אני מצטערת להגיד לך
משהו פה מריח לי גרוע, ולא סתם, אלא ממש מסריח כנבלה. את לא יכולה להיות כלכך רעה לעצמך, הידיעה שלך על היותו בוגד זו הידיעה האמיתית שהיית צריכה לדעת, השיגעון שהידיעה הזו הביאה לך הוא שלך. הבן אדם שאת מתארת נשמע לי קצת תמוה, ולא בגלל בגידותיו. הבגידות שלו הן מסוג מסויים, דפוס החוזר על עצמו שהוא לא מסוגל להרפות. אולי הרבה לפני שהגעת לחייו, ואולי הרבה אחרייך. זה לא בגללך, זו לא אשמתך. זה היתפסות שלו במשהו, שם הוא מוצא "טעם" לעצמו, שם הוא מרגיש "משהו". זה נותן לו כוח חיים, שאולי חסר לו. כי כל אדם מחפש כוח חיים שמניע אותו, אם הוא מוצא זה יכול להיות הרסני או בונה, ממלא או מרוקן. במקרה שלו, זה היה הרסני כי אהובתו נשברה, חייו התרסקו, הכל נהיה שחור במקום לבן. ... ואז את החלטת לעשות מעשה- נכון לטעמך. לטעמי, מעשה אימפולסיבי של ייאוש, של היקרעות נפש, של התנתקות טוטאלית מעצמך. כי כבר אמרת, זו לא את, זה לא מה שמניע אותך. את כן שואבת את כוח החיים שלך מהאהבה, את כן היית כל כולך בתוך האהבה, והיא הייתה נקייה וטהורה, בליבך. והוא אוהב אותך. אם היית מרשה לעצמך, להישאר קצת יותר בתוך האהבה, ולא לבגוד בעצמך. לא לבגוד בו!! בעצמך, באהבה שלך שחיה בתוכך. תאמיני לי אם היית מחכה, ומרגישה שכל הוויתך את כל הכאבים שזורמים בך מעצם הידיעה, אולי הוא היה רואה את הניגודים, אולי הוא היה מבין ששווה לו להתאמץ כדי לזכות באותה אהבה טהורה שקיימת בלב שלך. אבל באיזשהו מקום מבחינתו לא "התעלית" עליו. אולי אפילו החלשת את עצמך יותר... ההשפלה היא לא על מה שהוא עשה לך, כי זו השפלה של האגו, והאגו הוא לא מי שאת. ההשפלה האמיתית היא שלא הצלחת את לשמר על האהבה שחיה בתוכך והפנית אותה למקום הרסני, אובססיבי, וחולה. אולי המעשה הנכון ביותר היה להיפגע בכל העוצמה והאמת, ולהבהיר לו שיתפוס מרחק, כי ליבך התנפץ. אם היית נותנת לו לראות את הכנות האמיתית של האהבה, מבלי לרצות ממנו כלום, מבלי לבקש שישתנה למענך. כי הוא צריך להשתנות למענו, לא למענך. אם הוא רוצה, באמת רוצה להיות "נקי" כמו שאת טוענת שהיית, זה היה בא ממנו לבד, בטבעיות, או שלא. ואם לא, אז האהבה לא ניצחה, וגם זה קורה. אז נקמת בו, החזרת לו, לא התעלית עליו, את רק הראת לו את הצד השני של המטבע, "תראה איך אני מרגישה", זה יכול היה להיות נכון ם היה מדובר במשחק קנאה קטנטן, בין בעל פלרטטן לאשה קנאית, סתם דוגמא. אבל במקרה שלך זה השורשים העמוקים ביותר של המערכת יחסים. כי לא מספיק שלא גרמת לו להתחרט באמת, עכשיו גם גרמת לו לפתח כלפייך שנאה, או תחושה מודחקת שאת "מלוכלכת, זונה". וכו'. וכמובן.. פגעת באגו שלו, בכבוד העצמי שלו. נכון, הוא פגע בשל, והחזרת לו, כן כמו בגן ילדים. אבל איפה הצמיחה? איפה ההתעלות? מה רצית להשיג? רק לפגוע בו על שפגע בך, או לאהוב אותו ללא תנאי? ועל השאלה הזאת תעני לעצמך.
