משאלה.
יום אביבי אחד אולי נפגש. ביום כזה שיגיע אחרי ימים רבים של גשם ורוחות סערה, ימים רבים של גשמי זעף וגשמי ברכה. ביום אביבי כזה, כשהשמש תכוון את קרניה מבין ענני נוצה ושמיים תכולים ויפים לדשא ירוק ופורח, וכלניות ונרקיסים יפרחו מכל עבר, ביום הזה נפגש. אולי נחליט שזה יהיה בפארק ההוא, בפארק הירקון בתל אביב. את יודעת שמאוד יפה שם עכשיו? את יודעת שבנו שם אגם מלאכותי חדש ויש שם ברווזים ואווזים, דשא ירוק ועצים מסביב? אפשר להחליט שנעשה את זה כמו בפיקניק רומנטי מהסרטים, עם סל כזה מנצרים, שמיכת פיקה, כריכים עם גבינה משובחת ובקבוק של יין לבן... את רק צריכה להבטיח שאם את מכינה את הסל, לא תשכחי להוסיף גם המון שוקולד... ואולי גם קצת לחם ישן לברווזים ולאווזים... אהה, ותביאי גם כדור. כדור אחד גדול. זה יכול להיות כדורגל או כדור רך כי את הרי לא מצפה מהם שישבו כך לידנו בשקט ויהנו כמונו מהיום האביבי של חיינו... ואם הם יתנו לנו קצת שקט ולבד, אז בטח נחשוב על אז - על פעם מזמן ונשתה מהיין לאט לאט ונביט מסביב על השובבים הקטנים ונתמוגג לנו בנחת ונתענג על עוד קוביית שוקולד... את יודעת, האביב אינו מגיע לכל מקום בעולם ממש באותו היום ובאותה השעה. לפעמים הוא טיפטיפה מאחר ולפעמים בכלל הוא מהתל בנו ומתמזג עם החורף שלפניו או הקיץ שאחריו והוא מן אביב כזה מינורי, קטן. אבל האביב, האביב הזה האמיתי לבסוף יגיע למחוזותייך וגם למחוזותיי. ואולי, אולי באותו יום אביבי אחד ומיוחד נפגש. אפשר גם על הר החרמון. נעלה ברכבל הגדול שם אל הפיסגה המושלגת ונטפס יחד עד למעלה, עד לנקודה הכי גבוהה במדינה ונשאף אוויר פסגות שיכורות מהשיא, עייפות מהדרך... ואולי, אולי בכלל באותו יום אביבי אחד ומיוחד את תהיי בגינה שלך מוקפת בפרחים שלך ואני בשלי והשמש תשלח את קרניה החמות בו זמנית אל שתינו ונחייך כי נדע שזהו האביב, האביב שלנו... ואולי, אולי בכלל... אבל דבר אחד בטוח, אם תרצי אז עד שהאביב המיוחד שלנו יגיע, נעבור את החורף יד ביד. ביחד.
שייכת.
יום אביבי אחד אולי נפגש. ביום כזה שיגיע אחרי ימים רבים של גשם ורוחות סערה, ימים רבים של גשמי זעף וגשמי ברכה. ביום אביבי כזה, כשהשמש תכוון את קרניה מבין ענני נוצה ושמיים תכולים ויפים לדשא ירוק ופורח, וכלניות ונרקיסים יפרחו מכל עבר, ביום הזה נפגש. אולי נחליט שזה יהיה בפארק ההוא, בפארק הירקון בתל אביב. את יודעת שמאוד יפה שם עכשיו? את יודעת שבנו שם אגם מלאכותי חדש ויש שם ברווזים ואווזים, דשא ירוק ועצים מסביב? אפשר להחליט שנעשה את זה כמו בפיקניק רומנטי מהסרטים, עם סל כזה מנצרים, שמיכת פיקה, כריכים עם גבינה משובחת ובקבוק של יין לבן... את רק צריכה להבטיח שאם את מכינה את הסל, לא תשכחי להוסיף גם המון שוקולד... ואולי גם קצת לחם ישן לברווזים ולאווזים... אהה, ותביאי גם כדור. כדור אחד גדול. זה יכול להיות כדורגל או כדור רך כי את הרי לא מצפה מהם שישבו כך לידנו בשקט ויהנו כמונו מהיום האביבי של חיינו... ואם הם יתנו לנו קצת שקט ולבד, אז בטח נחשוב על אז - על פעם מזמן ונשתה מהיין לאט לאט ונביט מסביב על השובבים הקטנים ונתמוגג לנו בנחת ונתענג על עוד קוביית שוקולד... את יודעת, האביב אינו מגיע לכל מקום בעולם ממש באותו היום ובאותה השעה. לפעמים הוא טיפטיפה מאחר ולפעמים בכלל הוא מהתל בנו ומתמזג עם החורף שלפניו או הקיץ שאחריו והוא מן אביב כזה מינורי, קטן. אבל האביב, האביב הזה האמיתי לבסוף יגיע למחוזותייך וגם למחוזותיי. ואולי, אולי באותו יום אביבי אחד ומיוחד נפגש. אפשר גם על הר החרמון. נעלה ברכבל הגדול שם אל הפיסגה המושלגת ונטפס יחד עד למעלה, עד לנקודה הכי גבוהה במדינה ונשאף אוויר פסגות שיכורות מהשיא, עייפות מהדרך... ואולי, אולי בכלל באותו יום אביבי אחד ומיוחד את תהיי בגינה שלך מוקפת בפרחים שלך ואני בשלי והשמש תשלח את קרניה החמות בו זמנית אל שתינו ונחייך כי נדע שזהו האביב, האביב שלנו... ואולי, אולי בכלל... אבל דבר אחד בטוח, אם תרצי אז עד שהאביב המיוחד שלנו יגיע, נעבור את החורף יד ביד. ביחד.