ואוו הפעם הפתעת אותי באמת
הקטע של תחושת הבית זה משהו שנאבקתי בו שנים אמרתי אני הולכת הביתה אבל לא היתה לי תחושת בית בבית ההורים למרות שאני גרה בבית ההרים מגיל 5 בדירה הנוכחית ומגיל 8 בחדר הנוכחי ואני כבר בת 52 עבורי הבית זה המקום בו אני מרגישה בטוחה מוגנת ואהובה ושנים חיפשתי את המקום בו ארגיש בבית היו שנים שגרתי בבסיס רחוק מהבית של ההורים , ושם היה לי נעים , אבל זה לא בית זה מקום זמני , אבל קרה לי פעם שהתארחתי בצפוןן אצל ידיד חד הורי שחזרתי חזרה לבית ההורים בכיתי כל הדרך כי שם לראשונה בחיי הרגשתי בבית ובדרך פעם ראשונה בחיי כתבתי שיר אהבה לאיש המיוחד שגרם לי להרגיש בבית לראשונה בחיי לצערי לא חזרתי לשם יותר , לא זוכרת היכן מונח השיר שנכתב על כרטיס הרכבת כי זה הנמייר היחיד שהיה ברשותי אבל עד היום , הבית זה המקום בו נמצאת האהבה שלי , זו שמגוננת ועוטפת אותי ברכות ובחום האמת רק לאחר ששני ההורים נפטרו וסדרתי את החדר שלי , זה הפך לבית שלי כי עכשיו האנרגיות שלי הן המובילות בבית והחוקים שלי הם אילו שכך מתנהגים בבית שלי ואהבת לרעך כמוך הוא המוביל אני קוראת לו כוכב שלי הבית של כוכב האהבה , כי נוהגת באורחים באהבת האדם לא שופטת ומקבלת אדם כפי שהוא, מקשיבה ומפרגנת , והכי שיכולה מארחת מכל הלב ואנשים שנכנסים אלי היום הביתה אומרים שיש אוירה של שקט ושלווה בבית, בית נעים לא בית מסודר ומודרני, אלא בית כמו של פעם שבנוי לארח אנשים לתת להםפ להרגע מהמירוץ המטורף של החיים כי בניתי לי מקום בו אני מרגישה בבית , זה שינוי רציני ורק שהוא התרחש אז הבית הפך לבית שלי כי אפילו השימוש במילה שלי לא היה קיים אצלי אלא רק שלנו, וכיום לא מפחדת להשתץמש במילה שלי זה מה שהפך את המבנה הכרוי היה כל השני בפי הביתה לבית שלךי שבו נוח לי וטוב לי ומסתדרת בו לבד ואפילו לרגע לא משעמם בבית שלי, ילדים אוהבים להיות אצלי וזה אומר בית שבנוי לילדים שובבים מלא תעסוקות צבעים וניירות בפינה וגם לוגו ענק שכבר אצלי בבעית יותר מ18 שנים ועדייםן משחקים בו אוף כמה הארכתי הפעם , אבל היה נעים לספר על הבית שלי ומה הפך את הבית להיות הבית שלי