כמו אבי
הוא אומר לי " אתה הסרטן שלי" " אתה הכבשה השחורה" " איך הבאתי יצור כמוך לעולם חבל שלא השפ** לקיר"
" מתי כבר תמוות, שתמות אני יביא חברה נעשה מסיבה חגיגה היה פה", תמיד חשבתי על זה כאלו בצחוק, שאני
רואה סרט או סדרה על הורים שמחבקים, שאומרים מילים חמות: אני צוחק, אני אומר על מה הוא בוכה? ולמה
היא מחבקת אותו? אני לא מבין את זה, כי לעולם לא קיבלתי חום, ולא מילה טובה, זה מאוד מאוד זר לי באופן כללי.
ואני גם כזה. ואחי בכלל אין לו אפילו שמץ של בעיה להפך הוא מחבב את זה זה לא מפריע לו והוא חיי כרגיל, עובד
יש לו חברה, לומד, היה בכיתה טובה היה מצטיין, יש לו אחלה חיים, כאלו הוא חיי את מה שיש, כולם לא הזיז לו
זה מאוד מפליא, כנראה זה בלב אבל כלפי חוץ נאדה: זה מצחיק אותו שאבי משתולל, או גם שהוא היה צועק על אמא
וזורק דברים, והכל נפל עליה, ואיים עליה שיעזוב והיא כמו האמא המזורגגת שלה, וקללו מי פ ה ועד הודעה חדשה.
לי זההיה קשה בתור ילד, אחי כלום חיי בעולם משלו, הוא אומר כך " האמא שלך השרמוטה מבזבזת לי
את כל הכסף, כמה מטומטמת היא יכולה להיות" בזמן שהיא חכמה פי מאה ממנו, אשת ספר מלומדת, והוא
איזה בן של משפחה פשע, נוכלים, ומשוחתים, שמתדברים במה שהם עשו למדינה, ומהכסף המטונף שלהם.
כי לאמי יש משפחה פי מאה יותר חזקה,אבל הם לא קרשורם ולא מתערבים, אבל הוא מנצל את זה, שסבי הוא
השולט ,והוא הבנק, וכל הכסף אצלו, והיא אומרת " אני אוהבת אותו מבט ראשון" מה יש לאוהב אני לא מבין.
אנשים חלשים נדבקים חזקים, לא מבין האיש לא למד כלום, היא למדה פרויד שהייתה ילדה נערה יותר נכון.
הוא בא משפחה כזאת, וידעו מי הוא והיא נכנס לתוך הבור הזה, לפעמים אני מאוד כועס עליה, וגם היא נהייתה
רעה, וחסרת רגש, גפ ככה היא לא מראה שום חיבה, אמא שלא ומרת לבן שלה שלום, לא חיבוק, לא נשיקה.
לא אכפת לה, אוטיסטית למופת, זהו גם אני פרקתי, מצטער שזה בשרשור שלך הייתי חייב להוציא את זה מהבטן.
