מרגישה חרא 
כולם מעצבנים אותי, כולן סביבי עומדות ללדת או שבהריון, בטלוויזיה כל הזמן תמונות של לידות ואוף אוף אוףףףף.
ואותי מנסים לעודד ב"יהיה בסדר", "הכל עניין של זמן" וכו.
וסוגיה חדשה, אני שבועיים אחרי ההפלה ובקבוצת הוואטסאפ של משפחתו של בעלי, לא מפסיקים לשלוח תמונות של האחיין התינוק החמוד (באמת חמוד) וכמה הוא מושלם ומהמם.
ואני אומרת לכן את האמת, קשה לי. גם אני רציתי. וקשה לי לקבל כל היום לפלאפון את התמונות של הקטן הזה. אני רעה, יודעת. אבל בחיי שקשה לי.
כולם מעצבנים אותי, כולן סביבי עומדות ללדת או שבהריון, בטלוויזיה כל הזמן תמונות של לידות ואוף אוף אוףףףף.
ואותי מנסים לעודד ב"יהיה בסדר", "הכל עניין של זמן" וכו.
וסוגיה חדשה, אני שבועיים אחרי ההפלה ובקבוצת הוואטסאפ של משפחתו של בעלי, לא מפסיקים לשלוח תמונות של האחיין התינוק החמוד (באמת חמוד) וכמה הוא מושלם ומהמם.
ואני אומרת לכן את האמת, קשה לי. גם אני רציתי. וקשה לי לקבל כל היום לפלאפון את התמונות של הקטן הזה. אני רעה, יודעת. אבל בחיי שקשה לי.
