מק
כי זה חשוב!!

היית אומרת הערכה עצמית מאוזנת יותר

לא גבוהה יותר. בתור תיכונסטית אני עשיתי מעבר חד מהערכה עצמית גבוהה להערכה עצמית נמוכה (תיכון עם יותר מידי אנשים מוכשרים...). תוך כדי התיכון הגעתי להערכה עצמית מאוזנת. אני יודעת מה אני שווה. אני יודעת מה אני יכולה אבל אני גם יודעת מה קשה לי ואיפה נקודות החולשה שלי. אבל כל זמן שאנחנו אנושיים אנחנו מועדים למלכודות.. לא אני לא בוחרת להפגע לפעמים אני פשוט מוצאת את עצמי כועסת ופגועה ואז אני מנסה להבין למה. ברוב המקרים משהו פרט על מיתר מאד רגיש אצלי נקודה שאני לא ממש מרגישה בה נוח. לגבי דליה, יש ליותם איחור בדיבור ולמרות שיותם לא מחוץ למערכת ולמרות שאנחנו משקיעים - זאת נקודה רגישה. להקרא הורה לא אחראי פוגע לא כי אנחנו יודעים היטב שאנחנו הורים מאד אחראיים (לקח לנו בדיוק 2 חודשים בארץ זרה להבין שיש בעיה ולהעביר את יותם גן למרות שיותם לא אמר דבר וההתנהגות שלו היתה מטעה). זה פוגע כי אנחנו חוששים כל הזמן שאולי אנחנו לא ואז באה משהו שזכתה לאמוננו ואומרת אתם לא... מכאן הפגיעה. השרשור של דליה נתן תוצאה אחת ברורה. בחנו את עצמנו אני לא מפחדים להביט בראי (המעוות) שהיא שמה מולנו אבל האמון והחברות נפגעו.
 

1234ab

New member
עדיף תמיד לשאוף...

להערכה עצמית גבוהה יותר ולא מאוזנת - וזה אומר להרגיש טוב עם עצמך תמיד ולא להיות תלויה באף דיעה של אף אחד, מספיק בטוחה בעצמך לדעת שגם במקרה הזה של דליה (שאני לא ממש בקיעה בפרטים)היא יכולה להגיד ולחשוב מה שהיא רוצה ואת יודעת בתוך עצמך שמבחינתך את עושה ועשית ככל יכולתך ולכן את יכולה לבחור לא להיפגע. ותנסי לחשוב על זה שוב, יש לך את הבחירה אם להיפגע או לא. קחי אחריות על חייך ועל רגשותייך אף אחד לא יכול לקחת את זה ממך! תנסי לעשות שיעורי בית ולבדוק בעצם למה את נפגעת? לא כי דליה אמרה כך וכך אלא לבדוק יותר עמוק מה זה אומר בשבילך? תנסי ותראי אולי תמצאי את התשובה. כל אדם הוא מראה עבורנו, הוא בא ללמד אותנו משהו על עצמנו, תנסי ללמוד משהו מהשיעור הזה. מה את אומרת? המשך בוקר נפלא ונעים
 
לדעתי..

הערכה עצמית מאוזנת נסמכת על המציאות ולכן פחות ניתנת לערעור. אם אעריך את עצמי יותר ממה שאני המציאות תכה ומהר.. במקרה הספציפי לא היתה פגיעה אישית אלא הצהרה כללית על אנשי הפורום ותפיסותיהם. זה היה מעליב כי אנחנו מצידנו עשינו כל מאמץ לקבל אותה ואת השוני בדעותיה. אני לא בונה את הערכתי ותפסתי על קביעותיה. אבל זה לא אומר שאדם לא יכול להעלב. אני חושבת שאת מגדילה בערך המילה עלבון. אני לא הולכת שבורה כבר כמה ימים וחושבת רק על ההודעה שלה. אבל כשקראתי הרגשתי עלבון ועל זה הגבתי. אני אדם שלם ומרוצה מעצמו אבל אני יכולה להודות בפה מלא שמשהו שימשהו אמר פגע בי. זה לא מוריד המערכתי העצמית. אמרתי קודם שכשאר אתה מעריך את מי שנתן את הדיעה הפוגעת אתה בוחן את עצמך - אני לא נסוגה מזה אבל אני אחדד ואומר שמבחן לא אומר כישלון רק בדיקה. לגבי כל אדם הוא מראה. יש פה טרולים ברשת שאינם מראה לדבר ולכן אינם מעוררים כל תגובת עלבון כשהם פוגעים. אבל חלק מלבנות קהילה לדעתי זה לתת מעצמך ולחשוף את עצמך, הסיכון הוא שמשהו יפגע בך.
 

