מקרה מבית הספר
היום בשיעור חינוך התקיים דיון בין המורה לשלוש תלמידות שהבריזו משיעור כפול בשביל להתכונן למבחן שהיה לנו מיד אחרי השעתיים האלה. אז הן הלכו הביתה או משהו להתכונן, וחזרו למבחן. המורה שמהשיעור שלה נעדרו התלמידות דיווחה למחנכת, והמחנכת החליטה להוריד לתלמידות 10 נקודות מהמבחן שנערך באותו היום. כשהתלמידות רצו למחות על העניין המחנכת תקפה אותן בצורה פשוט זוועתית, אנוכית, חסרת כל הבנה ובמיוחד- כזאת תקיפה שאפילו הבן אדם הכי גס רוח בעולם היה מתבייש בה. היא פשוט צעקה עליהן במשך חמש דקות והן ישבו והקשיבו לה, אחר כך כבר התחילו להיפלט שטויות מהפה שלה, והן התחילו לריב איתה. כל השיעור היה ויכוח ענקי, עד שלקראת סוף השיעור המורה ניסתה להרגיע עניינים ולהעביר הכל למישור שקט ורגוע יותר. תלמידה אחרת מהכיתה, שלא קשורה לעניין הרימה את היד והמורה נתנה לה אישור לדבר. היא פתחה בצורה הכי מכובדת, מתחשבת והכי רצינית שיש- "המורה, אני הולכת להעביר ביקרות ואני לא רוצה שתיעלבי או משהו בסגנון, זה בסדר אם אני אגיד את זה?" המחנכת בתגובה ענתה לה- "כן, בטח, אני מפנימה וזה בסדר. אני לא נעלבת". התלמידה החלה להגיד למורה בצורה מנומסת ומתורבתת שהיא, בתור מחנכת אמורה להיות טיפה יותר גמישה עם התלמידים שלה ודרושה לה טיפה יותר הבנה והתחשבות- אבל עוד לפני שהיא סיימה את המשפט המורה התפרצה לדבריה (שזה דבר שאותנו מחנכים כנגד זה) בצעקות עד לשמיים, התחילה לצעוק עליה שהיא מדמיינת, שהיא ממציאה, ועוד בנוסף היא אמרה לה שהיא מאוד מאוד פגעה בה ושהדבר לא היה במקום. התלמידה כל זמן הצעקות ניסתה להרגיע אותה ולהסביר לה שהיא רוצה לתת לה דוגמא, ושתקשיב לה, אבל המחנכת לא הקשיבה. אחרי שהיא נרגעה, התלמידה אמרה לה "בואי אני אתן לך דוגמא: בנוגע למבחן באנגלית..." ויצאה החוצה כשהיא בוכה. המחנכת כמובן, בלי לשים לזה יותר מדי לב, המשיכה לצעוק על הכיתה. לפי דעתי מחכנת אמורה להוות דוגמא- אין ספק שמחנכת גם היא בן אדם, וגם היא מסוגלת לאבד עשתונות מדי פעם. אבל יש הבדל בין לאבד עשתונות, לבין להגיד לתלמידים שלה "אנחנו (המורים) מעליכם" מה עוד שחלק מהתתמחות שלה בתחום הלימודים הוא לדעת להתמודד עם מצבים כאלה. ובטח שזו היא לא דוגמא. מה אתם חושבים על העניין?
היום בשיעור חינוך התקיים דיון בין המורה לשלוש תלמידות שהבריזו משיעור כפול בשביל להתכונן למבחן שהיה לנו מיד אחרי השעתיים האלה. אז הן הלכו הביתה או משהו להתכונן, וחזרו למבחן. המורה שמהשיעור שלה נעדרו התלמידות דיווחה למחנכת, והמחנכת החליטה להוריד לתלמידות 10 נקודות מהמבחן שנערך באותו היום. כשהתלמידות רצו למחות על העניין המחנכת תקפה אותן בצורה פשוט זוועתית, אנוכית, חסרת כל הבנה ובמיוחד- כזאת תקיפה שאפילו הבן אדם הכי גס רוח בעולם היה מתבייש בה. היא פשוט צעקה עליהן במשך חמש דקות והן ישבו והקשיבו לה, אחר כך כבר התחילו להיפלט שטויות מהפה שלה, והן התחילו לריב איתה. כל השיעור היה ויכוח ענקי, עד שלקראת סוף השיעור המורה ניסתה להרגיע עניינים ולהעביר הכל למישור שקט ורגוע יותר. תלמידה אחרת מהכיתה, שלא קשורה לעניין הרימה את היד והמורה נתנה לה אישור לדבר. היא פתחה בצורה הכי מכובדת, מתחשבת והכי רצינית שיש- "המורה, אני הולכת להעביר ביקרות ואני לא רוצה שתיעלבי או משהו בסגנון, זה בסדר אם אני אגיד את זה?" המחנכת בתגובה ענתה לה- "כן, בטח, אני מפנימה וזה בסדר. אני לא נעלבת". התלמידה החלה להגיד למורה בצורה מנומסת ומתורבתת שהיא, בתור מחנכת אמורה להיות טיפה יותר גמישה עם התלמידים שלה ודרושה לה טיפה יותר הבנה והתחשבות- אבל עוד לפני שהיא סיימה את המשפט המורה התפרצה לדבריה (שזה דבר שאותנו מחנכים כנגד זה) בצעקות עד לשמיים, התחילה לצעוק עליה שהיא מדמיינת, שהיא ממציאה, ועוד בנוסף היא אמרה לה שהיא מאוד מאוד פגעה בה ושהדבר לא היה במקום. התלמידה כל זמן הצעקות ניסתה להרגיע אותה ולהסביר לה שהיא רוצה לתת לה דוגמא, ושתקשיב לה, אבל המחנכת לא הקשיבה. אחרי שהיא נרגעה, התלמידה אמרה לה "בואי אני אתן לך דוגמא: בנוגע למבחן באנגלית..." ויצאה החוצה כשהיא בוכה. המחנכת כמובן, בלי לשים לזה יותר מדי לב, המשיכה לצעוק על הכיתה. לפי דעתי מחכנת אמורה להוות דוגמא- אין ספק שמחנכת גם היא בן אדם, וגם היא מסוגלת לאבד עשתונות מדי פעם. אבל יש הבדל בין לאבד עשתונות, לבין להגיד לתלמידים שלה "אנחנו (המורים) מעליכם" מה עוד שחלק מהתתמחות שלה בתחום הלימודים הוא לדעת להתמודד עם מצבים כאלה. ובטח שזו היא לא דוגמא. מה אתם חושבים על העניין?
