מרגישה מאוכזבת...

../images/Emo24.gifהרגשת אכזבה ,תהיות, מחשבות

הכל לדעתי מביא לתובנות ללימוד. החשיבה החיובית מגיעה דרך אכזבות,מחשבות תהיות וכו'. זה מאד נכון מדי פעם לשקוע במחשבות תהיות וגם אכזבות זה חלק מהחיים זה המכלול כולו של החיים.אני נותנת לעצמי להרגיש לחוש לטעום מכל דבר לא להכחיש ולא ליפות כל דבר ולעטוף כל דבר בשמחה ובחיוב באופן אוטומטי כי זה מבטל תחושות ולא נוגע לעומק .לתת לעצמך לשקוע בהרהורים חשיבה מדוע לא? הכל נכון לכל אחד באופן אישי ואי אפשר לבטל תחושות של אדם אחר. מכל דבר לומדים. אז לשוקעת במחשבות תמשיכי לחשוב זה בריא לדרך הרוחנית ושאף אחד לא ישלול ממך את התחושות שלך!.ומשם את תעלי ותצמחי! תרשי לעצמך לחשוב! שלהבת
 

רביבוש1

New member
האכזבה מגיעה כשאנחנו מפסיקים להאמין

או מאמינים אבל לא באור האמיתי שנובע מתוכנו זה פשוט, האור קיים, צריך רק להיזכר בו
 

Bettyka

New member
מצטערת, אבל לא במקרה שלי...

אצלי דווקא האמונה גורמת לי לחשוב על טובת האנושות, העולם הזה... בזכות האמונה אני חושבת לא רק על עצמי, אלא גם על אחרים. אתה צודק בקשר לאור שקיים, רק שבגלל שפירשו את ההודעה שלי בצורה הלא נכונה, לא הובן פה דבר אחד. שזה בדיוק מה שאני מחפשת... את האור אצל כולם וכן, גם אצלי.
 

שובטמה

New member
תשובה לבטיקה.........מרגישה...

תבחרי לחשוב על עצמך ותחשבי טוב וזה הכי פשוט והכי נכון.
 

gizobo

New member
עשרה ימי מחשבה

בויפסאנה בחצבה אפשר לנסות.יש אנשים שזה שינה להם את ההשקפה,הסובלנות.... ויש שטוענים ששינה להם ורק הידרדרו. כדאי לנסות. לדעתי, לא תרופת פלא, אבל די מועיל אם מוכנים לזה נפשית.
 

שובטמה

New member
תשובה לגיזבו,,,,,,

הייתי בחציבה . שינה לי את החיים. לטובה. מאז אני עושה כל יום. על כל אחד זה עובד אחרת. זה נכון לכל דבר בחיים.
 
את יודעת...../images/Emo70.gif

נדמה שמחשבות העוברות בראשך, הן מחשבות המעסיקות רבים מאיתנו... לעיתים אנו רואים כל כך הרבה דברים רעים, מעשים רעים וסבל. אני מודה, שלעיתים גם אני מתאכזב מאנשים. אני יודע שאני מנסה ורוצה עולם טוב יותר, ומתאכזב מכך שקיימים אנשים כה רבים שאינם שותפים לרצון שלי, או אינם מנסים. כשאני חושב על כך, אני משתדל להתעודד מכך שאני יודע שאני את שלי עשיתי...חיבקתי אדם בזמנים של כאב, הענקתי עזרה לאדם בשעת צרה, מצאתי חמלה וסליחה בליבי לאדם שפגע בי, אהבתי אנשים בגלל מי שהם ולא מה שהם, ליטפתי ונתתי מזון לכלב עזוב שראיתי ברחוב, ואספתי פיסת אשפה שנקרתה בדרכי. אומנם לא שיניתי את העולם, אבל כן זכיתי לראות את חיוכם של אותם אנשים ולחוש באהבתם, ולליקוק של אותו הכלב, ולתודה של האדמה. אם אדע שנגעתי בחייו של לפחות אדם אחד, אחוש טוב יותר. ואני יודע שזה יחזור אליי, כיוון שכל אלה נעשו מתוך אהבה. כך העולם פועל. ההרמוניה מתחילה בתוכנו(פלצני ככל שישמע
) גם אני, כמוך, הייתי שוקע במחשבות שכאלה. עד שהחלטתי לעשות
אומנם לי עצמי יש עוד כברת דרך...אך אני יודע שאני על השביל הנכון
באהבה גדולה, הנסיך הקטן
 
למעלה