מרחבי הליל רוקנו הרחובות מאדם רק אני ובבואתי הולכים דומם בפסיעה חרישית להדביק הזמן. ומבעד לצוהר בודד תשפיל מבט נכסף רואה באלם דמותי המתרחקת שולח מבט קודר אל מרחבי הליל.
