ- 900 שנים לפני דברים לא הגיונית). ב. מכאן נובע כי העותק שבידינו מורכב מעותקים שנכתבו בהפרש של יותר מ- 100 שנים זה מזה (בהנחה הדי הגיונית שהספירה היא מאותו אירוע)- גם לא נראה לי סביר, מכיוון שמי שמעתיק את אחד החומשים, בד"כ מעתיק גם את השאר. מה אתם אומרים?
 
תבדוק מתי החלו המעתיקים היהודים

לציין את שנת ההעתקה בשברי פסוקים? ובכלל כל שיטת הגימטריה שאולה היא בידיהם מתרבות יון או בבל. ולא נימנת ב7 מידות של הילל ולא ב13 מידות של רבי ישמעאל אלא ב32 מידות של רבי יוסי הגלילי בזמן שלכל הדיעות עריכת התנך הושלמה זה מכבר כפי שנמצא בידינו.
 

יוסי ר1

Active member
ההשערה שלך מעניינת.

עם זאת, קבל הפנייה למאמר שנכתב לאחרונה , שמציג פשר שונה למהותן של הנקודות בברכת שנה טובה יוסי המאמר - "הנסתרֹת לה' א-להינו" והמילים בתורה שנקוד עליהן לצערי יש לי בעייה במחשב, אז הקישור קצת מסורבל... http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/ofe.html
 

the YOOK

New member
באמת הסבר מעניין,

אבל הוא לא מצליח להסביר מדוע יש נקודה על ה- ע', ולא על שאר המילה (לגבי הפס' הזה הפירוש לא מסביר). מה שכן, אני רואה שיש מקומות בהם אות אחת בלבד מנוקדת, מה שדי סותר את ההסבר שלי... ככה שיש עוד מה לחשוב. בכל אופן תודה רבה!
 

פלגיה

New member
על מה מבוססת ההנחה שלך?

קודם יצאת מנקודת הנחה של כיצד מסמנים תיארוך, ומה פשר הנקודות, ואז אוצה הנחה יוצר אצלך בעיות כרונולוגיות רבות מאוד, שלא מתעוררות אם לא מקבלים את ההנחה הזאת. ואתה מוזמן להישאר כאן, גם בנושאים אחרים ובדיונים אחרים
 

the YOOK

New member
ההנחה מבוססת על היכרות עם הרבה

כתבי יד (למרות שאיני מומחה בנושא). כמו שכתבתי. אכן, נראה כאילו ההנחה יוצרת יותר בעיות מפותרת. אולי למישהו יש רעיון אחר שיכול להסביר?
 

דוד רץ

New member
המניין "לבריאת העולם" הוא מאוחר למד

לרוב כאשר מצוינים תאריכים הם מתייחסים לאירועים היסטוריים "בשנת מות המלך עוזיהו" "אחרי הרעש" וכיו"ב. להתבסס על מילים מנוקדות כדי לתארך את הספרים נראה לי מעט תמוה.
 

the YOOK

New member
כתבתי שאפשרות נוספת

היא שהספירה היא מאירועים שונים. אם ההנחה בקשר לכך שהנקודות מבטאות שנים נכונה (דבר שאני כבר מפקפק בו מאוד לאור התגובות מעלי), אז המקרה האפשרי הוא השני שציינתי (מדובר על עותקים ראשוניים).
 
למעלה