משבר גיל שנתיים??

ללילילל

New member
נורא תלוי בטון

המשפט הזה, "אתה יכול להמשיך לבכות אין לי שום בעיה" - יכול להיאמר ולהישמע בדרכים שונות מאד. זה יכול להיות שיא המניפולציה והארס - ותקום מי שאף פעם לא נקטה בטון הזה מול בן זוג - "טוב, אתה לא חייב לבוא אתי, זה בסדר, לא אכפת לי, תעשה מה שאתה רוצה, אין בעיה..." כשהמסר הלא-מאד-סמוי הוא שמאד אכפת לי ויש בעיה גדולה, אבל נפגעתי ממך אז אני לא מתכוונת לדון על זה בצורה בוגרת, אלא לעשות פרצופים עד שתמצא דרך לרצות ולפייס אותי. אם מתגנב משהו מהשיח הזה כלפי ילד, זה באמת פוגע. לעומת זאת, אפשר להגיד לילד שזה בסדר לבכות ולכעוס, ולהתכוון לזה: באמת להאמין שמותר לו ולאפשר לו את זה. בהמשך לאחת הדוגמאות ממקודם - אי אפשר לקבל חטיף לפני ארוחת ערב, אבל אפשר נורא לרצות ולהתאכזב בגלל זה ולבכות, ואמא מבינה את זה (למרות שזה לא יגרום לחטיף להופיע). זה ההיפך מפוגע לדעתי. וזה לא אומר שלא אכפת לך שהוא בוכה ועצוב. את יכולה לנחם אותו בלי לוותר לו. איכשהו, ה-"אין לי שום בעיה" נשמע דרך הפורום ציני כזה... לדעתי חשוב לזכור גם שהילדים לומדים את דפוסי התקשורת המוקבלים בבית דרך דוגמא אישית שלנו, ושהם ידברו ויתקשרו אתנו בהמשך עם אותם כלים שנדגים להם. אבל בלי להיות שם, קשה לדעת אם זה נאמר בצורה פוגעת או דווקא כמשהו מרגיע.
 

perah11

New member
תודה לך

הכוונה שלי היא בדיוק כזו- שמותר לו לכעוס ולבכות, אבל אין זה אומר שבכל פעם הוא יקבל את מה שהוא ורצה בגלל שהוא בוכה, כועס וכו'. יש לך אולי רעיונות איך לנסח את המשפט ככה שזה לא ישמע ציני? גם הטון שלי הוא לא מתנשא אלא כזה שמנסה לנחם אותו למרות התחושות שלו כרגע הן לא נעימות אני מקווה שהייתי ברורה
 

dana2909

New member
אופציות

קודם כל תודה על התשובה המפורטת. אני באמת מאד משתדלת לעשות את כל מה שפירטת. כמובן שאותה סיטואצית בננה נפתרה ע"י בננה אחרת (שאותה הוא ביקש לחצות..), ומסבירה לו מה התוכנית ומה הולכים לעשות, בהתחלה באמת הרגשתי שזה מפחית התנגדויות - בעיקר לאמבטיה אבל עכשיו זה גם זוכה להתעלמות מצידו. לגבי בקבוק הסימילק - התכוונתי שהוא מקבל אותו כשעה וחצי לאחר הארוחה לפני השינה זה לא מותנה באיך הוא אכל את ארוחת הערב. מה שכן שיניתי עכשיו זה שכל סוג שהוא של אוכל הוא יקבל רק ליד השולחן - וגם אנחנו נאכל רק ליד השולחן, חסל סדר לרדוף אחריו עם כפית ברחבי הבית... הבעיה שלי היא עם אופציות - כשאני שואלת אותו מה הוא רוצה אופציה א' או אופציה ב' - הוא בוחר בשניהם - תמיד. אני לא רואה שזה גורם לו להרגיש שיש לו שליטה כלשהי, בכלל - זה נראה לי כאילו הוא בכלל לא מבין מה אני רוצה ממנו.
 

