אתה צודק
היו מחלוקות בימי המשנה והתלמוד. הן היו לשם שמים. משנקבעה ההלכה להקל ולהחמיר, אין איש רשאי לשנותה. אחמד זכות על ישראל: יסורי הגלות כנראה הביאו רבים מאיתנו להפוך את הדעה המחמירה לפסיקה מוחלטת וכל מי שאיננו פועל לפיה הוא "גוי חוטא, זרע מרעים, בנים משחיתים, עזבו את קדוש ישאל, נזורו אחור". ונניח, שצודקים בעלי הדעה המחמירה ואנחנו הם אלה, שלא הבנו נכון את ההלכה. אז מה? אפילו בזמן הגמרא לא היו סוקלים על כך, כי לא מספיק עדים והתראה אלא צריך גם ידיעה. לפי התנהגות הקנאים כיום נראה, שבזמניהם היו הוצאות להורג בסיטונות, וזאת בניגוד לדעת המשנה. אינני מבין, מדוע נתפסת למנהג. מדוע אינך שואל על חבישת כיפה, שאין לה שום מקור בהלכה? התשובה היא: מנהג. משנהגו כל ישראל כך, הרי כאילו קיבלו זאת כהלכה. כן עם הקטניות. האשכנזים נהגו כך ועבורם זאת הלכה. אבל... מה תעשה אשה אשכנזיה, שתתחתן עם ספרדי? תלך ע"פ בעלה ויותר לה לאכול קטניות בפסח. האם המנהג התבטל? לא! גם זה מנהג. אחין לי בעייה עם המחמירים בפסח, שאינם אוכלים אלא במקומות, שבהם ידועה ההקפדה על כשרות למהדרין. יתרה מזאת: אין לי בעייה עם אלה, שנהגו לא לאכול מצה שרויה. יבושם להם. רק בל יפסלו את מי שלא קיבל חומרה זאת (ואף אני בין אלה לבושתי). על כל רעיון אוכל להשיב לך בתנאי, שכל אחד יעשה כמנהג אבותיו אבל יכבד גם את זולתו מצידי אתה יכול ללכת בחלוק פסים ("זברות") אבל תן כבוד לזולת. מצידי תאכל רק פירות חו"ל בשמיטה (וחלילה לא היתר מכירה) אבל אל תשלול דעות אחרות, שיש להן על מה שיסמוכו. גרוע מזה: לא שמעתי זעקות "געוואלד!" בעניין הפרטת הקרקעות מפי אלה, שפסקו, כי אין למכור את הארץ לגוים בשנת השמיטה ("והארץ לא תימכר, כי לי הארץ..."), למרות שזה גרוע פי כמה מהיתר המכירה. היתר המכירה הוא רק לשנה ואילו כאן מתכוונים את קדושת הארץ לצמיתות... אתה צודק בכל הדוגמאות שהבאת ושלא הבאת, משום שאילו היה כבוד הדדי, היה קידוש שם שמים ורבים היו מתקרבים לשמירת תורה ומצוות. אני מבין גם את המשפט האחרון בדבריך אך אוכל להרגיעך: גבולות מדינת גוש-דן הוארכו עד גוש מערב ירושלים, דרומה וצפונה. "מדינת מאה שערים" מתחילה רק ממרכז העיר מזרחה בגוש מרכזי. לכן אין צריך בדרכון כדי להגיע אליי...
היו מחלוקות בימי המשנה והתלמוד. הן היו לשם שמים. משנקבעה ההלכה להקל ולהחמיר, אין איש רשאי לשנותה. אחמד זכות על ישראל: יסורי הגלות כנראה הביאו רבים מאיתנו להפוך את הדעה המחמירה לפסיקה מוחלטת וכל מי שאיננו פועל לפיה הוא "גוי חוטא, זרע מרעים, בנים משחיתים, עזבו את קדוש ישאל, נזורו אחור". ונניח, שצודקים בעלי הדעה המחמירה ואנחנו הם אלה, שלא הבנו נכון את ההלכה. אז מה? אפילו בזמן הגמרא לא היו סוקלים על כך, כי לא מספיק עדים והתראה אלא צריך גם ידיעה. לפי התנהגות הקנאים כיום נראה, שבזמניהם היו הוצאות להורג בסיטונות, וזאת בניגוד לדעת המשנה. אינני מבין, מדוע נתפסת למנהג. מדוע אינך שואל על חבישת כיפה, שאין לה שום מקור בהלכה? התשובה היא: מנהג. משנהגו כל ישראל כך, הרי כאילו קיבלו זאת כהלכה. כן עם הקטניות. האשכנזים נהגו כך ועבורם זאת הלכה. אבל... מה תעשה אשה אשכנזיה, שתתחתן עם ספרדי? תלך ע"פ בעלה ויותר לה לאכול קטניות בפסח. האם המנהג התבטל? לא! גם זה מנהג. אחין לי בעייה עם המחמירים בפסח, שאינם אוכלים אלא במקומות, שבהם ידועה ההקפדה על כשרות למהדרין. יתרה מזאת: אין לי בעייה עם אלה, שנהגו לא לאכול מצה שרויה. יבושם להם. רק בל יפסלו את מי שלא קיבל חומרה זאת (ואף אני בין אלה לבושתי). על כל רעיון אוכל להשיב לך בתנאי, שכל אחד יעשה כמנהג אבותיו אבל יכבד גם את זולתו מצידי אתה יכול ללכת בחלוק פסים ("זברות") אבל תן כבוד לזולת. מצידי תאכל רק פירות חו"ל בשמיטה (וחלילה לא היתר מכירה) אבל אל תשלול דעות אחרות, שיש להן על מה שיסמוכו. גרוע מזה: לא שמעתי זעקות "געוואלד!" בעניין הפרטת הקרקעות מפי אלה, שפסקו, כי אין למכור את הארץ לגוים בשנת השמיטה ("והארץ לא תימכר, כי לי הארץ..."), למרות שזה גרוע פי כמה מהיתר המכירה. היתר המכירה הוא רק לשנה ואילו כאן מתכוונים את קדושת הארץ לצמיתות... אתה צודק בכל הדוגמאות שהבאת ושלא הבאת, משום שאילו היה כבוד הדדי, היה קידוש שם שמים ורבים היו מתקרבים לשמירת תורה ומצוות. אני מבין גם את המשפט האחרון בדבריך אך אוכל להרגיעך: גבולות מדינת גוש-דן הוארכו עד גוש מערב ירושלים, דרומה וצפונה. "מדינת מאה שערים" מתחילה רק ממרכז העיר מזרחה בגוש מרכזי. לכן אין צריך בדרכון כדי להגיע אליי...
