למרות הציניות אני אענה לך
א. הוא טס המון במסגרת עבודתו וללא קשר אלי. ב. אני אמנם גרושה עם ילדים,אך בשום אופן לא רואה את עצמי סוג ב' ובטוחה שאם רק הייתי רוצה מישהו אחר - היה לי מהר מאוד. הבעיה היא רק עם זה שקשה לי לוותר על בן הזוג שלי כי מעבר לבגידות, הוא באמת אדם מיוחד וחד-פעמי. ג. אני ממש לא חושבת שהאוכל הטבעוני קשור, מאיפה הבאת את הרעיון הזה ? דווקא הוכח שהאוכל המתועש הוא שמביא למצבים נפשיים בעייתיים כמו היפראקטיביות (מה שכינית "רעש וקפצונים") וחוץ מזה שאני לא טבעונית בעצמי אלא רק אוכלת בריא, אז אין שום יסוד לטענותיך המשעשעות... ד. בוא אסביר לך מה זה נקרא להשקיע אנרגיה בזוגיות במשך 7 שנים. ממש לא מדובר במובן הכספי, אלא בטוטאליות. כשאני אוהבת מישהו, אני אמנם חיה את חיי (המלאים גם כך בגידול ילדים וטיפוח הקריירה), אך הציר עליו הם סובבים והכוח המניע אותי הוא האהבה והזוגיות שנותנים לי את הדרייב לכל. כל המחשבות והמעשים שלי מכוונים כדי לעשות לגבר שאיתי טוב כמה שאני רק יכולה. אם זה לגזור לו מהעיתון כתבה בנושא שמעניין אותו, או להיתקל באיזה דיסק שאני חושבת שהוא יאהב ולקנות לו או לכתוב לו שיר או להכין לו בהפתעה מאכל שישמח אותו, בקיצור - להשקיע בו מחשבה בלתי פוסקת כי כך, בתפיסה שלי, זוגיות צריכה להתנהל. וכשאדם מאמין באדם אחר באופן טוטאלי ונותן לו את הנשמה, אין פגיעה קשה מלגלות שכל השנים הוא בגד בו ומעל באמונו באופן הכי נמוך שיש. אולי זו הבעיה שלי, הנתינה הטוטאלית הזו, אבל כזו אני. כשאני משקיעה כך בבן הזוג שלי, זה בראש ובראשונה עושה לי טוב ואני לא מצפה לשום תמורה (בניגוד לבחורות אחרות, שחותרות כל הזמן "להתקדם" בקשר לחתונה ואולי לילדים ושיפרנסו אותן ויקנו להן מתנות, אני אישה עצמאית שלא חותרת לשום דבר. אנחנו אפילו לא גרים יחד מתוך בחירה ואמונה שזה מה ששומר לנו על הרומנטיקה) אלא רק מצפה ליחס אוהב בחזרה ושיראה לי שגם אני בראש שלו במעשים שמוכיחים יחס ומחשבה מדי פעם. מקווה שהשכלת...
))