משבר
היי חברי פורום יקרים, מזמן לא נכנסתי לפורום, מרוץ החיים, לא היה לי זמן לפתוח מחשב אפילו. היום אני נכנסת לכתוב לאחר משבר שתוקף אותי בלי שום קשר לכלום כמעט 5 חודשים עברו מאז פטירתו הפתאומית של אהובי היקר לי מכל בראש ,ובהרגל ,וביום יום אפשר להגיד שהשלמתי עם האסון, שהשלמתי עם החיים בלעדיו החיים ממשיכים, ואני בתוכם, עבודה , ילדים מפגשים עם חברים וכו.. על פניו נראה שהכל חזר לשגרה, הכאב בפנים מלווה אותי, הפך להיות חבר קרוב הכאב הזה, מכילים אותו, מרגישים אותו וממשיכים לחיות. הנה מיום ראשון נכנסתי למשבר לא ברור, התקףי בכי לא פוסקים, כל מי שמדבר איתי אני עונה בבכי, נראה כאילו חזרתי לימים הראשונים של האבל, המשבר הזה, העצב הזה, מפחיד אותי, האם זה נורמלי, לאחר שמרגישים שכאילו מרימים את הראש והנה משבר כזה שמלווה גם בכעסים לא ברורים.
היי חברי פורום יקרים, מזמן לא נכנסתי לפורום, מרוץ החיים, לא היה לי זמן לפתוח מחשב אפילו. היום אני נכנסת לכתוב לאחר משבר שתוקף אותי בלי שום קשר לכלום כמעט 5 חודשים עברו מאז פטירתו הפתאומית של אהובי היקר לי מכל בראש ,ובהרגל ,וביום יום אפשר להגיד שהשלמתי עם האסון, שהשלמתי עם החיים בלעדיו החיים ממשיכים, ואני בתוכם, עבודה , ילדים מפגשים עם חברים וכו.. על פניו נראה שהכל חזר לשגרה, הכאב בפנים מלווה אותי, הפך להיות חבר קרוב הכאב הזה, מכילים אותו, מרגישים אותו וממשיכים לחיות. הנה מיום ראשון נכנסתי למשבר לא ברור, התקףי בכי לא פוסקים, כל מי שמדבר איתי אני עונה בבכי, נראה כאילו חזרתי לימים הראשונים של האבל, המשבר הזה, העצב הזה, מפחיד אותי, האם זה נורמלי, לאחר שמרגישים שכאילו מרימים את הראש והנה משבר כזה שמלווה גם בכעסים לא ברורים.
