משהו אישי

משהו שקיבלתי במייל

ומראה לי מתאים לרוח הדברים בפורום בשרשור זה והשני לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם, היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם. בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח ובמעדנייה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח. חיפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה מצאה פינה והתיישבה והכרטיס בכיסה. היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה כשבזוית עינה הבחינה , בגבר שהתיישב לידה, היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל, בחוצפתו העיז המנוול, לשלוח יד אל שקית העוגיות שביניהם הייתה מונחת, וכבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת. היא החלטה להתעלם מהחוצפה והגסות. לא לעשות סקנדל, אולי תיפסק העזות. וכך היא נשנשה , בעודה מביטה בשעון שעל הקיר וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר. על כל עוגייה שהוא לקח, היא גם לקחה אחת לפה חושבת לעצמה ,בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה. כשנשארה רק עוגייה אחת, היא תהתה מה יעשה עכשיו. והוא ביד רועדת חיוך מבויש על פניו, לקח את העוגייה האחרונה וחלק אותה לשניים, חצי הוא הציע לה בעוד החצי השני, כבר היה לו בין השיניים. בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגייה בידה חשבה לעצמה ,הוא גם גנב וגם חצוף , אפילו לא אמר תודה. כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה, חשה הקלה, אספה את חפציה ולעבר שער היציאה התנהלה. בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות וגסותו המעצבנת, הלכה במהירות, קדימה מתבוננת. היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה, והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה. בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר בידיה הייתה שם שקית עוגיות מלאה, מול עיניה המומה ומופתעת היא הבינה איך לא, העוגיות האחרות היו שלו, הוא חלק אותן עימה ולא אמר לה די, ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי. בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה , היא הגנב , ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה. כמה פעמים בחיינו אנחנו לגמרי בטוחים שאנחנו יודעים משהו בוודאות מלאה, ואז מגלים מאוחר יותר או מאוחר מדי שמה שהאמנו בו , שמה שחשבנו שהוא האמת הצרופה, בעצם איננו כך. לא הכל בחיים זה שחור או לבן, יש גוונים של אפור. כדאי תמיד לשמור על, לב פתוח ותמיד לשאול את עצמנו, אם אנחנו לא אוכלים את העוגיות של מישהו אחר... "התבונן. רְאה את מה שאתה רואה, לא את מה שמישהו אומר לך שאתה רואה. מה שאתה מבחין בו הוא מה שאתה מבחין בו. התבונן בדברים, בחיים ובאנשים אחרים בצורה ישירה, לא מבעד לאיזשהו ערפל של דעות קדומות, לא מבעד למסך של פחד או דרך הפרשנות של מישהו אחר. בִמקום להתווכח עם אחרים, גְרום להם להתבונן. ניתן לנפץ את השקרים הבוטים ביותר, ניתן לחשוף את העמדות הפנים הגדולות ביותר, ניתן לפתור את החידות המורכבות ביותר, והתגליות המדהימות ביותר יכולות להתרחש אם פשוט תתעקש בעדינות שמישהו יתבונן. כשמישהו אחר מוצא שהדברים נעשו כמעט מבלבלים מכדי לסבול וכמעט קשים מנשוא, כשהוא מאבד את עשתונותיו, גְרום לאותו אדם פשוט לקחת צעד לאחור ולהתבונן. מה שהוא מגלה הוא בדרך כלל ברור מאליו כאשר הוא רואה זאת. ואז הוא יוכל להמשיך ולטפל בדברים. אך אם הוא לא רואה זאת בעצמו, לא מבחין בכך בעצמו, הרי שהדבר יהיה מאוד לא ממשי עבורו, וכל ההנחיות וההוראות והענישה שבעולם לא יפתרו את העִרפול שהוא חש. אף על פי שניתן להצביע על הכיוון שאליו הם יסתכלו ולהציע להם שאכן יסתכלו, הסקת המסקנות תלויה אך ורק בהם. ילד או מבוגר רואה מה שהוא עצמו רואה, וזוהי המציאות עבורו. מיומנות אמיתית מבוססת על יכולתו של אדם להתבונן. כאשר זוהי המציאות, רק אז יוכל אדם להיות מוכשר ובוטח." מוגש כשירות לציבור מטעם העמותה לשגשוג ובטחון במזה"ת, מפעילת פרוייקט הדרך אל האושר למניעת סמים ואלימות. העמותה מעבירה הרצאות ללא תשלום בנושא הורדת סמים ואלימות, לעבר חיים טובים ונעימים יותר.
 
יוווו איזה סיפור מקסים

ממש יכולתי להרגיש את הפדיחה...
 

allyor

New member
דיייייי דיון מטומטם

שכול הורה יגדל את הילד האוטיסט שלו איך שנראה לו לנכון.. וכן אני חוזרת האוטיסט ואני גאה להגיד את המילה הזו כי הילד שלי הוא הדבר הכי טוב שאיי פעם קרה לי. ועמנואל הפסד כולו שלך שאתה מפסיד כזו משפחה כי בנינו אפילו המשפחה הכי קרובה שלנו לא מבינה אותנו אז נכון שכול אחד לא תמיד מסכים עם מה שהאחר עושה אבל שורה תחתונה אתה ורק אתהמחליט עם לאמצ את הדעה או לא .בקיצ סתם רצון עמוק להגיד את מה שיש לי למרות שאני לא שותפה פעילה בפורום רק צופה מהצד.ותודה שאתם פה כי זה רק מראה לי שאני לא לבד לגדל ילד מקסים ומיוחד
 
עמנואל שלום

בתור משתתפת די חדשה בפורום - שמחתי לקרוא את אמרותיך והרבה מאוד פעמים אף היזדהתי עם יחודיותך ופתיחותך הרבה לקבלת השונה. ומכאן שיהיה לי מאוד חבל שתפסיק לכתוב כאן, אני בעד לתת חופש הבעה לכל משתתף באשר הוא , גם השונה צריך להיות סובלני לדעותיהם של אחרים. מפריע לי הדרך שבה אתה סוגר את הדלת ולא מאפשר תיקשורת - אוטיזם לדעתי הוא מצב שמשקף את חוסר הזרימה - התקיעות - חסימות בתקשורת ביננו לבין הסובבים אותנו , ודווקא בתור שכאלה הייתי מצפה שכן תתן לאנשים שענו לך תשובות ותיצור תהליך של זרימה , הדדיות והיתרחבות . אכן השונה מאיים - על הכלל ולעיתים סופג בשל כך , מזל שאנו לא חיים בימי הבינים , אך האם הדרך להביע את נבדלותך צריכה להיות בדרך של מעצורים וחסימות ושבירת הכלים . אתה משתמש לדעתי באותו סט של קפה שממנו אתה סולד להשקות אחרים, אך האם לא פיספסת את הניחוח המופץ שמגיע לכולם, אשמח אם תחזור לכתוב כאן .
 
למעלה