משבר גיל ה-28?
שלום לכולם, מה שלומכם?
החלטתי לשתף כל מיני מחשבות / חששות שעוברים לי בתקופה האחרונה, לא בטוח אם זה יהפוך למקשה אחת ברורה, אבל זה היתרון של הפורומים..לא?
- אני מתקשה למצוא את ה'דרייב' שלי, את הדבר הזה שמניע אותי ואני אוהב. יש קשת רחבה של דברים שאני חושב עליהם שיכולים להשפיע, אבל פשוט קשה, אני מרגיש כאילו אני במעין מירוץ שלא נגמר כדי 'להנות מהחיים', קשה לי לשבת סתם ככה בבית, אני כל הזמן צריך להיות בתנועה, ובסוף היום אני נותן ציונים - "היה לי כיף היום מספיק?" "מה אני אעשה מחר?", בשורה התחתונה אני לא מצליח באופן כולל להנות מהרגע, חסר לי קצת שלווה. זה משהו שמתעורר כל תקופה מסוימת, לא הצלחתי למצוא מוטיב שמאפיין את התקופות, הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו שלאחר הרבה שנים של לימודים סופסוף היה לי ממש חופש בחגים האחרונים, ולא כ"כ ידעתי איך להתמודד עם זה ולנצל את הזמן שלי.
- באותו עניין אני מניח, אני עושה סיבובי הליכה / ריצה עם מוסיקה, אני עושה לא מעט מהם סיבובים של 'בחזרה לילדות', עובר דרך הבית הישן שלי, בית הספר היסודי שלי ועוד כמה מקומות שנותנים לי זכרונות נעימים כך שאני לא כ"כ מרגיש את המאמץ. באחד מהסיבובים האחרונים פשוט חשתי געגוע לתקופה צעירה יותר שהכל היה יותר פשוט, סדר היום היה פחות או יותר מוכתב, ורק חיכיתי להשתחרר כבר מהצבא להגיע 'לחיים האמיתיים'.
אני מרגיש שזה יצא הרבה פחות חזק ממה שאני חווה את זה, אבל קשה להביא תחושות בצורה מדויקת לידי כתב,
אבל משהו בתקופה הזו (אחרי תואר ראשון, בתוך שנת התמחות ולפני מבחנים סופיים להסמכה), של חוסר מודעות, של ידיעה שכל החלטה עלולה להיות גורלית, פשוט כנראה שם אותי במקום לא הכי טוב.
תודה שאתם פה כך שאפשר לשתף. שבוע טוב!
שלום לכולם, מה שלומכם?
החלטתי לשתף כל מיני מחשבות / חששות שעוברים לי בתקופה האחרונה, לא בטוח אם זה יהפוך למקשה אחת ברורה, אבל זה היתרון של הפורומים..לא?
- אני מתקשה למצוא את ה'דרייב' שלי, את הדבר הזה שמניע אותי ואני אוהב. יש קשת רחבה של דברים שאני חושב עליהם שיכולים להשפיע, אבל פשוט קשה, אני מרגיש כאילו אני במעין מירוץ שלא נגמר כדי 'להנות מהחיים', קשה לי לשבת סתם ככה בבית, אני כל הזמן צריך להיות בתנועה, ובסוף היום אני נותן ציונים - "היה לי כיף היום מספיק?" "מה אני אעשה מחר?", בשורה התחתונה אני לא מצליח באופן כולל להנות מהרגע, חסר לי קצת שלווה. זה משהו שמתעורר כל תקופה מסוימת, לא הצלחתי למצוא מוטיב שמאפיין את התקופות, הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו שלאחר הרבה שנים של לימודים סופסוף היה לי ממש חופש בחגים האחרונים, ולא כ"כ ידעתי איך להתמודד עם זה ולנצל את הזמן שלי.
- באותו עניין אני מניח, אני עושה סיבובי הליכה / ריצה עם מוסיקה, אני עושה לא מעט מהם סיבובים של 'בחזרה לילדות', עובר דרך הבית הישן שלי, בית הספר היסודי שלי ועוד כמה מקומות שנותנים לי זכרונות נעימים כך שאני לא כ"כ מרגיש את המאמץ. באחד מהסיבובים האחרונים פשוט חשתי געגוע לתקופה צעירה יותר שהכל היה יותר פשוט, סדר היום היה פחות או יותר מוכתב, ורק חיכיתי להשתחרר כבר מהצבא להגיע 'לחיים האמיתיים'.
אני מרגיש שזה יצא הרבה פחות חזק ממה שאני חווה את זה, אבל קשה להביא תחושות בצורה מדויקת לידי כתב,
אבל משהו בתקופה הזו (אחרי תואר ראשון, בתוך שנת התמחות ולפני מבחנים סופיים להסמכה), של חוסר מודעות, של ידיעה שכל החלטה עלולה להיות גורלית, פשוט כנראה שם אותי במקום לא הכי טוב.
תודה שאתם פה כך שאפשר לשתף. שבוע טוב!