פלגיה

New member
משבר ההורים של בני שנתיים

שמגלים שהתינוק שלהם רוצה להפסיק להיות תינוק
אני חושבת שזה באמת זמן להפסיק לקחת אותו למסעדות, בעיקר לכאלה שאין בהן מקום שילדים יכולים להסתובב בצורה חופשית ובטוחה. אם הוא הולך לסבול - אולי עדיף לקחת בייביסיטר וללכת בלעדיו. סימילק במקום אוכל - זה בעייתי, אבל לא בטוח שקשור לגיל. יכול להיות שצומחות לו השיניים הטוחנו האחוריות וזה גורם כאבים ואי נוחות. התפרצות זעם - עשית מצויין. זו כנראה הראשונה, בשום אופן לא האחרונה, ותמיד ההתפרצויות מגיעות במפתיע כמעט על כלום. כאמור - זה לא נגדך אישית. זה נגד העולם. להעביר מסר ברור זה משהו שלא מחייב צעקות. הוא מחייב תחושה אסרטיבית שלך שזה מה שצריך להיות וזה מה שיהיה. אומרים שכדאי עם פעוטות לבחור את המלחמות ולשמור אותן לדברים החשובים (כמו למשל לכביש). אם תתעקשי עכשיו - זו כבר לא תהיה מלחמה בעוד כמה חודשים. הוא פשוט יפנים את האיסור.
 

dana2909

New member
סירוב תמידי

הבעיה שאני מרגישה שכל משפט שני שלי זה - לא.. אסור.. למרות שאני ממש משתדלת להגיד לו מה כן ולא רק מה לא, לפעמים אני ממש רואה אותו עושה משהו ומחכה ללא, כמו למשל : הוא שם רגליים על השולחן , הוא יודע שיגיע ה'לא' ופשוט מסתכל עלי בחיוך ממזרי... בואי נגיד שעל הצבעים שהוא זרק אתמול על הרצפה הערתי לו פעם אחת אבל כבר לא היה לי כוח לרדוף אחריו והעלמתי עין...
 

aila10

New member
../images/Emo94.gif אוי משבר הבננה ../images/Emo24.gif, ../images/Emo94.gif אוי משב

קטונתי מלהשיא עצות, בעיקר כשאת מקבלת מהמומחיות לעניין אבל הדוגמא של הבננה קרתה לנו בדיוק ככה: מלחמת עולם שלישית פרצה בבית בגלל שברוב חוצפתי "שברתי את הבננה" ולא הצלחתי לחבר...
מצטערת נורא צחקתי כשכתבת את זה ולא בגלל שהציטואציה בה את נמצאת מצחיקה אולי כשמסתכלים על זה אחורה... צרת רבים ןחיבוק גדול של הזדהות
, קטונתי מלהשיא עצות, בעיקר כשאת מקבלת מהמומחיות לעניין אבל הדוגמא של הבננה קרתה לנו בדיוק ככה: מלחמת עולם שלישית פרצה בבית בגלל שברוב חוצפתי "שברתי את הבננה" ולא הצלחתי לחבר...
מצטערת נורא צחקתי כשכתבת את זה ולא בגלל שהציטואציה בה את נמצאת מצחיקה אולי כשמסתכלים על זה אחורה... צרת רבים ןחיבוק גדול של הזדהות
 

aila10

New member
קודם בננה ../images/Emo94.gif ועכשיו תפוז... ../images/Emo43.gif

יצא פעמיים
 
גם אצלנו....

אתמול רצינו ללכת לשכנים. סחבנו איתנו המון דברים - עגלה עם בובה, פלאפון ומפתח, כוס ומוצץ לשירה.... אז לא בדיוק ששתי לסחוב אותה על הידיים. לקחנו גם שקית עם צ'יריוס. היא קצת התקשתה להוציא צ'יריוס מהשקית (דרך אגב: לצ'יריוס היא קוראת "קוקלה", זה קיצור של קורנפלקס
), אז רציתי לעזור לה. וואו, איזו היסטריה וקטע של נעלבי היא דפקה לי. הצמידה את הראש לקיר ובכתה, לא רצתה שאני אתן לה צ'יריוס, לא רצתה את השקית בחזרה, לא רצתה הביתה, לא רצתה ללכת לשכנים, לא רצתה חיבוק.... רק בכתה בהיסטריה. הדרך עד למעלית הייתה מלווה ב-3 עצירות נעלבי כאלו. והיא עוד לא בת שנה וחצי.... לאן זה עוד יגיע?
 

יה-יה

New member
אני אגיד לך בדיוק לאן זה עוד יגיע!!

זה יגיע למצב שאַת תצמידי את הראש לקיר ותבכי
 
למעלה