משבר

[boaz 057]

משבר

אחה"צ טובים לך את תחושותייך אני קורא ומנתח מתוך הכתוב, אך זה לדעתי לא לצתות בתוך הפורום.אני בשל היותי גבר,החווה את כמעט אותם דברים - אך נמצא בצד השני ולאורך כפול משנות נישואייך,מבין הכל. תרשי לי לשאול עוד קצת : החצאים מהם הוא מורכב - מה הם ? האם ניסיתם ... ללכת ליעוץ זוגי - מי הבין , הסכים , דחף , לכן - ברכתי אותך - החזיקי מעמד !!! לפעמים הדרך ארוכה וקשה . רק בעזרת חברים אמיתיים ניתן לשרוד, לעבור אותה בשלום ,ולצאת ממנה שפוי. מוכן להיות לך לעזר , כשאר השליחויות שהיו לי עד כה . לא להתייאש רק לחייך

 

[סקארלט אוהארה]

תראי,

גם בגידה וגם הפרעה נפשית אפשר למתן. אגב, אמרתי הפרעת אישיות, לא הפרעה נפשית. כבר כתבו לך, ואני עברתי [בעצם, על מי אני עובדת? עדיין עוברת, לצערי] את אותו המצב כשלך, כן, הוא מפחד ממך והוא מתגונן. זו בעיה. זו הפרעה. בן אדם שישר מעלה חומות הגנה כתקיפה, יש לו בעיה חמורה של תקשורת וקבלת בקורת. יש מקרים שאפשר לטפל בזה [בצורה זמנית או תמידית] לבד ויש מקרים שלא. כך גם בגידה, לעיתים גבר או אשה בוגדים לאו דווקא בגלל חוסר הקשבה או יחסים טובים בבית, לפעמים זה סוג של טיפוס - בוגדני. ולפעמים, עצם הבגידה גורם לבוגד להבין עד כמה הוא באמת אוהב את הנבגד.

 

[the name is C]

...

זה קורה לעוד נשים כמוך...

 

[מנסה ליצור]

עוד עצה.... ישירות יכול להיות טוב !

אם הבן אדם אומר שטויות, או מתנהג לא בהתאם... תיתנהגי את בהתאם: הוא רואה את הכביסה על החבל ומתחיל להתחרפן ולצעוק עליך... תגיעי למקום ותיראי מה קורה... ותגיבי בהתאם: תיתגלגלי על הרצפה מצחוק... אני חושב שהוא יקלוט בשלב כלשהו מה קורה

 

[punk princess]

לאו דוקא נכון

לפעמים דוקא כשמכירים בן אדם נוטים לפעמים לשמוע בקול שלו ביקורת, גם שאין ולא היתה שום כוונה לביקורת. כשאנשים לא מוכנים להיות או לנסות להיות סובלניים, כל דבר יכול לעצבן ולגרום לויכוח ומריבה נוראית!

 

[מנסה ליצור]

לגבי חוסר הרגישות שלו אליך אין לי..

אבל לגבי צורת הדיבור... אם אישתי היתה אומרת: "חוטים חשופים במקלחת עלולים להיות מסוכנים" הייתי אומר לה "אווף, את כל כך מעצבנת... תהיה ישירה! אם את מפחדת שהחמוד שלך יתחשמל תגידי: "חמודי, אני מפחדת שתתחשמל" וזהו... בלי סיבוכים." ואז הייתי מתחשמל בגלל היסח הדעת...

