מרחב הזמן

ophra

New member
מרחב הזמן

נוצר קשר יוצאים לדייט נחמד נעים אפילו חוזרים לשיחות טלפון מנסים לקבוע לדייט שני לא מסתדר לאט-לאט מרגישה שזה "לא זה" מתחמקת...
גם הוא מפסיק להתקשר כנראה גם הוא חש אותו דבר הקשר, עוד בחיתוליו, מתמוסס.... עד כאן מוכר ידוע ונפוץ...
אה-מה-מה? יש לכם מעגלי חיים משיקים אם זה חברים משותפים או קשרי עבודה (לא יומיומיים) או אפילו "היתקלות" במרחב הוירטואלי. באותם רגעים שבהם קווי החיים במפגש של רגע יש אי נעימות מסוימת. מבוכה בהתחלה. עובר מספיק זמן, ואני - מנסה "לנקות" את המבוכה בשיחה. כי בסך הכל - לא רק שאין לי שום דבר נגדו אני לא חושבת שיש לו שום דבר נגדי אפילו היינו יכולים להיות ידידים טובים או שלא...
הנסיון נתקל ב"קיר" לבנים קשה. הוא מגיב קשה... עוזבת את זה. עוברים עוד כמה חודשים מנסה שוב הפעם התעלמות. מוחלטת ושוב - כמה חודשים. ושוב התעלמות. עוד יותר מוחלטת ובוטה. OK הבנתי.... מצד אחד - זה באמת לא דמות חשובה ומרכזית בחיי ממש לא הכי קל לעזוב את זה ולהתעלם ובאותם רגעים שזה עוד יקרה בעתיד (ההשקה הזו) להתעלם בחזרה. אולי אפילו גם בהפגנתיות אולי אפילו "להחזיר" קצת רק בשביל להרגיע את האגו הפגוע...
מצד שני - למה???? למה בנאדם (גבר/אשה.... לא משנה לצורך העניין) שאני מאמינה בכל ליבי שהוא לא אדם רע אפילו בנאדם טוב. בחיי! מגיב ככה?? ועוד יותר - למה לעזאזל זה מטריד אותי??? כנראה שבאמת עדיף שאלך לישון וזהו.... לילה טוב אנשים יקרים עפ
 

dee31

New member
תשאלי את יהודית רביץ...

כמו בשיר: "למה אני מתאהבת תמיד במה שאי אפשר?" ואל תתיחסי לזה כאל סתם תגובה שמתאימה. קחי את זה קצת יותר רחוק מהמילים עצמן. האם זה באופי האנושי להימשך למה שקשה להשיג? מה אנחנו צריכים להוכיח לעצמנו? למי שיש תשובה, אשמח לקרוא! לילה טוב.
 

עוף כנף

New member
שינוי סטטוס

בד"כ יש איזו בעייתיות בשינוי "סטטוס" חברים לעבודה, עם צורת התנהגות מסויימת שיוצאים, ולו גם פעם אחת. אופי הקשר מתערער. יוצר בלבול. יוצר אי-נעימות, ובמיוחד אם הוא לא מצליח. להתעלם??? לא! אפילו אם קשה לו קצת להתאזן, התעלמות רק תיצור עויינות, וחבל. ולמה זה מטריד אותך? כי את אדם... כי אכפת לך כשמתעלמים ממך... וטוב שכך !
 
כמובן והחלל(המחרחב../images/Emo13.gif)

קודם כל בוקר טוב. מה שלומך? אני מניח ממה שאני קורא כאן לאחרונה ששלומך הוא די פילוסופי... ובאמת פרי עמלך מעלה רעיונות והודעות מענינות כאן לאחרונה. אז בכל הקשור למרחב הזמן והחלל אין אני רואה בהנ"ל את הביעה האמיתית שמציקה לך, ההודעה הנ"ל היא קנטרנות על משהו אחר שלא יכלת לכתוב מסיבה כל שהיא. כך שבאמת אני לא מרגיש תורך לתת לך מענה אמיתי על השאלה שהעלת כי לא היא המתרידה אותך. אהההה, אתן לך פטרון בחתימתי. שוב הבעיה היא לא שלך כך שתתנהגי... סגול(It’s some one else business)
 

ophra

New member
סגולי בו´נה שניה.....