1234ab

New member
לפי דעתי...

את יכולה לחשוף את עצמך ואם זה להישאר בטוחה בעצמך ולא להיפגע. נראה לי שפיספסת את הנקודה שניסיתי להסביר לך והיא: אף אחד לא יכול לפגוע בך את יכולה לבחור להיפגע שימי לב יש פה הבדל עצום את צריכה לקחת אחריות על רגשותייך. לא משנה מה יגידו לך רק את בוחרת איך להגיב או להרגיש בנוגע לדברים. ולפי דעתי הערכה עצמית נמדדת אך ורק עפ"י איך שאת מקבלת את עצמך ולא עפ"י המציאות. מה הכוונה בכלל עפ"י המציאות? מי מחליט מה יותר? או מה פחות? מה דעתך?
 
תגובה

אני לא מסכימה לגבי הבחירה להפגע. אתה יכול הלתרחק מאדם פוגע אתה יכול לנסות להוריד את הנזק שפגיעה גרמה אבל לא להפגע? אני חושבת שכשאר מישהו שחשוב לך מעליב אתה נפגע. לי ולבעלי לקח זמן להפריד את העלבון מפגיעה מכוונת זדון. אנשים פוגעים לפעמים בלי כוונה כי הם דרכו על נקודה רגישה בלי לשים לב. אתה יכול בצורה מחושבת להוריד את הפגיעה אבל הפצע הוא בדרך כלל ישן.. מה שאני מנסה להגיד זה שאני לא רוצה לעשות לעצמי אוטוסוגציה - אני מעדיפה להגיד נפגעתי להוציא החוצה ולהמשיך ולא לקבור בפנים. לגבי הערכה עצמית אני יכולה להאמין שאני עילוי במה זה יעזור לי? אני מעדיפה לדעת את החולשות שלי. יש מבחנים אוביקטבים יש דברים שאני יכולה לעשות ויש כאלה שלא. אני לא מתכוונת האמת הצלחתי או לא הצלחתי להרשים אדם כל שהוא אלא האם אני יכולה או לא. ענת
 
בלי להיכנס לפילוסופיה... ../images/Emo13.gif

ואם לדבר על עצמי, לא ממש נפגעתי מדליה או מדעות אחרות. אני מוצאת את עצמי מתבאסת ואפילו רותחת מעצם העובדה שאני צריכה ל"שכנע" כביכול או לתרץ את עצמי. זה משהו שאני בעיקרון לא עושה וזאת גם לא המטרה שלי בפורום. תארו לכם שהייתם משתתפים בפורום "הנקה" בו יש תמיכה למיניקות למיניהן, ומישהי היתה נכנסת וכותבת שהיא ממש נגד הנקה ונותנת סיבות שמוצדקות בעיניה. אני מניחה שהיו מנסים לשכנע או להסביר לה, אבל אחרי כמה דיאלוגים היו שואלים "סליחה, גבירתי היקרה, אבל אם את מתנגדת להנקה, מה את בעצם עושה פה בפורום??!". הפורום לא נועד לשכנע אף אחד, אלא להביא תפיסת חיים חדשה שאנשים פחות מכירים, לעודד ולתמוך, לענות על שאלות. להתנצל ולשכנע?? לא אני , תודה!
 

1234ab

New member
אכן את צודקת...

שבמידה והדעות שלך מנוגדות לנושאי הפורום עדיף אולי שלא תבקרי בו, למרות שזאת תמיד תישאר זכותך לומר את אשר את חושבת למרות שזה נוגד את השאר. לא הבנתי למה התכוונת כאשר אמרת שאת לא תתנצלי או תשכנעי אף אחד אחר בפני מי את לא תתנצלי? דיברנו כאן אני בכל אופן על הבחירה של האדם עצמו, במקרה הזה הכוונה היתה אם להיפגע מדברי האחר או לבחור לקחת אחריות על רגשותייך ולא להיפגע, על זה אני דיברתי בכל אופן. מה דעתך על זה
ערב טוב
 

anat1963

New member
בהחלט יש משהו בדבריך, אבל ...

