מרוקנת

מרוקנת

הכל כל כך מעיק פתאום החובות, ההתמודדות מול עורכי הדין, הבנקים, מס הכנסה, הוצאה לפועל, התקף אפילפסיה שלו כאן, התקף עצבים של הילדה משם, מאיפה משיגים כסף לשכר דירה, איך אני משיגה כסף לכלכלה של שבוע הבא..העובדה שהכל מוטל על כתפיי (הכלכלה, פתרון הבעיות, החינוך, התמיכה..) כואבת לו השן. לחשוב מאיפה משיגים כסף לטפל לו בשן.. לחשוב.. לחשוב.. לתכנן.. שתקי. את מעשנת. תפסיקי לעשן - יהיה עוד קצת כסף. את מבזבזת 170 שקל לחודש על אינטרנט. תתנקתי - יהיו עוד כמה גרושים.. ולאן אני אברח? איפה אפרוק את הכל? הסיגריות מרגיעות אותי. האינטרנט - עיר המקלט שלי מלאה בחברים.. לוותר? לא לוותר? שלשום הלכתי ברחוב. הראש שקוע בדברים של העבודה, של הבית, של השד שלי.. למי יש זמן לשדים עכשיו..פתאום.. משום מקום התנתק לי העולם לכמה שניות. הריצפה התקרבה במהירות, לא יכולתי לנשום לרגע. לא היו לי רגליים. שום דבר לא החזיק אותי. לקח שניה והתאוששתי. התייצבתי - חזרתי לחיות. והכל כבה בי פתאום. אני צריכה לשרוד. חייבת.. לחשוב איך פותרים את מחר.. יש חמישה אנשים שתלויים בי ובבריאות שלי. אסור לי ליפול. אסור.. אסור.. מדליקה סיגריה. נושמת עמוק. עוצמת עיניים. "תחשבי חיוך. תחשבי חיוך!! תחשבי כבר חיוך!!!!" פוקחת עיניים להמשיך.. הולכת צמוד לגדר. אם ארגיש צורך ליפול - אשען עליה. רק לרגע.. הכל מרוקן מבפנים. מותר. רק קצת.. אני אהייה חולה רק לקצת. "אמא - אנחנו רעבים!" טוב. אהייה חולה אחר כך. קודם שיהיו שבעים.. "אמא - אני לא מבינה ת´תרגילים האלה!" "אמא - יש לי מבחן בתורה ביום ראשון.." "דבי - אני מת לקפה. תעשי לי??" בורחת לשירותים. יושבת שם חמש דקות. מרשה לעצמי להיות חולה לחמש דקות. רק קצת.. הם דופקים בדלת.. זהו. נושמת בכוח חזרה את החיים פנימה.. לריאות.. יום שבת. לישון.. לישון... עכשיו אני כאן. מתפרקת לכם קצת על הכתף. רק קצת.. חמש דקות.. מחכים לי.. הן ילכו לישון.. אולי אצליח לברוח קצת החוצה.. לחורשה על יד הבית. לבכות קצת. לבד. שאף אחד לא יראה את הסדקים. רק קצת. מבטיחה לחזור מהר..
 
תיפרקי

תיפרקי תרוקני תבכי תצעקי תספרי אנחנו כאן. לחשוב שאת שקלת ברצינות את שינוי שם הפורום?
 

viviti

New member
מותר לבכות.....

גם מהמקומות הכי נמוכים אפשר לעלות. צריך המון כח כי הכי פשוט זה להרים ידיים. אין לי פתרונות ושום כובע קסמים..... אבל חיבוק גדול יש...
 

תוכימון

New member
נימפו .....

נשיקה
וחיבוק
 
"מחר השמש תזרח גם ברחוב שלנו"

שלומלום לך יקירתי, אמממ... אני אומר לך מה אני עושה במצבים של יאוש. נזכר במשפט של סטאלין ימח שמו. הוא אמר יום אחד כשהכל היה שחור בעולמו את המשפט הבא: "מחר השמש תזרח גם ברחוב שלנו". שולח לך
ענק וימבה אהבה, שלומלום
 

