מרגישה ריקה מבפנים...........
אני מרגישה שנתתי את הכל, לך, לבית, לילדים, אין לי יותר חשק וכח הרגע 'שכבנו' אתה גמרת ואני עם האוויר נשארתי ללא מילים רציתי לצאת לקנות חולצה ואתה אומר "תלכי למה לא" אבל מדוע אתה כ" אטום? הרי הילדים איתי וכי אפשר למדוד ולהחליט על משהו ככה? חצי עין פה וחצי רגל שם? אז למה האדישות הזו?מה עשיתי לך? אני רוציבוק, רוצה שתקרא לי שוב "חומד" רוצה לדעת שיש שכר לעמלי אתה כל הזמן חוזר מהעבודה , ונח , נכון תגידו מותר לו לנוח אבל האם לי אסור? האם לי לא מותר להגיד/לבקש תעזור לי קצת? אני לא מצליחה קניות ניקיונות בית ישעורים ילדים-שיהיו בריאים וגם חוגים לא לשכוח ובין לבין עבודה האם זה אפשרי ללא שןם שכר? רצית אירוח חברים -סידרתי. רצית שאני אשתוק רק כדי שהילדה לא תגיד "אמא אל תלכי" או "אמא אני כועסת עליך" רוצה שהילדים יחיו בדאגה כאילו זה בגללם שהרי אני רק רוצה קצת יחס ממך יחס של פעם יחס שגם אני נותנת אבל לא מקבלת יותר אני מיואשת לא יודעת יותר מה לעשות כדי להפנות את תשומת ליבך לכך שאני צריכה חיבוק, מילה טובה, שיחת טלפון במשך יום העבודה שתראה קצת יחס, אולי איזו יציאה קטנה לסרט/מסעדה סיבה להתלבש יפה לחייך להחזיר את החיים שהיו לנו אפילו ארוחת ערב אנחנו לא אוכלים ביחד כי אתה לא עוזר לי כדי שנוכל לשבת בשק יחד עם הילדים אתה מקבל את כוס הקפה שלך, אבל מה איתי.... האם מגיע לי ככה להיות מוזנחת? תגיד לי מה עוד לעשות? חשבתי לעזוב את הבית רק ליום או יומיים ככה כדי שתרגיש איך זה ותתחנן אח"כ שאני אחזור... אבל מה עם הילדים? די אני בוכה לא יכולה יותר אשתדל להמשיך ככה ריקה מבפנים וצמאה לאהבה...........
אני מרגישה שנתתי את הכל, לך, לבית, לילדים, אין לי יותר חשק וכח הרגע 'שכבנו' אתה גמרת ואני עם האוויר נשארתי ללא מילים רציתי לצאת לקנות חולצה ואתה אומר "תלכי למה לא" אבל מדוע אתה כ" אטום? הרי הילדים איתי וכי אפשר למדוד ולהחליט על משהו ככה? חצי עין פה וחצי רגל שם? אז למה האדישות הזו?מה עשיתי לך? אני רוציבוק, רוצה שתקרא לי שוב "חומד" רוצה לדעת שיש שכר לעמלי אתה כל הזמן חוזר מהעבודה , ונח , נכון תגידו מותר לו לנוח אבל האם לי אסור? האם לי לא מותר להגיד/לבקש תעזור לי קצת? אני לא מצליחה קניות ניקיונות בית ישעורים ילדים-שיהיו בריאים וגם חוגים לא לשכוח ובין לבין עבודה האם זה אפשרי ללא שןם שכר? רצית אירוח חברים -סידרתי. רצית שאני אשתוק רק כדי שהילדה לא תגיד "אמא אל תלכי" או "אמא אני כועסת עליך" רוצה שהילדים יחיו בדאגה כאילו זה בגללם שהרי אני רק רוצה קצת יחס ממך יחס של פעם יחס שגם אני נותנת אבל לא מקבלת יותר אני מיואשת לא יודעת יותר מה לעשות כדי להפנות את תשומת ליבך לכך שאני צריכה חיבוק, מילה טובה, שיחת טלפון במשך יום העבודה שתראה קצת יחס, אולי איזו יציאה קטנה לסרט/מסעדה סיבה להתלבש יפה לחייך להחזיר את החיים שהיו לנו אפילו ארוחת ערב אנחנו לא אוכלים ביחד כי אתה לא עוזר לי כדי שנוכל לשבת בשק יחד עם הילדים אתה מקבל את כוס הקפה שלך, אבל מה איתי.... האם מגיע לי ככה להיות מוזנחת? תגיד לי מה עוד לעשות? חשבתי לעזוב את הבית רק ליום או יומיים ככה כדי שתרגיש איך זה ותתחנן אח"כ שאני אחזור... אבל מה עם הילדים? די אני בוכה לא יכולה יותר אשתדל להמשיך ככה ריקה מבפנים וצמאה לאהבה...........