לא להתרגש...
אני חושב שמה שקרה לבעלך מוכיח מעל לכל ספק שאת חשובה לו, שחשוב לו לחלוק איתך דברים, שהוא מכבד גם את מה שאין לך (ולא חשוב מה זה)...
ועדיין חשוב לו לממש דברים של עצמו.
מה אני יגיד לך, גם לי יש רצונות כאלה, רצונות שאין לי שום ספק שאין בהם ולוא שמץ של דבר שמוריד מערכה של הזוגיות שיש לי ולאשתי.
אני גם מחובר לגמרי לפנטזיה - שאוכל לשתף אותה, ברצונות, במקרים... אבל לצערי היא לא מסוגלת להכיל דברים כאלה (לפחות לא עד עכשיו), אז אני שמח שדברים לא קורים לי, כמעט ולא יוזם, ולא נכנס לתוך הדילמה של הצורך להסתיר.
לטעמי, בזוגיות בריאה וחזקה, יכול להיות מקום לפרגן לבן או בת הזוג ללקט לעצמם חוויות ארוטיוות - גם עם אחרים. אבל זה לא מנהג המקום, וידוע גם שלא כל זוגיות מסוגלת לעמוד בנסיונות כאלה...
אני חושב שאין לך אלא לברך על מה שיש לך עם בן זוגך, ומאחל לך שתוכלי (מכיף) מתישהו לפרגן לו לממש את רצונותיו.