 

[s h o o s h a]

משברים

לפעמים, מרוב שאנו מנסים לרָצות מישהו, אנחנו פשוט מבטלים בפניו את עצמנו ואז, כאשר אנו "מתעוררים", מנסים להיות שוב אנו, עם דעות, רצונות וצרכים, הצד השני הופך להיות תוקפן, לא מתחשב ובכלל לא מבין "מאיפה זה נפל עליו" כי הרי הורגל במשך שנים (תקופות) ארוכות מאד אחרת. לדעתי, כך גם אצלך. במהלך שנות נישואיכם (וזאת מתוך המעט שנידבת ועפ"י תחושת הבטן שלי בעיקר) היית מאד פאסיבית בעניני הבית השוטפים. היית האם והרעיה לה היה זקוק בן זוגך וכל השאר היה מוטל על כתפיו. היום, את עצמך אומרת, השתנית. את חושבת ומרגישה אחרת ואף אומרת/מבטאת זאת וזה לא ממש לרוחו. את כבר לא ה"עציץ" שהיה פעם רק ליופי. היום את גם דורשת טיפוח ולא מסתפקת במצב רוחו מתי כן ומתי לא. התפרצויות מצד שניכם בוודאי שלא יועילו או ישפרו את המצב אלא עלולים רק להחמיר אותו. אני מניחה שיש זמנים בו אתם רגועים ונינוחים ולכן זהו הזמן הטוב ביותר, לדעתי, לשבת ולדבר על המצב הזה שנוצר ולנסות להבין ראשית מהיכן הוא נובע ושנית כיצד ניתן לפתור אותו ולשנותו. במידה ויש צורך, אפשר תמיד להיעזר באיש/אשת מקצוע שידריכו ויתנו את הכלים הנכונים ויסללו את הדרך שתקל עליכם את הצעידה אל השינוי המיוחל. לפרק את החבילה - זו גם אופציה, אבל לדעתי לא כרגע. יש מה לעשות לפני וזו האחרונה בהחלט רק כאשר (ואם) תבינו שניכם שאין כל דרך אחרת ותהיו בטוחים שזו הדרך הנכונה מכולן עבורכם. בהצלחה

 

[yalagala]

פרטים נוספים

לעולם לא הייתי פסיבית, להיפך. עם הזמן בחרתי לא להתווכח על מה שלא חשוב, בחרתי להתעלם במקום להפגין עלבון כי הדמעות לא השפיעו. רציתי להראות לו שאני חזקה, לא נשברת, שהוא לא יכול לפגוע בי. אבל מרוב ששומרים בבטן בסוף מתפוצצים. עליי להוסיף שאם אני מתפרצת זה בדרך כלל יזום, כדי להמחיש לו מה גורמות לי ההתפרצויות שלו, אבל הסתבר שהטקטיקה לא נכונה והוא לא הבין בכלל את כוונת המשורר. קשה לי לוותר עליו. יש לי אחריות ומחויבות לקשר שלנו. ויש לנו 2 בנות שגם הוא לא רוצה לפגוע בהן. הוא מאמין שפרידה תפגע בהן וכביכול הוא נשאר בשבילן. אני יודעת שאומרים שעדיף להן הורים מאושרים בנפרד ולא הורים שרבים ביחד. לא יודעת עד כמה זה נכון, ואני רוצה את כל החבילה: אותו ואת בנותיי. אני לא מוכנה להרים ידיים.

 

[boaz 057]

משברים

היי ושלום גם לך . אהבתי מאד את התייחסותך לענין,וקראתי אף את כרטיסך האישי. הבנתי גם שאת גרושה . כמה זמן לקח לך להבין הייכן ועם מי את חיה ? מתי ואיך יצאת בשלום,ונשארת שפויה מתוך המצב ? ולסיום - נעים לראות שלפעמים משוטטים ,ברצינות, אנשים על רמה . אז אחה"צ טובים לך,ואשמח להמשיך . ביי

 

[סקארלט אוהארה]

שלום לך

אם הייתי קוראת את ההודעה הזו בתקופה אחרת של החיים שלי, אני מניחה וכמעט בטוחה שהיו לי המון דברים לומר, אבל מכיוון שאני כרגע יצאתי ממערכת יחסים שהיא כמעט פרט בפרט של מה שאת מתארת, אני אסיים כאן ואומר לך המון בהצלחה! מקווה שתעשי בחירות קצת יותר טובות ממה שאני עשיתי.

