נכון, אני תלמיד של בנימיני
אני אשתדל להגיב על מה שכתבת, למרות שאם היית מנסח את טענותיך בצורת שאלות, היה לי יותר נוח לענות: "אני רוצה שתבין ותפנים, אין פשוט אין דבר כזה במזרח"- אני מאוד שמח למצוא אדם כמוך שחרש את כל המזרח ומכיר את כל המורים שם. אני בטוח שיש לך הרבה סיפורים מענינים לספר. "בשביל להגיע לרמות מומחה בכל מה שבנימיני מציין באתר הוא צריך להיות בן מאתיים. אנשים בשביל להיות גראנד מאסטרים בטאי צ'י לומדים מעל שלושים שנה, רק טאי צ'י והייתי לארג' איתך"- ראשית, תודה על הלארג'יות, אני מאוד מתרגש. שנית, אני לא יודע מה זה "מומחה". אני יודע מה ירון מלמד, והרמה שלו בסגנונות האלה גבוהה בכמה סדרי גודל מרמתי בהם, לכן אני שמח להיות תלמידו. שלישית, אומני לחימה שלמדו ולימדו כמה סגנונות הם לא כה נדירים. בארץ ניתן למנות את שלמה דוד (קרטה, ג'ודו ואיקידו), ניר מלחי (טאי צ'י, שינג אי ובה גואה), המורים של לחימה משולבת ואני בטוח שיש עוד. בניחוש פרוע לא נראה לי שמי מהם בן מאתיים. "הערבוב של היפניות עם הסניות הוא עלבון לשניהם"- אני מניח שביפניות אתה מתכוון לקראטה. קראטה הוא לא יפני במקורו, אלא אוקינאווי, כמו הסגנון שנלמד אצלנו. אני מניח שכשמיאגי והיגאונה (מייסד הגוג'ו ריו ומורהו) נסעו לסין ולמדו שם שנים רבות, ואח"כ שילבו את שלמדו עם השיטות האוקינאויות ליצירת הגוג'ו ריו הם העליבו הן את היפנים (שלא קשורים לכל העניין) והן את הסינים. אנקדוטה באותה נושא- פירוש הקנג'י המקורי של הקראטה הוא "יד סינית". הוא שונה ל"יד ריקה" ע"י פונקאשי כשהוא הציג את הקראטה בפני היפנים. אה, ועוד דבר- אנחנו לא מערבבים כלום. "שאלתי אנשים במזרח על דברים שכאלה הם גיחחו בבוז"- טוב ששאלת אותם, זה ידוע שאנשים במזרח יודעים הכל. "אני מקווה שיום יבוא ותתפקחו"- גם אני מקוה, התפכחות זה טוב. מאחל לך אותו דבר. מקווה שההבהרה הזו עזרה במשהו, איתי