משהו למחשבה...

[ת מ ו ז]

משהו למחשבה...

מכיוון שקרואים לפורום הזה "פורום חברויות" החטלית שזה מתאים לפה... לפעמים ניכנסים אנשים לחיים שלנו... הם יכולים להיכנס למשך תקופה ארוכה... וגם למשך תקופה קצרה. האנשים האלה צרכים לצאת.. כדי לפנות לאדם חדש להיכנס לנו לחיים, האנשים האלה תנו את מה שהם יודעים, אנחנו לקחנו מהם דברים מסוימים, אבל מכיוון שהמטרה בחייים זה כל הזמן להתקדם ללמוד לדע והכי חשוב לאהוב, צריך לתת מקום לאדם חדש להיכנס. בגלל זה תמיד אני אומרת לחברים שלי שאם הם ניפרדים מאדם מסוים הם לא צרכים לקחת את זה קשה, אלא לקחת את זה בהבנה שהכל לטובה, ולא להסתכל על זה בצורה הרעה של זה, שיותר הם לא יהיו אם האדם הזה, אלא שעכשיו יהיה מקום לאדם אחר להיכנס

אז באמת.... תחייכו הכל לטובה

 

[spiritspirit]

../images/Emo13.gif

 

[נינושש]

מחשבה ממש יפה..

ומאוד נכונה!

 

[enjoi butterfly]

יש לי שאלה למחשבה....../images/Emo13.gif

ועם אני לא מסכים איתך?... ועם יש אנשים מסוימם שלא הולכים זה לא יכול לקרות?...חייב בסוף להסתיים?...

 

[sh53]

גם נכון ועוד שאלה למחשבה

אדם נכנס לחיינו, יצא מחיינו בגיל מסויים, האם לא תהיה אפשרות שיחזור אל חיינו בעתיד בכלל? אני חושבת שהתשובה היא כן - שיש אפשרות כזאת.

 

[sh53]

האם "מתחדשים" רק עם אנשים חדשים?

האם אי אפשר להתחדש גם עם האנשים הקיימים סביבנו? ללכת ללמוד דברים חדשים יחד, או כל אחד בנפרד ולשתף אחד את השני? מדוע עלינו לוותר על החברים הותיקים שלנו, כדי להתחדש? אם החברות שלנו כל כך טובה ומתאימה לנו, למה הם צריכים לצאת מחיינו? מסכימה איתך שכאשר אנשים יוצאים מחיינו, לא צריך לשקוע במרה שחורה, לקוות לטוב, לחשוב מחשבות חיוביות, לפעול כדי שייכנסו לחיינו אנשים חדשים ושלא נשאר לבד. בקיצור זה שדלת נסגרת, זה לא אומר שהיא לא תפתח מחדש לחברים חדשים

 

[ת מ ו ז]

תראי

אני לא אומרת שחייבים לוותר... הכל עניין של בחירה זה ברור אבל אם את מגיעה למצב.. שהאדם הזה לא נותן לך את הדברים שאת צריכה (אינדיודיאולי לכל אחד) אז לדעתי כן.. לא אומרת גם להתנתק לגמריף פשוט לתת מקום למישהו שייתן לך את מה שהוא לא יכול...

 

[sh53]

ומה עושים עם אהבה? ../images/Emo10.gif

כשמרגישים שאין לצד השני משהו חדש לתרום לנו, הדברים חוזרים על עצמם יום יום, הנשיקה כבר אותה נשיקה אחרי 10 או 20 שנה, החיבוק כבר לא כמו בתחילת הקשר (מבטים לצדדים שאין אף אחד, חיבוק פה חפוז וחיבוק שם בסתר

), אני רוצה אהבה להמון זמן, לא רוצה להחליף אותה עוד 10 או 20 שנה

אם היה קורה לי דבר כזה, שהייתי נכנסת לשגרה, הייתי לוקחת חופש כדי לארגן את המחשבות, לראות לאן אני "הולכת" עם החיים שלי, איך אני משנה את זה, האם אפשר להכניס קצת אקשן ועניין לאהבה שלנו אחרי תקופה כל כך ארוכה? מנסה לעשות דברים שלא עשינו ממזמן או אולי תמיד זה היה החלום שלנו ולא עשינו. כך לפי דעתי זה עם חברויות: אם מגיעים למקום בו מרגישים די שאין כבר לנו על מה לדבר יחד, זה יעלה אצלי סימן שאלה - למה? איך משהו שהיה טוב קודם פתאום הופך להיות למשהו שאין בו כלום? שאין לנו משהו משותף? האם זה לא לוותר במקום להלחם? לא מדובר על רוע לב, נוכלות, חברים שמסדרים אחד את השני או משהו דומה, אלא על חברות שנכנסה למעין תקופת "שממון" - מה דעתכם חברים? קרה לכם פעם שהחברים שלכם כבר לא עניינו אתכם כמו בעבר ובעבר היה לכם יותר מעניין יחד?

 

[דנטל]

אנשים משתנים

למשל, חברה שלי התחתנה וילדה. באיזה שלב הסיפורים היחידים שהיו לה הם על טיפת חלב וכאלה. כל כך משעמם בעיני. היא עוד ניסתה להוריד את כמות הסיפורים כי היא הכירה אותי כבר כמה שנים וידעה שזה לא מענין אותי. לי נשארו הסיפורים על סטוצים ובילויים וכנראה שזה לא ממש עשה לה טוב כשהיא בעצמה לא יכולה לצאת לבלות כי יש לה ילדה. בסוף פשוט לא היה לנו על מה לדבר ואף אחת מאתנו לא התקשרה לשניה כבר איזה שנתיים.

 

[BaBy LiS]

איממממ....

מחשבה יאפה... זה דיי נכון באט לפעמים קשה להפרד.. וקצת מציק.. באט נוור מיינד

 

[sahar b]

שלום..

תראי.. אני ידבר ישירות.. קראתי את הפרטים האישיים שלך ואת מה שרשמת בפורום.. והחלטתי שאני מת להכיר אותך! אשמח אם תסכימי...

 

[תות15]

סחטיין עליך.. בהצלחה גבר

 

[ת מ ו ז]

חיחי ברור שאפשר

 

[קרן של תקווה]

ומה קורה כאשר ממש קשורים לאדם הזה?

אני זוכרת שהיה לי מאוד קשה להתגבר על החבר שלי לשעבר. למרות שידעתי שיש אנשים שנכנסים ויוצאים מהחיים שלנו אבל בכל זאת היה לי קשר רגשי אליו . איך אפשר לנתק את הרגשות מהאדם שרק קפץ לביקור בחיים שלנו והשאיר אותנו שבורי לב בכל זאת ?