תמיד טוב למצוא גם את "פרקליטו של השטן" שאומר דברים שמנוגדים לדעת הרוב. לפעמים עצם המצאותו של אחד כזה משחררת ממחשבות מקובעות אצל חלק מהמשתתפים בפורום. בדוגמא שהבאת למשל של פורום הנקה. סביר להניח שמרבית המשתתפות בפורום הן אמנם בעד הנקה אבל הן גם משוכנעות לאמרה "לא בכל מחיר", אבל בנוסף בודאי נמצאות בפורום כמה אמהות שאצלן ההנקה היא "יהרג ובל יעבור" גם אם המציאות היא שלהן ולילדן זה לא מתאים (למשל כאלו שמניקות כי אומרים שזה טוב אבל הן בעצם ממש לא רוצות ועושות זאת רק כחובה ומחכות כל פעם לרגע בו התינוק יסיים לינוק). אז אם תכנס לאותו פורום המתנגדת להנקה, יתכן שהדברים שהיא תאמר יפקחו את עיניהן של אלו עם הגישה של "יהרג ובל יעבור" והן תעבורנה לקבוצה של "לא בכל מחיר". יתכן שהן תמשכנה להניק, אבל מעצם העובדה שהן תפסקנה לעשות זאת בכפייתיות ההנקה תהפך ליותר מהנה עבורן, ואם הן תחלטנה להפסיק להניק כנראה שזה מה שמתאים להן ולכן גם טוב יותר לתינוקן. אותו הדבר גם בפורומים אחרים, כל זמן שהדברים נעשים בצורה תרבותית, לדעתי זה רק תורם אם יהיו בין המשתתפים גם כמה בודדים שמתנגדים לגישה של הרוב ודבריהם יעוררו למחשבה שתעזור לנו עצמנו להשתכנע יותר היכן שאנחנו צודקים ולגלות את הטעויות שלנו ולתקנן במקום בו הן נמצאות. אז, דליה, נראה לי שאת צריכה להיות מעט יותר מעודנת בהתבטאויות שלך וגם לזכור שכאן זה הבית שלנו, ואת כאן רק כמי שהתנדבה לעורר אותנו למחשבות לגבי דרכנו. אבל ... לדעתי האישית, בהחלט רצוי שתמשיכי להשתתף ולכתוב כאן.
 

anat1963

New member
השאלה היא מהי הערכה עצמית נכונה?

האם זו שאת קוראת לה "מאוזנת" או דוקא הגבוהה? במרבית המקרים, לטעמי, ההערכה ה"מאוזנת" מושפעת מגורמים חיצוניים שרובם מטעים וגורמים לנו להוריד בעיני עצמנו מערכנו ולא לראות את עצמנו כפי שאנחנו באמת. אני בודקת את עצמי רק ביחס לתוצאות. אם אני חושבת שבתנאים מסויימים אני מסוגלת לבצע דבר מסוים בקלות רבה, והתנאים הנדרשים קיימים ואני מתקשה לבצע את הדבר סימן שטעיתי ובדבר המסוים הזה אני כנראה לא מוכשרת כפי שחשבתי. אבל אם המציאות מראה שהתנאים מקשים עלי להשיג את התוצאה, אפילו מקשים מאוד, ובכל זאת הביצוע שלי רק מעט פחות טוב מהצפוי. אז גם אם יש מסביבי אנשים שאת אותו הדבר עושים ביתר קלות (כי מה לעשות במקרה המסוים התנאים מבחינתם קלים יותר), אין זה אומר שהם מוכשרים ממני (גם אם יגיעו להישגים גבוהים משלי) ואין סיבה שאעריך את עצמי פחות ממה שהערכתי קודם. לטעמי הערכה עצמית באמת מאוזנת אינה הערכה עצמית "מאוזנת" שמתבססת על השוואה לאחר, אלא הערכה שמבוססת על השוואת הציפיות לתנאים ולתוצאות. אני גם מאמינה שכשההערכה העצמית שלך נכונה אז גם הסביבה לומדת להעריך אותך כראוי. כך גם קורה במשפחתי ובשכונה שלי. מילדות כולם ראו בי את "הכוכב" וציפו ממני לגדולות. בסופו של דבר, כפי שאתן כבר יודעות, אפילו תואר ראשון לא סיימתי ורבים אחרים במשפחה ובשכונה הם בהחלט בעלי תארים מראשון עד דוקטור. למרות זאת, בגלל שכולם יודעים על ההשכלה הבלתי רשמית שאני עשירה בה ועל התנאים שבזכותם הגיעו האחרים למה שהגיעו ועל התנאים שבגללם אני לא הגעתי לכלום, עדיין ההערכה אלי מבחינה זאת בסביבתי מאוד גבוהה ועולה על ההערכה לבעלי התארים. אני בטוחה שאם הייתי מתחילה בעצמי להשוות את עצמי לאחרים ולהאמין שטעיתי ואני בעצם שווה הרבה פחות ממה שחשבנו בעבר, אז הסביבה הייתה מתחילה להאמין למה שאני חושבת והיו מתחילים לזלזל בי.
 

