מרגישה את הסוף...

[dietoday]

מרגישה את הסוף...

בימים האחרונים אני מרגישה יותר ויותר שמערכת היחסים עם חבר שלי לא בכיוון הנכון.. אני שוקלת לסיים אותה, ומרגישה קצת אבודה.. הבעיה הראשונה היא שאני מרגישה וותרנית.. אולי כן אפשר להסתדר? בכל זאת, 85% מהזמן כיף לנו יחד... אני יודעת שאיכפת לו ממני, אני פשוט לא יודעת אם הוא יודע להראות את זה כמו שצריך... הבעיה השניה היא שאנחנו עובדים יחד... אני ממש לא חושבת שאני אהיה מסוגלת לראות אותו כל יום (או כמה פעמים בשבוע) אם ניפרד.. אם זה יגמר זה לא יהיה נעים, ולא נראה לי שיש מצב להישאר ידידים.. גם מבחינת משמרות אין אופציה אף פעם לא לעבוד איתו.. הוא פעם אמר בצחוק שאם ניפרד הוא יעזוב את העבודה, אבל זה לא מציאותי, ואני גם ככה רוצה לעזוב ולמצוא משהו יותר טוב, אבל אין.. מה גם שאנשים אחרים בעבודה יבינו שמשהו לא בסדר ואין לי כוח שיכנסו לי לוריד... אז מה עושים? המצב לא חמור עד כדי כך שצריך לפעול מיד, ואולי כן יסתדרו הדברים.. אבל מה אם לא?

 

[דוVשה]

תמקדי את מה שמפריע לך.

מה שמפריע לך בו ומה שמהותי לך מבחינת בן זוג. עזבי את מקום העבודה ואת ההרגשה של הוותרנות בצד. קחי אותו, על כל מעלותיו ומגרעותיו, ופשוט תעשי רשימה. צד אחד דברים טובים, צד שני דברים פחות טובים. קודמכל תראי איזה צד 'שוקל' יותר. אח"כ תסדרי את הדברים הפחות טובים מהדבר שהכי מציק לך לדבר שהכי פחות. אח"כ, באותה רשימה, שבי עם עצמך וחשבי, לבי כל דבר ודבר, האם דיברת איתו על זה, האם הוא השתנה או מראה סימנים של שינוי, עד כמה זה מהותי, האם את יכולה להסתדר בלי זה, האם את יכולה להסתדר רק עם חלק מזה וכו' וכו'. כך תהיה לך תמונה יותר ברורה וממוקדת של הדברים.

 

[dietoday]

התמונה תתבהר עם הזמן,

וזה לא מה שמטריד אותי כרגע.. אם זה באמת לא ילך, לא תהייה לי את הבעיה להיפרד (כמובן שעצוב וקשה, אבל למדתי לא להישאר איפה שלא טוב לי..). הבעיה שלי באמת היא עניין העבודה וההתמודדות שאחרי...

 

[דוVשה]

אם רק עניין העבודה זה מה שמפריע לך,

אז תתמודדי =] הרי אם למדת לא להשאר איפה שלא טוב לך לא תשארי עם הבחור רק ע"מ שתהיה לך סיטואציה נוחה בעבודה, נכון? אם זה יגיע למצב של פרידה תתמודדי עם העבודה. אז ישאלו קצת שאלות [את לא חייבת לענות ו/או לשתף בפירוט ו/או את כולם], יהיה קצת מוזר איתו [כמו שלך יהיה מוזר ותהא חוסר נעימות גם הבחור ירגיש אותו דבר] עד שיעבור. לי אישית נראה יותר חשוב ומהותי להיות עם מישהו שאת רוצה להיות איתו ושמתאים לך יותר מאשר המחשבה שאם הוא לא מתאים מה יהיה במקום העבודה כי אתם עובדים יחד. אבל זו הראיה שלי.

 

[dietoday]

ברור

שאני לא אשאר איתו כדי שיהיה נוח בעבודה.. רחוק מזה. אבל הבעיה היא באמת איך להתמודד עם זה, והדברים שהצעת הם מבחינתי מאוד קשים להתמודדות...

 

[דוVשה]

אבל הם דברים שסביר להניח שיקרו, לא?

הרי אם אתם עובדים ביחד, ישאלו שאלות לא? הרי אם אתם עובדים ביחד סביר להניח שתהיה אווירה [לפחות בהתחלה] טיפה פחות נעימה, לא? הרי את מכירה את מערכת היחסים שלכם יותר טוב מכל אדם חיצוני ואם את אומרת שלא נראה לך שתוכלו להיות ידידים זה דיי חסר טעם להעלות את זה על הפרק, לא? לכן, אני חושבת, שעדיף לדעת ולהכיר את הדברים כמו שהם. זו המציאות. אין קסם שיכול להעלים דברים או לעשות אותם יותר יפים או יותר נעימים. יש לך נתונים מסויימים שאיתם את צריכה [ויכולה] להתמודד. עד שזה יעבור [ואגב, זה יכול לעבור הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת, כל זה במידה ותפרדו כמובן].

