משבר אמון עם חמותי

[בעלת בעל]

אם בעלך מגבה אותך, למה את שואלת את השאלה כאן?

ואני לא חושבת שהייתם חסרי אחריות כשנתתם לה לשמור עליו אחרי שקרה המקרה הראשון.
&nbsp
גם כשתפתחו דף חדש, אין לסמוך עליה בשום אופן. שתבלה איתו כשאתם בסביבה בלבד, היא לא חייבת לעשות עליו בייביסיטר.
&nbsp
הבת שלי בת 10, ולא הייתי נותנת לחבר של בעלי לקחת אותה למימדיון!

 

[רעות 282]

המשך הפרשה

תודה רבה לכל המגיבות, אתן בהחלט עודדתן אותי באופן שבו התייחסתן למקרה.
לצערי, הפרשה לא הגיעה לסיומה. חמותי ממשיכה לטעון בפניי בעלי, שעשיתי מעשה בלתי נסלח, וכי לא אומרים לסבתא שמשקיעה ומתמסרת לנכדיה, "אני לא סומכת עלייך".
היא טוענת שהתנהגתי בחוצפה כלפיה, כאשר אמרתי לה שאני לא סומכת עליה, וכי יש דרכים אחרות לומר דברים.
היא אומרת שכל אחד שהיא מספרת לו על המקרה, ושומע שאמרתי לה שאני לא סומכת עליה ואני מעדיפה שהיא תישאר עם בני בבית, תופס את ראשו ולא מאמין איך אמרתי לה דבר כזה, ובאיזו חוצפה.
בעלי מנסה לעבור איתה לשיחה על המשך היחסים, ועל האופן שבו אנחנו רוצים שהיא בעתיד תשמור על ילדינו, אך היא טוענת שאנחנו חושבים "שהיא מסוכנת לנכדיה" אז איך בדיוק היא תשמור עליהם בעתיד?
בעלי מציע לה לגשר על הפערים ולהתאים עצמה אלינו, אך היא מסיטה את השיחה שוב פעם לחוצפה שלי ואיך אימא שלי לא חינכה אותי כמו שצריך, ומתעקשת על כך שאני צריכה להתנצל על מה שאמרתי (בגלל התוכן ובגלל הדרך).
מה עושים..? התנהגתי אליה בצורה חצופה? אני צריכה להתנצל?

 

[shirleyshani]

לא.

לשאלתך, את לא צריכה להתנצל. היא כבר התנצלה שהיא הפקירה את הילד שלך?
אני הייתי מוותרת לחלוטין על שירותיה. שתבוא לבקר, תשחק איתו, ותהיו שם להשגיח.
בלי הכרזות נוספות ומיותרות, בביצוע.
גילוי נאות: מעולם לא הכרזתי בפני חמותי שאני לא סומכת עליה לבד עם הבנות. ביצעתי.
היא פשוט לא נשארה לשמור עליהן אף פעם לבד, וזהו.
החלטנו בינינו, אישי ואני, ואנחנו מקיימים כבר שלוש וחצי שנים.
בלי אמירות, שיחות, דיונים, אסיפות משפחתיות או כל דבר אחר.
&nbsp