משבר

מלאני29

New member
משבר

שלום לכולם!! כמה חודשים אני רוצה לכתוב כאן אבל לא יודעת ממה להתחיל. אני נשואה כבר 5 שנים לאחר 7 שנות זוגיות, אמא שלני ילדים קטנים. לפני כ 8 חודשים הבנתי ממה נבע הדכאון המתמשך שלי, התבהר לי שאני לא אוהבת כבר את בעלי. באותה תקופה היה לידי ידיד מאוד קרוב שלא לציין בעלה של חברה טובה. הוא סחף אותי לתוך רומן מטורף, פשוט מסחרר. עם הזמן הוא הבין שלא מסוגל לנהל חיים כפולים ומנסה בכל כוחו לשקם את נישאיו למרות שטוען שכבר לא אוהב אבל למען הילד הוא מוכן. אני לעומת זאת פרחתי בתקופת הרומן מכל הבחינות אפילו הצלחתי להסתדר לא רע עם בעלי. ככל שהרומן הולך ונגמר ואני מבינה יותר ויותר שאני צריכה לשחרר משהו שעושה לי כל כך טוב אני שוב מדוכאת וזה ניכר במיוחד ביחסים שלי עם בעלי. שלא לדבר על זה שאני לא מסוגלת לשכב איתו אני לא מצליחה אפילו לתקשר איתו ברמה בסיסית. מה עושים??? איך מתגברים על זה???
 

seeyou

New member
../images/Emo152.gifאין מה לחשוש-יהיו לך עוד מאהבים

הניאוף שלך מוצדק-את מקריבה את עצמך למען הבעל והמשפחה
" פרחתי בתקופת הרומן מכל הבחינות אפילו הצלחתי להסתדר לא רע עם בעלי." בהצלחה יוסי
 

seeyou

New member
הנאוף כל כך מסוכן?../images/Emo12.gif - הסקס מסוכן לא פחות

ישנם לא מעט נשים שמתפקדות טוב כרעיה -כאם וכמאהבת. לא קל להיות אישה
נ.ב צריך להיות זהיר בכול מה שעושים ועם מי עושים יש מחלות מין שנדבקים לא רק מסקס ישיר
 
משפט סיני עתיק

אומר - נורא קל לקחת אישה מבעלה, מאוד קשה להחזיר אותה
הדכאון המתמשך שלך הוא ממשקעים/מחסורים בזוגיות הרומן הסוחף הוא ג'וינט רפואי לשיכוך הכאבים, בלי מרשם, שפג השפעתו והדודה אליו גוברת את צריכה: א. עקירה כירורגית ב. גמילה מסודרת ג. להיסתכל למציאות עם בעלך בלבן של העיניים ד. לקבל החלטות חשובות (לטפל/לשנות/ לסיים את הקשר)
 

seeyou

New member
מילים יפות-הגיוניות אך לא מעשיות(לדעתי)

אישה אשר עברה קשר מחוץ למסגרת ונהנתה מזה תחזור על זה במועד אחר עם פרטנר אחר ברוב הפניות בפורום יש דרישה ל"ריגוש" בחיי הזוגיות לרוב זה ניתן להשיג בחוץ למרות שנוגד את הכללים. גם גברים וגם נשים מנסים להסתתר מאחורי האצבע ייתכן שזה(ניאוף) צורך קיומי(ריגשי-ביולוגי) בתקופה בה אנו חיים.-
 
מעשיות

למי שבאמת רוצה לפתור את הבעיה, ולא לטייח על ידי בריחה למציאות פנטזיונרית. זה דורש רצון להביט במראה, ובאמת לאהוב את עצמך. אני לא חותמת שאקט הניאוף הוא 'צורך קיומי'. ממש לא. אבל מסתבר שזה לא כזה סיפור נקודתי, זאת אכן מגפה כלל עולמית של קריסת נורמות פרוטסטנטיות, ורבים וטובים ניצבים בצומת הזו אחרי 7 + שנות זוגיות, גם המודעים שביניהם. ויש גם שנופלים בפח הפתרון 'הקל', הנגיש והזמין, והמרגש לעיתים עד מצב מאני <המשכיח את ההשלכות> להמתיק את הקיום של היומיום האפרורי/הקשה/המשעמם/המעיק/השוחק/השגרתי/אחר <מחק את המיותר>. כאן ניצב לפנינו מקרה קלאסי של פוסט טראומה ממאנית הרומן האסור
האם תוכל לקחת את הדברים שלי למקום מבריא? אין לי באמת מושג, כמו שאין לי מושג לגבי שאר מראות שאני מציבה...
 

seeyou

New member
נכון,מגפה כלל עולמית של קריסת נורמות ../images/Emo45.gif

במשך הדורות,אנשים נלחמו לשמור על "נורמות-טוהר" שותות מה יצא מזה? שינוי הנורמות גוברות על ההגיון נכון-כאן ניצב לפנינו מקרה קלאסי של פוסט טראומה השאלה מה עדיף מבחינה פילוסופית או מה זמין מבחינה מעשית בטיפול "פוסט טראומה"? אני מצטט: "פוסט טראומה (הידועה גם כפסיכוטראומה) יכולה להימשך שנים רבות(לדעתי) הפרעה פוסט טראומטית, PTSD או טראומה נפשית) היא הפרעה השונה מרוב ההפרעות הפסיכיאטריות, היות והיא אינה קשורה רק לתהליכים פנימיים שעובר האדם אלא תלויה בהתרחשות אירוע חיצוני טראומטי " (שזה קורה כאשר היא לא מסופקת מבעלה אך היא צריכה להמשיך לקיים איתו יחסי מין בגלל הנורמה והמסגרת) אני לא טוען שהניאוף הוא דבר מושלם אך מעשי זה בהרבה יותר זול ואפקטיבי מאשר יתר הטיפולים .הקיימים כיום. אני מאמין שבבוא הזמן החברה תבין ותשנה את נורמות פרוטסטנטיות כפי שנעשה בהרבה תחומים
 
