מאפרה מרוקנת
New member
שאלה נוקבת אליכם
ודווקא על עצמכן. מקריאת ההודעות כאן אני מבינה שרובכן בעד חינוך ביתי, ורבות מכן מיישמות זאת הלכה למעשה. אתן משקיעות את כל כולכן בילד, נעלבות כאשר מישהי מציינת שלה קשה להיות אך ורק עם ילדה כל היום, שהיא חייבת גם חברת מבוגרים. אתן ישנות עם הילד, אתן חיות את הילד. בקיצור, החיים שלכן סובבים אך ורק סביב הילד (הכל כמובן בהכללות, לא כולן כאן כאלו). הכל טוב ויפה כעת, כאשר הילד קטן. אך האם חשבתן מה יקרה כאשר הילד יתעופף מהקן? מה יקרה כאשר מרכז החיים שלכם יחתוך אתכן מעולמו? אתן יכולות לצאת לידי חובה בתשובה כעוסה כלפי, בתשובה שהילד הוא אכן מה שהכי חשוב לכן ואתן תקריבו בשמחה את חייכן עבורו. ועדיין, אני נתקלתי בכל כך הרבה נשים שמוקד העניין היחיד שהיה להן הוא הילדים. כאשר הילדים בגרו ולהן כבר לא היה חלק פעיל (במקרה הטוב היה להן חלק סביל) בחיים שלהם, הם נותרו9 משועממות ומתוסכלות מהחיים. קל להגיד למצוא תחביב, לחזור לעבודה. ברוב המקרים זה לא עובד. לעבודה קשה מאוד (כמעט בלתי אפשרי) לחזור, וגם התחביבים לא בדיוק ממלאים את החור שנפער. הנשים יושבות משועעמות בבית, מחכות לבעל שיחזור מהעבודה ויעניק להן מעט עניין בחיים. הבעל העייף לא מבין מדוע אשתו חונקת אותו, מצפה שהוא ימלא את עולמה, ופעמים רבות פשוט נמאס לו מהאשה המשעממות והמשועממת, והוא עוזב. האשה נותרת כעת משועממת יותר מאי פעם. נכון, תרחיש קיצוני, ועדיין, לא כל כך רחוק מהמציאות. נתקלתי בנשים רבות העונות על התיאור הנ"ל. כמו כן, כאשר הילד מרגיש שהוא מרכז עולמכן, זה מטיל עליו לחץ גדול מאוד. הכל קשור אליו, האושר של האמא תלוי בו. הרי גם בני זוג לא ישרדו את הלחץ כאשר בן זוג אחד משדר לשני שהוא מרכז עולמו והוא מוכן להקריב את הכל עבורו. זה יוצר לחץ עצום אצל בן הזוג, הוא לא מעוניין להיות מרכז העולם עבור אדם אחר. בדרך כלל זה מוביל לגירושין. אשמח אם תתייחסנה ספציפית לנקודות שהעלתי, ולא תתקופנה אותי על הדעות.
ודווקא על עצמכן. מקריאת ההודעות כאן אני מבינה שרובכן בעד חינוך ביתי, ורבות מכן מיישמות זאת הלכה למעשה. אתן משקיעות את כל כולכן בילד, נעלבות כאשר מישהי מציינת שלה קשה להיות אך ורק עם ילדה כל היום, שהיא חייבת גם חברת מבוגרים. אתן ישנות עם הילד, אתן חיות את הילד. בקיצור, החיים שלכן סובבים אך ורק סביב הילד (הכל כמובן בהכללות, לא כולן כאן כאלו). הכל טוב ויפה כעת, כאשר הילד קטן. אך האם חשבתן מה יקרה כאשר הילד יתעופף מהקן? מה יקרה כאשר מרכז החיים שלכם יחתוך אתכן מעולמו? אתן יכולות לצאת לידי חובה בתשובה כעוסה כלפי, בתשובה שהילד הוא אכן מה שהכי חשוב לכן ואתן תקריבו בשמחה את חייכן עבורו. ועדיין, אני נתקלתי בכל כך הרבה נשים שמוקד העניין היחיד שהיה להן הוא הילדים. כאשר הילדים בגרו ולהן כבר לא היה חלק פעיל (במקרה הטוב היה להן חלק סביל) בחיים שלהם, הם נותרו9 משועממות ומתוסכלות מהחיים. קל להגיד למצוא תחביב, לחזור לעבודה. ברוב המקרים זה לא עובד. לעבודה קשה מאוד (כמעט בלתי אפשרי) לחזור, וגם התחביבים לא בדיוק ממלאים את החור שנפער. הנשים יושבות משועעמות בבית, מחכות לבעל שיחזור מהעבודה ויעניק להן מעט עניין בחיים. הבעל העייף לא מבין מדוע אשתו חונקת אותו, מצפה שהוא ימלא את עולמה, ופעמים רבות פשוט נמאס לו מהאשה המשעממות והמשועממת, והוא עוזב. האשה נותרת כעת משועממת יותר מאי פעם. נכון, תרחיש קיצוני, ועדיין, לא כל כך רחוק מהמציאות. נתקלתי בנשים רבות העונות על התיאור הנ"ל. כמו כן, כאשר הילד מרגיש שהוא מרכז עולמכן, זה מטיל עליו לחץ גדול מאוד. הכל קשור אליו, האושר של האמא תלוי בו. הרי גם בני זוג לא ישרדו את הלחץ כאשר בן זוג אחד משדר לשני שהוא מרכז עולמו והוא מוכן להקריב את הכל עבורו. זה יוצר לחץ עצום אצל בן הזוג, הוא לא מעוניין להיות מרכז העולם עבור אדם אחר. בדרך כלל זה מוביל לגירושין. אשמח אם תתייחסנה ספציפית לנקודות שהעלתי, ולא תתקופנה אותי על הדעות.