 

[HH husa]

גם כך רצית לעזוב את העבודה

אז אם תיפרדו ,עזיבתה תהה יותר מזורזת. אם העבודה לא מתאימה אז את צריכה אחרת. כמו עם הקשר.

 

[dietoday]

הבעיה

שאני כבר חודש מחפשת ולא מוצאת.. זה שאני רוצה לעזוב לא אומר שאני יכולה...

 

[HH husa]

אז "רק" מציאת עבודה היא הבעיה

את העבודה אינך רוצה וגם את הקשר , אז הבעיה היא רק איך מתמודדים איתו שם. כמה גרוע זה יהיה אם יעשו קצת פרצופים ויהיה קצת קשה איתו בעבודה ?

 

[dietoday]

לא בדיוק..

אני רוצה את הקשר, עדיין.. אבל אני לא יודעת כמה זמן זה יחזיק בקצב הזה... וזה יהיה מאוד גרוע..

 

[פרפרי אהבה]

להישאר ביחד רק בגלל שלא נעים בטח שלא

צריך לעשות, אבל אולי שווה כן לתת צ'אנס לקשר אם סה"כ מרגיש לך טוב בקשר הזה. אם יש משהו ספציפי ויש לפי מה שהבנתי- שווה לדבר איתו על זה, לתת לו צ'אנס לשנות את זה ולעצמך צ'אנס לקבל את זה שהוא לא מושלם.

 

[dietoday]

פה המכשול...

קשה לדבר איתו.. עוד לא ממש גיליתי את ה"שיטה"...

 

[מדען חלל]

בטח שגילית

את מדברת איתו בסדר גמור. מה שעדיין לא גילית זה את "השיטה" לשנות אותו, לא גילית עדיין את המניפולציה הנכונה

 

[מדען חלל]

המחשבות שלך

על מה יכול לקרות מה יהיה ואיך תשלטי בכל הסיפור הזה זה מה שמכאיב לך. תביני שאת באמת לא יודעת מה יהיה.. אולי זה באמת יסתדר מעצמו? אולי גם אם תיפרדו זה יסתדר מעצמו? אנחנו אף פעם לא יודעים מה יהיה בעתיד.. אבל אנחנו תמיד מנסים לתכנן ולדמיין מה זה יהיה ולנסות להתכונן אליו, אבל תמיד בסופו של דבר שאנחנו מגיעים .. זה אף פעם לא נראה כמו שחשבנו שזה יראה. הדבר מזכיר לי שבהתחלה בגיל ההתבגרות שיוצאים לדייטים אז מדמיינים מה הוא יגיד, ואז מה תגידי בחזרה, ואז מה הוא יגיד לזה.. ואז מה תגידי .. והכל ממש מלחיץ.. ואז כשאת באה לסיטואציה הוא בכלל אומר משהו שלא חלמת בחלומות הכי פרועים שלך שהוא יגיד.. או שהוא בכלל נמצא עם חברים ואת חשבת שהוא מבין שזה רק את והוא .. בכל אופן.. אין לך שום דרך לדעת.. אבל הדמיונות האלה שלך על העתיד זה לא סתם משחק בלתי מזיק בתוכך.. כי בעצם מחבל במה שיש לך כרגע. בלתי אפשרי שאת מרגישה את הסוף מתקרב, את רק מדמיינת אותו מתקרב.. אולי למעשה הסוף מתרחק? אולי אתם בצמיחה ואת בכלל לא רואה את זה? השורה התחתונה היא ... שחררי את עצמך מהשליטה.. שחררי את המושכות.. ותני לדברים להתגלות בזמן שלהם. בינתיים תהני ממה שיש.. והכל תמיד יהיה בסדר אם תפקסי את עצמך לרגע הזה.

 

[isaacm]

לפני הרבה שנים היו היה

ילד אינדיאני. הוא היה ילד חכם, הוא היה גם ילד פיקח (וההבדל הוא נושא לשיחה אחרת). הכל היה נפלא בחיים שלו - אבל עם כל זאת הוא לא הפסיק להסתבך כל הזמן. יום אחד ישב לשיחה עם ראש השבט הזקן והחכם. שאל הילד את ראש השבט: "מדוע אני כל הזמן מסתבך, אבי?" השיב ראש השבט בסיפור. בתוככך, ילדי, סובבים שני זאבים. הם תמיד שם. האחד מושך אותך לעשות טוב. "והשני?" שאל הילד בציפיה. השני, המשיך ראש השבט, השני מושך אותך לעשות רע. זוהי המלחמה בין שני הזאבים שסובבים בך. חשב הילד לרגע ושאל: "ומי ינצח?" זה, השיב ראש השבט, זה שתאכיל. מה את אומרת? מועדים לשמחה איציק

 

[dietoday]

אני אומרת

שזה משל נחמד, אבל אני טיפוס של ישירות..