מרווחי צלילים

[אח של דני]

חשבתי שדיברת על "תקציר נכון".

1. יש לך צל של מושג מהו הכיוון המושווה? אתה מסוגל לחשב את יחס התדירויות שמגדיר קוינטה מושווה? 2. "רק" 7 מקלדות? למה לא 12? אתה טוען שלא היה קיים סולם כרומטי לפני הסולם המושווה? נ.ב. ------ - מדבר 'בעיצורים', לא 'באותיות'. - מכנסיים 'נוחים', לא 'נוחות'.

 

[אח של דני]

תיקון - 'הברות'.

 

[lvb]

צלילים בעלי אותו שם

נקראים צלילים אנ-הרמוניים. כלומר- דו דיאז הוא אנ-הרמוני לרה במול. אלו צלילים שעל-פי הכיוון הנהוג מזמנו של באך, הם זהים לחלוטין ברמת השמיעה, לא ברמת התיאורטית. גם בשמיעה הם זהים בעיקר כשהם באים במנותק מהקשר הרמוני. הסיבה שסולם כמו שתיארת לא קיים היא שבסולם (מערבי) יש שבעה צלילים עוקבים ללא חזרה על אותו צליל. ההבדל המרכזי בין דו# לרהb הוא מתי משתמשים בכל אחד מהם. בבגדול דיאז מושך למעלה ונפתר חצי טון למעלה ובמול ההפך- נפתר למטה. זו גם הסיבה שאנשים בעלי שמיעה אבסולוטית יבחינו בין הצלילים- בהקשר ההרמוני והטונאלי של היצירה ניתן להרגיש האם מדובר בהגבהה של אחד הצלילים או בהנמכה של צליל. זהו בגדול, אם יש שאלות.... אתם יודעים מה לעשות.

 

[אח של דני]

הערות.

1. אתה שומע את מה שקיים. או שהכיוון של הצלילים הוא זהה או שלא. 2. סולמות מערביים הם סולמות עם מחזוריות של אוקטבה. ההגדרה המתאימה לסולמות כאלה היא 'קבוצת תווים'- להבדיל מ- 'קבוצת צלילים'. 3. לא מדובר בהכרח ב- 7 תווים. ע"ע שאלה 4א' בהודעה "חוסר בהירות + סתירה פנימית" (אח של דני). 4. כאמור סולם הוא קבוצת צלילים/תווים. בקבוצה אין משמעות לסדר האיברים ולכן אין משמעות למילה 'עוקבים'. בקבוצה אין משמעות לכפילויות בהופעה של איברים ולכן אין משמעות לביטוי "ללא חזרה על אותו צליל" 5. אין שום דבר שגוי בצורה בה רשם קניידעל את סולם דו מז'ור (למרות ההכפלה המיותרת של 'דו'). מקסימום אפשר להגיד שזה - א. לא נהוג. ב. ממש לא נוח. 6. אם אכן קיים הפרש בשיטת הכיוון בין ה- # ל- b וההפרש הזה יוצר הולכה שונה, אזי אין שום צורך בשמיעה *אבסולוטית* כדי לקלוט את הקיום שלו.

 

[קטטוניה]

בקשר להערה הראשונה..

אתה שומע מה שקיים בהקשר. אם ניקח דו# ורה במול, כמובן מכוונים אבסולוטים, בהקשרם, יהיה ברור, כמו ש lvb כתב. דו דיאז הוא צליל מוביל שמבקש להפתר לרה, כמו למשל בסולם רה מז'ור. רה במול לא מבקש להפתר, ובהקשר הפונקציונלי שלו הוא לא יוצר מתח, כמו למשל בלה במול מז'ור (סי מי לה רה) שבו הוא הדרגה הרביעית. זה לא עניין של סמנטיקה, זה עניין של הקשר הרמוני. ההבדל בין # לb לא קשור בצורת הכיוון, כי אין שוני. אתה יכול להתווכח עם שיטת התיווי המערבית עד מחר בבוקר, אבל כשאתה מדבר במונחים שלה, אתה מוכרח להבין שגם אם אקוסטית הם זהים, בהקשר ההרמוני הפונקציונלי הם שונים. יום טוב

 

[אח של דני]

בקשר לקשר.