freearth10

New member
המהפך הזה מצפה לכולנו

וזה ממש לא משנה אם הילד התחנך בבית או לא, יכול להיות שבמקרה כזה המהפך הזה הוא אפילו קצת יותר חריף. מי שמחנך את ילדיו לעצמאות אז זו בעצם משאת חייו לראות איך הילד מתחיל לפרוש כנפיים ועושה את זה דווקא לא רע. והאם חופש - לא זה מה שרצינו כשבחרנו בחינוך הביתי? אז כן, צריך ללמוד את השינוי, למצוא פתרון שיתאים לך, להתחיל להשקיע בעצמך וכל השקעה מניבה תוצאות. כשהילדים שלי בגרו מצאתי לי ילדים חדשים שאותם אימצתי אל ליבי ואותם ליויתי עד שגם הם החליטו לפרוש כנפיים - ההורים שלי. ותוך כדי שיניתי כיוון מקצועי ואני היום משלבת באהבה כה רבה את הישן עם החדש. והילדים רק עוברים למקום אחר. הם נשארים איתך כל הזמן, בדיוק כמו ההורים שלך. מאיה
 

דליה.ד

New member
הבנתי את הרמז

כשהפורום הוקם הבנתי שיש כאן מקום גם לאנשים שחושבים אחרת. מכיוון שאתם מרגישים מאויימים בשל השאלות הקשות (והצודקות לדעתי) שלי, אז אחסוך מכם את אי הנעימות. תוכלו להישאר כאן ולדוש בעניין עד זרא. אבל יפי נפש עד הסוף לא תוכלו להיות. מה לעשות? גם אני קצתי בדיונים עקרים בהם לא ניתנת תשובה, אני מרגישה רק התחמקות משאלות רציניות (כגון על קוריקולום, מטרות וכו') ואני לא אשמש כר החבטות שלכם. בסופו של דבר ועניין, אני רואה רואה בעצמי כיצד המערכת אותה כולכם דואגים להשמיץ, עובדת יפה ואני גאה להיות חלק ממנה. אני רואה בתי ספר, מורים, מורות, תלמידים, ילדים שאוהבים את בית הספר. המיעוט הוא זה שאינו מרוצה. אותם אלה שטורחים כל כך להשמיצה עוד לפני שילד אחד שלהם ביקר בה....זה לא לעניין, בעיני. איך אתם שופטים מראש לפני שניסיתם בכלל????? משמועות? ממה שאתם יודעים מבחוץ? ממש נפלא! אז.....עד להודעה חדשה..... שיהיה לכם חג שמח.
 