אורמור

New member
יקרה......תבואי פה../images/Emo24.gif

מרגישה אותך, הייתי שם לפני שעה, צרחתי על כולם, אם לא היה חוק במדינה הייתי מכבה את השלטר של כולם.. כל כך לא קל, כאילו דחילאק, מילא אם רק "זה" אבל גם זה, וגם זה, וגם זה, וגם וגם וגם שבא לצרוח -דייייייייייי תעצרו את העולם, רוצה לרדת.. מה אני איוב?,מישהו טעה בכתובת? שלח כל כך הרבה "גמים" לכתובת אחת? למה מה? אי אפשר לפזר בין כולם? דבי ממוש, לא תקחי את החבילה שלי, ולא אקח את שלך, שלך קקי, ושלי דרק, אז יאללה בואי סתם ככה נתחבק! ונזדקף, ונלך קדימה, בדרך נריח כמה פרחים, נקשיב פה ושם לציפורים, בין מכה למכה נשתדל לחייך.. וכן, נבוא לשפוך פה, וניתמך, מרגישה אותך ומחבקת ושולחת כוח מתוך מה שעוד השאירו לי.. נכון, זה לא הרבה אבל- זה מה יש כרגע.. וגם קצת..
בשבילך... אור
 
../images/Emo25.gif תודה אחותי..תודה לכולכם

תודה לכולכם על העידוד. מישהי שלחה לי מסר שלא כל כך רואים כחול בפורום בימים האחרונים.. והנה הופעתי כאן, בימים האחרונים, רק כדי לתת לאיימי בעיטה בתחת. פויה. מצטערת שלא הייתי כאן לתמוך בכל אלה שהיו זקוקים לעוד חיבוק קטנטן מאיפה שהוא.. אני קצת כועסת על העולם אני קצת עייפה מלריב עם החיים הלכתי למשוך קצת חיבוקים בשבילכם מהסטוק - והוא היה לי ריק פתאום אני אוהבת אתכם. מברכת את כל החדשים שנכנסו ולא קיבלו פרח ממני שואבת מכולכם המון. רק מלקרוא אתכם.. אז תסלחו לי אם אתחבא עוד קצת מאחורי הקלעים? עם אנשי הצללים שלנו? רק עוד קצת..
 

מייקי69

New member
זה בדיוק הקטע

הקטע של לקחת אחריות על ה-כ-ל ! גם עלינו. גם ברגעים שהם הכי שלך בעולם. אז יקירתי, אל תמהרי להעלות חיוך, או להתנצל, או לחשוב שחוץ מחמש נפשות יש לך עוד כמה פה - שאת אחראית לרווחתם, לנוחותם וכו´ וכו´. עזבי אותנו. וברגעים כאלה כמו שאת מתארת - את בהחלט יכולה להרשות לעצמך להפסיק להיות דונה-אידאלה. להגיד לאיש שלך, לילדים שלך, אפילו לכלב או לחתול או לאוגר - עכשיו אני !!!! משה, עכשיו אני. תכין אוכל, טוסטים, פיצה-פיתה, תארגן משהו. תקרא את פרק כ"ו בתנ"ך ותסביר. תכין לעצמך קפה. ואם מחפשים אותי - אני לא פה. אני מתחת לשמיכה, ויוצאת משם רק מחר ! נראה לך בלתי ישים לחלוטין? - מותק, רבות ראיתי שלא האמינו. ועובדה - העולם ימשיך לנוע ואף אחד לא ימות מרעב מצמא או מחוסר בקופאין - בשתים-עשרה השעות הבאות ! ופתרונות לבעיות יותר גדולות (כסף, כסף כסף) מחפשים ומוצאים בשניים ! ולא - לא מוותרים לא על סיגריות ולא על אינטרנט. למה? - כי בזכות אלה יש כוח להמשיך. ילכו אלה - תלך איתם ה"המשכה". אז לא גודעים ענף מתחת לתחת. לא, את לא אמורה לפתור את הכל לבד. זה מקום נורא טוב להיות בו - מקום של שליטה וקונטרול על הכל. תחושה של איזון ובטחון אבל עם מחיר נלווה גבוה. שלום, משה, נא להכיר - לא יכולה לבד. הנה הבעיות. יאללה, תהיה יצירתי. סוויץ´ קטן במוח מאד יעזור עכשיו, גיברת מנהלת. לא, לא קל. אני מכירה מקרוב. אבל ישים. ראה שד א´ לוכסן 247 שהודבר רק לפני שבוע ! אז קחי אויר - ולשד הבא. שד מתגמל דווקא. תתחילי להשען תעשי תרגילים מול המראה ותשנני : "לא, מותק, אמא לא יכולה עכשיו. תנסי לבד". לבכות בחורשה זה בסדר. זה משחרר. זה לא פותר. ימים קשים עוברים על כולנו עכשיו - במיוחד כלכלית. ולא יקרה כלום אם כל המשפחה תרתם. למה? כי נגמר. הקוסמת נסעה עם הדלעת לכוכב אחר. אין קסם. צריך להתמודד, ורצוי יחד !!!! ובסוף נאומי חוצב הלהבות, מתנצלת אם דחפתי את האף. ואם אני מדברת שטויות, אל תקחי ללב והמירי מיידית כל אות ואות שלי - בחיבוק חזק. נשיקות ואהבה אלייך, אשה ענקית שכמותך !!!! מייקי
 
תודה, נשמה טובה שלי..