במילים אחרות - שיטת התיווי המערבית, מתאימה שמות שונים לאותם הצלילים, על מנת לתאר את ההקשר בו הם מצויים. 1. מה ההבדל לשיטתך בין התו Db בסולם Ab מז'ור,לתו #C בסולם #G מז'ור? פונקציונליות שונה? רמת מתיחות שונה? דומני שלא. שתי צורות הסימון הן תוצאה ישירה, של התבססותה ההסטורית של המוסיקה המערבית (כמו גם שיטת התיווי שלה) על הסולם המז'ורי, בעל שבעת התווים. הכל עניין של שיטתיות ברישום. הבחירה בשם התו על פי ההקשר ההרמוני *נובעת* מהשיקול הנ"ל. דוגמא: אקורד E מז'ור יסומן עם #G ולא עם Ab, לא כי #G נפתר ל- A, אלא כי G הוא התו השלישי בהתייחס ל- E כתו הראשון --> ומכאן בחזרה להיווצרות האקורד המז'ורי בסולם מז'ור, מדרגות 1, 3 ו- 5. 2. כדי לראות איפה בכל זאת נכנס ההבדל, כתלות בשיטת הכיוון, תצטרך לענות על סעיף 4ב' בהודעה "חוסר בהירות + סתירה פנימית" (אח של דני). נ.ב. --------------- מה זאת אומרת דו# ורהb מכוונים אבסולוטית? על פי איזו שיטת כיוון? אם A אמצעי בפסנתר הוא בתדירות X, מה התדירות של ה דו# ו/או הרהb שמעליו?

 

[אח של דני]

אין תשובה ואין תגובה, קטטוניה?

 

[קניידעל]

זה תיאור מוצלח למה שניסיתי להגיד

תודה (תמיד אהבתי את לודוויג, עכשיו יש לי סיבה!)

 

[אח של דני]

תיקון טעות: אוניסון ופרימה.

מה שמכונה בטעות שמות מרווחים הוא למעשה שמות דרגות. הטעות נובעת מכך שלכל שם דרגה מותאם מרווח אחד בלבד (אבל לא להפך). אם תעברי על השמות שנתת תראי שבסה"כ מדובר בספירה בלטינית. לכן - פרימה היא שם הדרגה הראשונה ומותאם לה המרווח 0. השם אוניסון משמש לא לספירה סדורה אלא למנייה של עצמים. משמעותו המוסיקלית נגינה בקול אחד. הפירוש החופשי מתיחס גם לנגינה באוקטבות שונות כאל אוניסון.

 

[גאיה55]

נכון, פרימה, ברח לי השם

נראה לי שלפחות תשובה על שאלתו הוא קיבל לא?

 

[bralon1]

תודה

בספר שלי לא מוזכר טרייטון.

 

[bralon1]

האם יש מרווח בין 2 שמות צלילים שהוא

יותר מטון שלם כלומר טון וחצי?

 

[bralon1]

אם כן איך הוא נקרא?

 

[רצף זמן חלל]

...

כמו דו-רה דיאז? (טרצה קטנה..??)

 

[מאי יולי]

הרשה לי לתקן אותך-

דו-רה# אינה טרצה קטנה! מבחינה תאורטית זוהי סקונדה מוגדלת, מכיוון שהרווח בין דו לרה (בין כל דו לכל רה) הוא צליל אחד, זה תמיד ייקרא סקונדה. מה שנכון הוא שזה נשמע זהה (או קרוב עד מאד) לטרצה קטנה (דו-מיb).

 

[אח של דני]

הבהרה לתיקון.

אין בהכרח הבדל בין יחס תדירויות של סקונדה מוגדלת לזה של טרצה קטנה. ההבדל, אם קיים, כמו גם גודלו, הם פונקציה של שיטת כיוון. נ.ב. ------- לא מדובר פה במשהו עמוק או מורכב. בסה"כ סטנדרט שנקבע על מנת לעשות קצת סדר בנושא של שמות תווים ודרגות ותו לא.

 

[רצף זמן חלל]

אני יודעת...

לא הייתי מרוכזת.

 

[bralon1]

אבל הרווח בין דו לרה# הוא טון וחצי

שזה טרצה קטנה. (ככה לפחות לפי הספר שלי).

 

[אח של דני]

הספר טועה. למרווח אין קשר לשם הדרגה

היחס בין שני צלילים, באותה האוקטבה, עם שמות עוקבים יקרא תמיד 'סקונדה'. גם בין #C ל- Db. גם בין Cbbb ל- ###D. המרווח משפיע רק על התוספת לשם הדרגה - גדול, קטן, מוגדל, מוקטן, מוקטן לאללה ולהגדיל לך בשקל וחצי?

 

[bralon1]

אז זה סקונדה גדולה גדולה? ../images/Emo13.gif