לא הגזמת כאילו?!?!?!
נעלם לחודשים ואז בגיחה של רגע אומר לי (
) שההודעה שלי קנטרנית ושאתה יודע יותר טוב ממני מה השאלה שמטרידה אותי?!?!?! יש לך מזל גדול סגולי שאני אוהבת אותך....
רק בדבר אחד צדקת כמובן: it´s someone else problem תחזור כבר! (משעמם בלעדיך...
) עפ
 

*יערית

New member
ויתור....

לפעמים צריכים לדעת שלא כולם דומים לנו... לכן התעלמות ממצב מוסיים אומנם "הורגת"..אך לפעמים זה דהבר הטוב ביותר לעשות! ויש משקל רב לאגו שלנו אני חושבת..אבל האגו שלנו הוא מקור לבעיות רבות..ולמזלי אני לא פועלת על פיו
שלא יטריד אותך יותר...החיים ממשיכים....
 
אני חושבת שהבעיה מתחילה

בהתחלה. בהתחמקות. חושבת שאם דברים היו נאמרים בגלוי על השולחן לא היתה מתעוררת בכלל הבעיה הזו... התעלמות היא התעלמות וכלל לא משנה באיזה מרחב היא, בעבודה, בחוג החברים,סתם ברחוב או במרחב הוירטואלי, התעלמות פוגעת,הרי אף אחד לא נהנה להרגיש עצמו אויר ובפרט כשהוא יודע שההתעלמות מכוונת. נראה כי הצד שמתעלם באופן בוטה פשוט פגוע הוא נפגע מההתחמקות ועל כן פוגע בחזרה. ילדותי? כן טפשי? מאוד חושבת שזה מטריד אותך משתי סיבות, האחת כיוון שמתעלמים ממך והשניה כיוון שאת יודעת שפגעת ואינך חיה בשלום עם הפגיעה .אם לא היה מתעלם היית יודעת שסלח אבל כיוון שמתעלם את יודעת שהוא עדיין פגוע (מהתנהלותך). מקווה שלא עשיתי לך איחסה על הנשמה אבל זו האמת יקירה - מוסר השכל - בפעם הבאה אל תתחמקי אלה באופן ישר וישיר תאמרי - לא מתאים. ידידות כן יותר לא.
 

ophra

New member
את צודקת אולי (טוב, לא אולי... ../images/Emo8.gif)

שההתחמקות היתה מיותרת וטעות ובאמת לא אעשה זאת יותר... אבל עם יתר הדברים שלך אני לא לגמרי מסכימה: א. לא רק אני התחמקתי - גם הוא התחמק (חדל להתקשר). ב. לא מאמינה שהוא עדיין פגוע ממני. אמנם אני בנאדם יוצא דופן...
אבל לא מגאלומנית...
"אפילו" אני לא יכולה להשפיע כך כל על מישהו לאורך כל כך הרבה זמן ואחרי הכרות כל כך קצרה... ג. בהתחלה אולי לא חייתי בשלום עם ההתנהגות שלי אבל גם את זה ניקיתי ממני בשיחה הראשונה שיזמתי (שגם היא לא הובילה, כזכור, לתוצאות טובות) בשורה התחתונה - אני מסכימה עם המסקנה שלך: להגיד ישירות דברים אבל המסקנה שלי מהסיפור היא מעט שונה משהו שדומה יותר דווקא למה שסגול אמר... זה לא אני. זה הוא. נקודה. עפ
 
רגע בואי נפריד דברים

זה שזאת הבעיה שלו זה ברור לחלוטין ומכאן גם ההשפעה שלך,ואם לא את אז אחרת - לו יש בעיה עם סרוב אצלו האגו נפגע ויש מי שאגו פגוע הולך איתם לאורך שנים... את יודעת מה? מזל שלא מצא חן בעינייך כיוון שאם כן אז האגו היה נפגע אצלו בהזדמנות אחרת ואז זה היה הרבה יותר לא נעים. (אוף כמה אני שונאת התנהגויות שנובעות ממקום של אגו ושמירת טינה). לגבי ההתחמקות... בטח שהוא הפסיק להתקשר... מה את חושבת שהוא טיפש??? הוא הבין שאינך מעוניינת,הבין שאת מתחמקת ולכן הרפה...
 
למעלה