אני קראת אותך וצוחקת.. רק המחשבה על להגיד להם את זה ולהכנס מתחת לשמיכה.. נשבעת לך ניסיתי את התעלול הזה היום. לא הצליח לי. ובקשר לשאר - יש לי ארבעה ילדים וילד. במובנים רבים אני כמו כל שאר הישנות באלכסון.. רק שאני ישנה ישר.. זה עוד יותר מכביד. שיש ואין. שאת לבד לגמרי בתוך כל ההמון הזה סביב.. אז כן - הפנמתי את זה מזמן ואני שוחה בזה. אבל לפעמים.. בא לי "די". רק קצת. ובקשר אליכם - אני "ניזונה" ומתמלאת מהתמיכה הזו. זה ממלא אותי. ממלא מצברים. במקרים שאני מרגישה הכי מרוקנת בעולם אני מחפשת לעזור ולתמוך - כי זה כמו זוג כבלים כשהמצבר הפרטי "מת".. התנעה ראשונה כדי להמשיך הלאה ולהתמלא מהחיים..
 

מייקי69

New member
מתעקשת !

לקבל ממך בעיטה. אבל עד שלא תעיפי אותי אל מחוץ לטווח השמיעה - עדין אתעקש להגיד לך - בחוקי המשחק הזה - את שולטת בדיוק כמו שאת אחראית לכל ה"ילדים" בבית, את גם אחראית על איך שנראית כיום חלוקת התפקידים שם. לא אכנס לך מתחת לעור. לא כרגע, כשאת צריכה הקלה ולא איזו תיאוריה והתמודות חדשה. אבל אם תפנימי ותקחי אומץ (מחר, מחר), אז אולי הטוסט הראשון יהיה חרוך, ואולי יתרוממו קולות השבר בבית (אמא!!!!!!!!!!!), אבל בסוף כולם ילמדו. ואת יודעת מה? - שלא ילמדו הכל, בסדר? רק לקלף תפוח עץ לבד, או לאכול סנדוויץ´ בעמידה, או להכין קפה (גם לך!) והכי הכי - שילמדו שכל הצרות קופאות פעם בשבוע לשעתיים. כי המינהלת - מתחת לשמיכה. זהו ! נ.ב. תקני הרבה "מנה חמה" ותשירי בקולי קולות : אמא נ-ח-ה
 

mika2

New member
time out

גם בכדורסל יש. קחי לך פסק זמן. יום יומיים. יערות הכרמל. המלון או הטבע. קחי חברה או לבד. לכי תנשמי לבד אויר. את מכירה את הסיפור על האווזה שהשתרכה עם 5 אפרוחים אחריה בחיפוש אחר אוכל ,פתאום הגיעה לערימת מזון, השאירה את האפרוחים מאחור, ואכלה עד ששבעה. הגיעה חברתה האווזה המפרגנת ואמרה לה - איך את לא מתביישת - יש לך 5 אפרוחים רעבים ואת זוללת ראשונה ? והכי הרבה ? השיבה - כן, אבל אם אני לא אוכל ולא אהיה חזקה ונינוחה איך אוכל לטפל באפרוחים הללו ? והרי בסופו של דבר הם כל כך תלויים בי. אז אני צריכה לאכול קודם כל בשבילם !!! את הבנת את זה פסי ??????????
 
הייי לא באתי בטענות... ../images/Emo13.gif

רק התגעגעתי, זאת האמת ואני, כשאני לא מבינה - אני שואלת וכמו שאני אומרת לאיש: כשאבוא בטענות - אתה כבר תדע
אז הנה
בשבילך כי מגיע לך ותנשמי עמוק (כמו שאומרים פה) יש תקופות כאלה יותר מסובכות ויש אחר כך תקופות נעימות יותר ואצלי בזמן האחרון אני קצת מפוזרת לא מצליחה להיות בפוקוס מכבה שריפות קטנות כשהן צצות גרביים מהגיגית של הכביסה היבשה... מעכשיו לעכשיו פתיתים... מתרגזת בתוכי כשהם צריכים אותי... כמו באקווריום כזה אולי רסקיו אחד יפתור את זה ואולי הנפטון צריך לצאת מהתאומים באופק תקופה כזאת איכס מחר יום חדש אולי פתאום דברים ייתבהרו הלוואי וטוב שיש לנו אותך ולך יש אותנו דינה. תומכת נתמכת ומתמיכה חה
 
האמת אם לא אתן תהיו חזקות אז...