דליה, (ארוךךך) לפורום יש כמה מטרות:

1. להיות בית בטוח ונוח למי שבחרו או למי ששוקלים חינוך ילדיהם מחוץ למערכת. 2. להיות במה לדיונים, גם נוקבים בנושאי חינוך ואפיקי חינוך שונים 3. לאפשר למתנגדים מקום בו הם יכולים לברר מה מסתתר מאחורי השד הזה שנקרא חינוך חלופי. לא פעם ציינתי כאן שיש מקום לכל הדעות, גם של המתנגדים החריפים ביותר, ואפשר ורצוי לשאול שאלות - נוקבות וקשות ככל שאפשר. עם זאת, צריך לזכור שזהו גם פורום תמיכה. החינוך הביתי (יותר מזה של בתי ספר חלופיים) הוא חריג בגישתו. הציבור הרחב שופט את החינוך הביתי בחומרה. קל לו לציבור הרחב לקבל חינוך ביתי שמבוסס על מורים פרטיים ומערכת מסודרת, וקל לו לציבור הרחב לקבל בתי ספר חלופיים שמיישמים את רעיון החינוך החופשי, כי לדבריהם: "הילד לפחות נמצא במסגרת" החינוך הביתי החופשי קשה מאוד להבנה ע"י מי שהמערכת זורמת בעורקיו. כל מה שאני מבקשת זה לא לפסול ולא להוקיע. לשאול שאלות, אפילו נוקבות, לקבל תשובות ולעורר שאלות חדשות כשנגמרות השאלות ומתחיל השיפוט, כשמתחיל התיסכול של: "אבל היא לא מבינה...." זה הזמן להפסיק לכתוב - לסיים את השרשור ולבחור אפיק אחר. אנשי החינוך הביתי חשופים לחיצים מורעלים במשפחה, בין השכנים, ובכלל. המקום הזה, אמור להיות להם בית נוח לבטא בו את חששותיהם, דאגותיהם וכדומה החינוך הביתי החופשי הוא תהליך לא פשוט להורה. כל הזמן עולות שאלות: זה טוב? זה לא? צריך / לא צריך להתערב וכדומה... זה לא פשוט להיות כל הזמן בהקשבה לילד, במיוחד כאשר הילד גדל, מתפתח וצרכיו משתנים. יש המון רגעים קטנים של חיפוש דרך אצל הורה שמחנך מהבית. חשוב לי שאנשי החינוך החלופי ירגישו נוח להעלות כאן את הפחדים, החששות וההתלבטויות שלהם. זה חשוב יותר מכל דבר אחר. אני יודעת שדברייך עוררו מחשבות ותהיות אצל הגולשים. חבל יהיה לי לוותר עלייך. ובהתייחסות עניינית לדברים שכתבת: אמירה כמו: "אותי מקומם כאשר קוראים להשארת הילד בבית "חינוך ביתי" כאשר מה שהוא עושה זה לרבוץ מול הטלויזיה ולישון עד מאוחר. לא ללמוד, לא להיות בחברת בני גילו (וכן צעירים ממנו וגדולים ממנו שגם חשוב), ועוד לקרוא לזה "חינוך" - זה לא חינוך, מה לעשות. מפריע לי שמגדלים ילד "בר" בלי באמת לתת את הדעת על הצרכים שלו, כילד, אלא שועים יותר לצרכי ההורה. חלק חשוב מהיותינו הורים הוא לדעת לוותר על הצורך שלנו ולחשוב על טובת הילד. טובתו הפיסית, הרגשית והנפשית." הדברים הללו כשלעצמם: הזנחת הילד ואי הקשבה לצרכיו, מקוממת גם אותי. אבל את בדברייך קבעת שחינוך ביתי משמעותו: הזנחת הילד ואי הקשבה לצרכיו. זו לא שאלה נוקבת, זו אפילו לא הבעת דעה אישית. זו קביעה לא מבוססת שנסתרת ע"י כל ההודעות על חינוך ביתי שהיו בפורום מאז הוקם. אני לא מפקפקת לרגע בזה שאת מאמינה לכל מילה שאת אומרת על מערכת החינוך. תשאלי שאלות, תקבלי תשובות. גם אני, וגם יונת מגדלות ילדים בחינוך ביתי, ענינו לך ברצינות ועם לב פתוח. כשאת אומרת לנו שאנחנו מזניחות את ילדינו ולא מקשיבות לצרכיו, אני תוהה מה הבנת ממה שכתבתי, והאם יש טעם להגיב. אין לי ציפייה שתהפכי תומכת נלהבת, רק שתקבלי את זכותי להחליט אחרת, ותכבדי