 

[אחרונת הפמיניסטיות]

למה את מתכוונת?

מאיזה בחירות להמנע?

 

[סקארלט אוהארה]

זה לא עניין של מאילו בחירות להימנע

כל מקרה לגופו. אבל אני למשל מעריכה את עצמי [כנראה] יותר מידי ומאמינה שאני אצליח לשנות את זה בו, בגלל זה כל פעם אני חוזרת, ובגלל זה כל פעם אני זו שמונעת פיצוצים ובגלל זה כל פעם אני נעלמת קצת יותר. תראי, במקרה שלי הדבר הכי נכון זה להעיף אותו לקיבינימט אבל זה לא כל כך פשוט [ואני מעדיפה שלא לפרט על גבי הפורום..]. או שאולי זה כן פשוט ואני עושה את זה לא פשוט. אין בחירות נכונות ולא נכונות, אני רק יודעת שאני עשיתי כמה בחירות שגויות לעצמי.

 

[אחרונת הפמיניסטיות]

למה? ככה?

אני חושבת שהוא מתייחס אליך כך - פשוט כי הוא יכול. ושום דבר לא יקרה, חוץ מלשהוציא אותך מדעתך וזה לא דבר רע בכלל - בעיקר בכדי לחנך אותך לסתום את הפה שלך ולא להעיר הערות מיותרות וללכת על ביצים בקרבתו. כן, יש סיבה לתסכול שלו - אולי לא טוב לו, אבל הוא לא בוחר בדרך של לדבר אתך או לנסות לקבל עזרה. הרבה יותר פשוט להוציא את התסכול עליך ולהשתמש בך כשק החבטות שלו. למה לא? מה תעשי - תלכי? לא, לא נראה לו ולא נראה גם לי, כי זו לא אופציה בשבילך והוא יודע את זה. ברגע שנעלת את הדלת הזאת - אין לך מוצא. חשבת שהוא מתוסכל, אבל אין לו אומץ לסיים, אז הוא מוציא אותך מדעתך בנסיון לגרום לך לעשות משהו? וחוץ מזה - מה יש לו להפסיד. אולי הוא רוצה להרגיש שאת פחותה ממנו וזו הדרך שלו להשפיט אותך. הוא לא צריך סיבות בשביל זה, מספיק שהוא מתוסכל ממישהו אחר והוא לא יכול להוציא את זה עליהם. אין מה לטעות פה - זוהי התעללות מילולית והוא לא היחיד שפועל בדרך זו, בניסיון להחזיר לעצמו "כבוד של גבר בבית". הוא רוצה להיות השייח בבית וזו הדרך שלו להחזיר אותך לתפקיד האישה שמפחדת להגיד משהו ומעדיפה לשתוק בשביל שלום הבית. אני מצטערת שאני לא רואה מוצא - לתת אולטימטום ללכת לייעוץ, לא יעבוד - כי את לא מתכוונת לעזוב אם לא. אז, חבל על הזמן. בהצלחה !!! מקווה שתמצאי מוצא.

 

[inbarepshtein1]

../images/Emo142.gifאני חושבת...

את צודקת, לא בורחים מבעייה לפני שמנסים לפתור אותה, כמה שאני מתנגדת עד הסוף לזלזול ויחס משפיל לאנשים, מה עם ייעוץ זוגי? או אולי לנסוע יחד כזוג, לבד, ו "לשפוך" בפניו את מה שאת מרגישה עם כל הכאב, ועם כל הרגשות הטעונים האלה, ולנהל איתו שיחת נפש, לשמוע גם את הצד השני, עם כל הרגישות שבעניין. בכל אופן- אני מאחלת לך בהצלחה מכל הלב!!