מי כן? אנו הגברים? שלא מוצאים את הגרביים שלנו בלי פנס? אם את לא תגדלי אותם, מי כן? אז בקיצור, צאי תעשני עוד סיגריה(מדליק ביחד איתך), תחזרי לבית תסדרי את הבית, כך שיהיה לך נעים בבוקר הם יקומו והם לא ידוע להעריך את זה ממילה. סגול(עם סירגיה נוצצת באפלה).
 
תסלח לי ../images/Emo4.gif

זה ממש לא עוזר ש"אתם" (הגברים - לפי דבריך) תגידו - אנחנו תינוקות מגודלים... אז טוב שיש אתכן... אתה, כן, אתה הספציפי כבר אדם מבוגר. קח את עצמך בידיים ותיטול אחריות. יש גברים שכבר עשו זאת ותתפלא לשמוע - לא קרה להם כלום להפך. הם אפילו נהנים... אז קודם כול - אל תדבר בשם כל הגברים ושנית - קח את עצמך בידיים שום בת זוג לא צריכה לתפקד כמו האמא של בן זוגה (למעט מקרים ספציפיים של פגיעה, מחלה כרונית ושלא נדע מצרות) דינה. פמיניסטית! וחוצמזה שגם הבעל וגם הילדים יודעים להעריך את מי שיש להם בבית. ומי שלא מוערכת - צריכה להסתכל במראה אבל זה לדיון אחר.
 

האלי

New member
וואלה דינה,

בין התפוצצות, להתלוצצות, אמרת מה זה דברים של טעם. חיבוק ממני, שלך, האלי.
 
לא יכול להתאפק דינה,

וחייב להעלות אמירה שתירגמתי אותה לעברית: לא תדע להעריך את אמך עד שתגיע אשת אביך ... לצטט את המקור - - אין טעם. לפרש - - אין צורך. להסביר את הנמשל - - לעג לאינטיליגנציה. א - פרופו - פמיניזם.
 
פסיל´ה-אנחנו פה-אני פה!../images/Emo24.gif

בשבילך ולמענך... את לא צריכה תמיד לחייך(אלה אם כן יש לך איזה שהוא וסת נסתר-ספרי לי איפה הוא אני דולקת אחריו) את לא צריכה תמיד לחבק את לא צריכה תמיד לייעץ בחברות אמיתית תמיד אפשר סתם כך לשבת, לשתוק ולהתחכך... אז בואי היצמדי נא אליי-נשתוק ונתחכך עד בלי די.....
 

האלי

New member
עניין של סדרי עדיפויות

לא שאני חושב שתעשי את זה, וסליחה שאני מתייחס לבעיה שלך כאל בעיה בלוגיקה/מתמטיקה/כל מקצוע "גברי" אחר. וגם אם אני נשמע מניאק, תאמיני לי, בסוף, כשתגיעי לנקודה שאני מצביע עליה את תגידי: "וואלה האלי צדק". יקירתי, בניגוד למה שחינכו אותך, האדם הכי חשוב בעולם נמצא בתוך העור שלך. לא משנה מה ומי. את האדם החשוב ביותר (עבורך) עלי אדמות. לא אומר שהאחרים הם עפרא די ארעא. גם הם חשובים, אבל אף אחד לא עומד בראש הרשימה חוץ ממך. אז עכשיו, תבדקי מה עושה לפסיפלורה הכי טוב. תורידי מהרשימה את הדברים שאי אפשר, תמחקי את מה שאת לא רוצה... בקיצור, לידיעת העולם כולו! ע כ ש י ו א נ י ! (מקווה שאחותו של... לא תצעק עלי שוב) ויותר מהכל, תדאגי שיהיה לך אוויר לנשום. ואל תוותרי על האינטרנט כי זה מה שעושה לך טוב (על הסיגריות תוותרי כי זה עושה לך רע, אבל לא עכשיו, רק כשאת תחליטי שהגיע לזה הזמן.) ידעתי שלא תעשי שום דבר מכל מה שאמרתי לך... אבל אני אמרתי, רוצה
רק תגידי... שלך, האלי.
 
למעלה