את הורותי ממש כמו שאת רוצה שאכבד את שלך. למרות שהודעתך הנ"ל הייתה מאוד לא לרוחי, אצטער מאוד לראותך עוזבת. אני חושבת שאת תורמת בפורום המון!! ומציגה קרן אור שמאפשרת, ולו לרגע, לראות מערכת חינוך אחרת. ובכל זאת, אם את כאן במטרה "להציל את הנפשות" ולהחזירן למערכת, אם את כאן כדי ללומר לאנשים שהם הורים גרועים, אז למרות הצער לראותך עוזבת - אין לזה מקום בפורום. אם את כאן במטרה להבין ולראות אופציות אחרות לחינוך, אם את כאן כדי לעורר באנשים מחשבה שנייה ומעמיקה יותר, כשהם מחליטים אם לשלוח את ילדיהם למערכת או לבי"ס חלופי, או להשאירו בבית, אשמח לראותך נשארת, כי ההחלטה על איזה חינוך מתאים לילדך צריכה להילקח בכובד ראש. את יודעת, אני עוסקת בריפוי ובמודעות עצמית. הפגישה הראשונה שלי עם אנשים היא פגישה קשה. אחד הדברים שאני עושה איתם זה להפחיד אותם ממה שצפוי. למה? כי זו דרך לא קלה, וכי חשוב לי לדעת שהאדם באמת רוצה ללכת בדרך. כך גם עם חינוך. הכי קל זה לשלוח את הילדים למערכת אך האם זה הכי אחראי? האם זה הכי נכון לילד? ואם התשובה שלך היא: כן!! אז... למה? מה עושה את זה הכי נכון? והתשובה צריכה להיות עניינית ולא כמו כמה תשובות שקיבלתי: "אוי, רגע... לא חשבתי על זה אף פעם... אבל... הנה, אני הלכתי לביה"ס, מה? יצאתי כל כך גרוע?" אז אני כן חשבתי, ואני חושבת כל הזמן... וכך גם כל מי שעושים חינוך ביתי (או חולמים עליו) וב- 14 במאי יש יום עיון שנתי של באופן טבעי ויהיו כמה קבוצות שידונו באספקטים שונים של החינוך הביתי - את בהחלט מוזמנת לפגוש את החבר'ה, את מוזמנת לראות / לפגוש את הילדים ולהתרשם. בהודעתך זו שאני מגיבה אליה את כותבת: 'המיעוט הוא זה שאינו מרוצה' לא יודעת על מה את מבססת את זה, אבל אני מכירה הורים, תלמידים, מורים, ומנהלים שאינם מרוצים בכלל - מלאים טענות וביקורת על המערכת. אני חושבת שאת הראשונה והיחידה שאני מכירה, שחושבת שהמערכת 'בסדר' אותם אלה שטורחים כל כך להשמיצה עוד לפני שילד אחד שלהם ביקר בה....זה לא לעניין, בעיני. איך אתם שופטים מראש לפני שניסיתם בכלל????? משמועות? ממה שאתם יודעים מבחוץ? לדעתי, אנשים שהתחנכו בביה"ס - לא שופטים את המערכת מבחוץ, אנשים שעובדים או עבדו במערכת לא שופטים אותה מבחוץ. אנשים שמתבססים על תוצאות מבחני ידע ארציים של המערכת, והערכות נוספות שנשמעות בתקשורת על עלייה באלימות בבתי הספר, על המיקום הנמוך של ילדי ישראל בין מדינות המערב, בהשוואת ידע והישגים, על צמצום משאבים למרות חוסר שקיים במוצהר, על מלחמות המורים לשכר הוגן, על חשבון הפקרת הילדים שהושמו תחת אחריותם, אפילו אלו לא ממש שופטים את המערכת מבחוץ כי המערכת היא זו שמפרסמת את המידע עליו הם מתבססים. בנוסף, את תוקפת כאן אנשים שלמדו במערכת, על שהם שופטים אותה מבחוץ, וממש בלי משים, שופטת בעצמך את החינוך הביתי, למרות שגם לא התנסית בו בעצמך, וגם לא חינכת בו את ילדייך
על בסיס מה את קובעת מה טיבו של החינוך הביתי? שוב, אשמח אם תבחני שוב את החלטתך לעזוב, ואשמח עוד יותר אם תחליטי להישאר. יש כאן למידה לכל הצדדים, אני מקווה שתבחרי ללמוד איתנו ולעזור לנו ללמוד
 
למעלה