 

[זמני לגמרי]

זה היה המצב עם ההורים שלי במשך 25

שנים. הם מאוד אהבו אחד את השני אבל אבא שלי היה בדיוק כזה. מתפרץ מהר (ומתקרר מהר) אני יכולה להגיד לך שלא נעים לחיות בבית כזה ( קחי את זה בחשבון אם את מתכננת ילדים) ואני גם יכולה להגיד לך שאמא שלי היתה לוקחת ללב כל פעם שהיה קורה דבר כזה. עלבון זה לא משהו ששוכחים. זה פשוט מצטבר ומצטבר

 

[sovlanit]

מתוקה,

בחיים יש עליות ויש מורדות. את מעוניינת להמחיש לו את המצב או לנקום בו? מנסיונך את כבר יודעת שההתנהגות הקודמת שלך כבר לא מניבה תוצאות כמו קודם. מה דעתך על שיחה טובה איתו? שיחה ללא האשמות ועלבונות,אלא כזו שתבטא את רגשותייך וציפיותייך ממנו... זו גם יכולה לשמש דוגמא טובה לאיך את מכבדת את עצמך. ואולי שיחה עם יועץ נישואין-גם לבדך-תסייע לך מאוד. הכאב שלך ניכר היטב. רצונך לזעזע אותו מובן,אך כולל בתוכו גם אלמנט שעשוי לגרום לו לחשוב שזהו אקט של נקמה מצידך-ולא זו המטרה,נכון? אז אם את מאמינה שיש סיכוי לאהבה ולקשר - תקשורת מכבדת ואוהבת היא הצעד הראשון והבטוח. וזו נגזרת בהכרח מאמון בבן הזוג ובכנות הכוונות שלך. מותק, לדעתי הוא מתבטא כלפייך במילים קשות-כי זו הדרך שבה הוא רגיל להשיג שקט תעשייתי-שבעקבותיו באה רגיעה מצידך עד הפעם הבאה. לדעתי את לא סולחת לעצמך וגם לא לו-כי סליחה משחררת טינה וכעס . לכל היותר את מוותרת על כוחך אולי כי את מרגישה שאת תלויה בו מבחינה כלשהי. אז תבדקי לעומק מה את ב א מ ת רוצה ממנו ומעצמך. כבדי את עצמך ואותו. תני לעצמך הזדמנות להתגבר על כעסייך מן העבר-כולל לאנשים נוספים ובייחוד לעצמך. האושר שלך תלוי רק בך ובכוחך להשיגו כאן ועכשיו . מי שמפזר בושם-כמה טיפות נדבקות גם אליו... ולהתמודד עם המשבר מראה על חוזקך ולא על חולשתך... אז בהצלחה מכל ה ל ב .

 

[sovlanit]

נ.ב.

אם קשה לך להתבטא באזניו ולהתגבר על סערת רגשות-מכתב הוא פתרון מצויין. גם אחרי שתכתבי אותו תוכלי לשנות חלקים ממנו. במכתב גם לא שומעים צלילים ולכן לא ניתן להגיב לטון דיבור ולפרש אותו. אז בהצלחה שוב.

 

[yalagala]

תודה לכולם

על העצות. בשלב זה אני בוחרת "ללטף" ולא להתחפף. אני בוחרת בדו-שיח ובניסיון לברר מה באמת מפריע לכל אחד.

 

[purple1]

להשאר או לא להשאר

שלום לך, אין שום סיבה שבעולם שתסבלי התנהגות גסה שכזו. קחי עצמך בידים, והעמידי לו אולטימטום: או שאתם הולכים ליעוץ או שיחפש את החברים שלו. לפעמים עדיף לסלק ולא לסבול. התמודדות עם בעיה היא טיפול נאות בה מהשורש. בהצלחה

 

[בוא נסתפק בנועה]

אהממ..

יש ביניכם בעיה של תקשורת? כלומר, את לא יכולה להשיב אותו (כשהוא רגוע) ולנהל איתו שיחה כנה על היחסים שלכם? להסביר לו עד כמה זה פוגע בך ומערער את בטחונך בך וביחסים שלכם?