זה קל וזול

על-פניו, ולגבי האפקטיבי זאת כבר שאלה של ממש. לחיות במצב מתמשך של הסתרה, של סוד - גומע קילווואטים עצומים של אנרגיה נפשית, מחזיק בסטרס מתמשך, לצד קרוסלה רגשית של התעלות רוח ממפגשים סוערים. לחיות בדואליות, בקונפליקט פנימי עם העצמי - כנ"ל. אין פלא שהיא חווה דיכאון - מחיר כבד לשלם על פתרונות 'קלים'...
 
אין מצב שזה יעבוד בארץ

ולא בגלל הממסד הדתי... בארץ עדיין יש רוב לפולניות, מכל העדות ומגזרים.
 

kmiki

New member
מוצאים עוד חברה עם בעל לא מרוצה...

האמת שזה נשמע ממש מדליק, אז קשה אפילו לבקר אתכם. משום מה יותר חורה לי העובדה שזה בעלה של חברה, ולא העובדה שאת בוגדת בבעלך. בקיצור וברצינות, מתגרשים וזהו. אז תהיי רווקה ותוכלי למצוא לך חבר מרגש, מה הסיפור הגדול? אם את לא אוהבת אותו, אז למה לא להפרד ודי?
 

מלאני29

New member
צודקת

באמת מה שהכי נורא בסיפור הזה זה שזה בעלה של חברה, אומנם חברה לשעבר, אבל עדיין חברה הסיפור הגדול זה להתגרש, להיות גרושה, לגדל לבד 2 ילדים קטנים, וכל מה שנובע מזה. אני בטוחה שרוב הזוגות מאבדות את האהבה ועדיין נישארים יחד. אז ככה שחוסר אהבה או אובדן אהבה עדיין לא סיבה חד משמעית לגירושין.
 

kmiki

New member
לא מסכימה איתך

אפשר לאמר שהרבה זוגות מאבדים את הריגוש, או את התשוקה, אבל אחרי 7 שנים ביחד לאבד את האהבה לבן זוג, זה כבר משהו שונה לגמרי. מה גרם לך להפסיק לאהוב אותו? האם הוא השתנה? אם כן אז במה, והאם את השתנית? ואם כן אז במה. נסי להבין מה מקור אובדן האהבה ואז תדעי מה הפתרון. מעבר לכך, להשאר ביחד ללא אהבה, וכשהוא בכלל לא נמצא בלופ, כלומר אינו מודע למצב (אני מניחה שלא אמרת לו את כל זה, היות וזה כרוך ברומן), זה מאד אנוכי מצידך. וסליחה, אין לי כוונה להיות בוטה מדי, אבל את אכן בן אדם אנוכי, כי עד כה את חושבת רק על עצמך, עליו נראה לי שאת בכלל לא חושבת, כמו שלא חשבת על חברתך (לשעבר אבל, מי סופר) כשניהלת רומן עם בעלה. קשה קשה לייעץ על סמך מה שאמרת עד עכשיו כי לא נראה לי שאת באמת רוצה להגיע לשורש הבעיה, את פשוט רוצה אישור שזה לגיטימי לבגוד בבעלך. האם אני טועה?
 

מלאני29

New member
טועה אבל לא בהכל

את טועה בזה שאני מחפשת לגיטימציה לבגידה, זה פסול, זה רע ונורא. אבל בגדתי. מה שמזעזע אותי זו הבגידה הרגשית ולא הפיזית. בעלי לא יודע כלום אבל הוא מרגיש. אני כן רוצה להגיע לשורש הבעיה. יותר מזה, אני רוצה להבין מה אני רוצה. לגבי זה שאני אנוכית אין ספק שאת צודקת
 
את מושפעת חזק מדרמות בטלויזיה

ומאוירה של זלזול בחיי הנישואין שמקרינה החברה הסובבת אותך עד כדי כך שזה מגיע לבגידה שזה מעשה מאוד לא מוסרי אך לא רק את לא רואה בזה מעשה לא מוסרי גם המגיבים כאן מבינים את מעשייך ב"התאם לנסיבות"כמובן. אני בטוח שאם היה לך אופי חזק ולא היית מושפעת מהדברים שהזכרתי לא היית מתקרבת לבגידה
 

מלאני29

New member
דרמות טלויזיוניות

לא הושפעתי מהסביבה, הושפעתי מזה שהיה לי רע, קשה והייתי בודדה. היה לידי אדם שאהב וממש סגד לי. אני לא מחפשת תירוצים אני לא מכחישה שבגידה זה לא מוסרי. לגבי אופי חזק או לא, כנראה שאתה צודק
 
למעלה